בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא בלי גינזבורג

ישראל תחדש את המאמצים להשבת "אוסף גינזבורג" - אחד האוספים הגדולים בעולם של כתבי יד וספרים יהודיים, שנרכש מהרוסים במהפכת אוקטובר ומעולם לא הגיע לישראל

תגובות

מדינת ישראל תחדש את המאמצים להשיב את אחד האוספים הגדולים ביותר בעולם של כתבים וספרים יהודיים עתיקים, "אוסף גינזבורג", שנמצא ברוסיה. שנים ניסו רבים להביא את האוסף המרשים של משפחת האצולה הרוסית לישראל, אך כל המאמצים עלו בתוהו. כעת, עם שיתוף הפעולה בין המדינות והעברתו הצפויה של בניין "חצר סרגיי" בירושלים לידי רוסיה, מקווים בישראל להשיב את אוסף המשפחה.

משפחת האצולה היהודית-רוסית גינזבורג רכשה את האוסף שלה במשך שלושה דורות, מאז אמצע שנות הארבעים של המאה ה-19. האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות (ספרים שהודפסו במאה ה-15 בתחילת עידן הדפוס), מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית. הוא נחשב לאוסף השני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.

הברון דוד גינזבורג, ואחרון האספנים, מת ב-1910. לאחר מותו החלו פעילים ציונים, ובהם אליעזר בן יהודה, בניסיונות להביא את האוסף הנודע לארץ ישראל. במאי 1917 נתחם חוזה לרכישת האוסף בין הרוסים לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מיליון רובל. הרכישה מומנה בכספי תרומות של ציונים רוסים, ועם העברת הכסף הוכנסו הספרים וכתבי היד לארגזים לקראת שליחתם לארץ ישראל. המשלוח התעכב בשל מלחמת העולם הראשונה, ועם פרוץ המהפכה הבולשביקית נתפסו הספרים על ידי השלטונות הסובייטיים והועברו לספריית לנין במוסקווה.

עם השנים, ניסו דמויות מרכזיות בעולם היהודי, כמו אלברט איינשטיין והנשיא הראשון חיים ויצמן, ולאחר מכן גם אנשי משרד החוץ, להביא את אוסף גינזבורג לישראל, אך נתקלו בסירוב. כעת מבקשים ראשי "הספרייה הלאומית היהודית" (הספרייה הלאומית הרשמית בישראל שנמצאת באוניברסיטה העברית בירושלים), ובהם המנכ"ל שמואל הר-נוי ויו"ר ההנהלה הציבורית דוד בלומברג, לחדש את המאמצים בנושא ולהפכו למאבק ציבורי.

הסיבה לחידוש הפעילות בעניין זה בימים אלה היא בעיקר המגעים המתקדמים בין ממשלות ישראל לרוסיה, על העברת הבעלות של "חצר סרגיי" מהראשונה לאחרונה. "חצר סרגיי" היא בניין במרכז ירושלים שנבנה ב-1890, סמוך למתחם הרוסים. הוא נקרא על שמו של הנסיך סרגיי, יורש העצר של הצאר ניקולאי השני, שהוצא להורג על ידי המהפכנים הבולשביקים במהפכת אוקטובר. הבניין שימש אכסנייה לצליינים רוסים בארץ הקודש, וכיום שוכנים בו משרדים של החברה להגנת הטבע ומשרד החקלאות.

ממשלת רוסיה דורשת את העברת המבנה לבעלותה, והמשא ומתן שמתנהל בין הצדדים קרוב לסיום, לשביעות רצונם של הרוסים. הר-נוי ובלומברג העבירו דרישה למנכ"ל משרד החוץ אהרון אברמוביץ', שאותו דין יחול על אוסף גינזבורג - כלומר שמשרד החוץ ידרוש את העברת האוסף לישראל בתמורה ל"חצר סרגיי". על פי הערכות במשרד, דרישתם לא תיענה בחיוב, אך ייעשו מאמצים במקביל להשבת האוסף.

בשנות התשעים, צילמו הרוסים חלק גדול מכתבי היד והספרים שבאוסף, ואיפשרו לחוקרים לעיין בהם. כנראה שהסיבה לכך היתה ניסיון "להרגיע את הרוחות" בנושא. ספריית לנין אף בנתה מבנה מפואר במוסקווה לשימור האוסף.

"אם יש נכס שהמדינה מחזירה לממשלה הרוסית", אומר הר-נוי, "אין סיבה שמשהו שיש לנו הוכחות עליו ששולם על ידי ציוני רוסיה לא יחזור למדינה".

ממשרד החוץ נמסר בתגובה ש"המשרד קיבל את הפנייה בנושא אוסף הספרים של הברון גינזבורג, והנושא נבחן בימים אלה. בימים הקרובים ייפגשו אנשי משרד החוץ עם נציגי בית הספרים הלאומי על מנת לקבל את כל הנתונים והמסמכים הנוגעים לנושא".

בין הפריטים שבאוסף גינזבורג: תרגום מלטינית של "משלי המוסר" מאת דיוניסיוס קאטו, פירוש של יהודה בן משה אלבוטיני על משנה תורה לרמב"ם שנכתב בשנת 1519, החיבור "חיים שנים" שנכתב במצרים בשנת 1671 על ידי הקבליסט הנודע שמואל בן חיים ויטל, ואחד מששת הדפוסים העבריים הראשונים, "תשובות שאלות" לרשב"א, שהודפס ברומא.



הברון דוד גינזבורג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו