בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריקטורה של ממשלה

תגובות

אזרחים רבים שאלו את עצמם ביום ראשון, אם הגוף הזה, המקדיש שעות על גבי שעות לנושא הקמת ועדת בדיקה להתנהלות גורמי אכיפת החוק בפרשת האזנות הסתר בחקירה של חיים רמון, הוא ממשלה או קריקטורה.

עצם נושא הדיון, עצם הרעיון לטיהור רטרואקטיווי של רמון, מעלה את השאלה, האם זה הנושא שצריך להעסיק את הממשלה בימים אלה? ימים שבהם בעיות ביטחון חמורות על הפרק, העורף אחרי שנתיים של מלחמת לבנון ב' חשוף עדיין ושחרורו של גלעד שליט מחליק לנו בין האצבעות - האם הכבוד המפוקפק של רמון הוא הנושא לעסוק בו?

מזמן לא נתקלתי בכל כך הרבה אנשים נרגזים כבאותו יום. אזרחים החשים שהממשלה עוסקת בטריוויה במסווה של הגנה על אושיות הדמוקרטיה. אם רמון היה כה רגיש לצורה שבה מערכת אכיפת החוק טיפלה בו, מדוע לא הגיש ערעור? ממשלה שלמה צריכה לעסוק יום שלם בכבודו האבוד של רמון כשקופות הגמל קורסות, כשמוצרים בסיסיים מתייקרים, כשמצבו של של הפרט, שאינו מופיע ברשימת 500 המיליונרים של "דה מרקר", הולך ומידרדר וכשנשיא המדינה, שמעון פרס, מצוטט בחוג סגור כאומר שאין סיכוי להסדר עם הפלשתינאים. כשראשי הרשות הפלשתינית המיואשים מכריזים בגלוי ש"נסראללה הוריד אתכם על הברכיים".

יום שלם ייחדה הממשלה לדיון מביש מלא יצרים, עד שהחליטה להעביר את הנושא למבקר המדינה. הנחמה היחידה שיש לאזרחים המתוסכלים היא, שאפשר לבנות על מיכה לינדנשטראוס החסר מעצורים, שכל אלה שרצו לקצץ עוד נתח ממערכת אכיפת החוק יצטערו על היום שבו העלו את הרעיון לכינון ועדת בדיקה.

מיום ליום נחשפת הממשלה כגוף בעל מנגנון להשמדה עצמית. יוקרתה, סמכותה, אמינותה והפופולריות שלה בשפל המדרגה. בכל 60 שנות המדינה לא זכורים קרע, שסע ועימות שוצף כל כך בין שני ממלאי תפקידים מטעם הרשות המבצעת מצד אחד לרשות המשפטית מצד שני. במבט לאחור מביטים ותיקי המדינה בגעגועים בשרים כמו פנחס רוזן, י"ש שפירא, חיים צדוק ודומיהם, שהיו מעל לתגרנות הפוליטית וכל מעייניהם היו נתונים לקדם את המדינה כך שתהיה בה מערכת צדק שקולה ואל-מפלגתית.

דניאל פרידמן הוא שזרק את הגפרור הדולק לפח הבנזין והצית את הדליקה ההרסנית. ומי שותק ואף מתמוגג, אם לא אהוד אולמרט. שהרי ככל שהאמון במערכת המשפטית יתגמד - אולי התחזית שלו, שישלים את כהונתו כראש הממשלה, אכן תתממש.

ממשלה האמורה לעבוד בהרמוניה נהפכה לממשלת פילוג לאומי. אין תקדים למצב שבו חמישה משרי הממשלה לא סובלים איש את רעהו: לבני, אולמרט, מופז, דיכטר וברק - ראש ממשלה אחד על בלימה וארבעה שרים שהכריזו בגלוי שאינם נותנים בו אמון ובכוונתם להדיחו. בנוסף יש קרע בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון ושרת החוץ. אין מצב, שבשלישייה האמורה להוביל את הנהגת המדינה בהרמוניה חותרים זה תחת זה.

גם כל שרי העבודה לא סובלים איש את רעהו, וכולם ביחד לא סובלים במיוחד את מג'אדלה. ואשר לש"ס, איש אינו יודע עד הרגע האחרון מה עמדתם בכל נושא. לפי פרסומת של פעם לעט הכדורי הראשון בישראל, "הכל תלוי בטיב המילוי" - כלומר, מה וכמה יקבלו תמורת מה. היו לנו כבר ממשלות מיעוט והיו לנו ממשלות אחדות והיו לנו ממשלות חירום וממשלות רוטציה גם. אך זו הפעם הראשונה שמכהנת ממשלת פילוג לאומי.

שני שרים, לבני ודיכטר, תבעו בגלוי את התפטרותו של אולמרט. אך הוא הגיב במלה ידועה משיר השירים. לעומת זה אין תקדים למצב שהוא לא מפטר את השרים מהממשלה כפי שאין תקדים לכך ששני אלה ממשיכים לכהן בממשלה שאין להם אמון בראשה. איך היה אומר אריק שרון? "קשה להיפרד מכורסאות עור הצבי בחדר ישיבות הממשלה".

אם הפריימריס בקדימה ייערכו בנובמבר, כפי שאומר רמון, אולמרט עשוי לכהן בראשות הממשלה עד אביב 2009. היש תקדים לכך, שראש ממשלה כה שנוי במחלוקת ותחת חקירה משטרתית כה מכרעת לטיהור שמו ימשיך בכהונתו? אל תהיו בטוחים שלא. הקרקס הזה כל כך מצחיק שבא לבכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו