בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש הקטן שבאנציקלופדיה

מאחורי הקלעים של ויקיפדיה פועלים אלפי מתנדבים שכותבים אותה, עורכים - ומתווכחים ביניהם בלי סוף. הכירו את האנשים שמחליטים איך ייראו הערכים שיעצבו את התודעה של הדור הבא

תגובות

כשעו"ד דרור לין חוזר הביתה לאחר יום ארוך במשרד הוא אינו נכנע לדחף האוניוורסלי למצוא משהו אכיל במקרר ולהירדם מול הטלוויזיה. בשעה שרובנו מנקרים מול המסך מתיישב לין מול המחשב, נלהב ועירני, ופותח את אתר ויקיפדיה כדי לראות מה התחדש ביממה האחרונה. עד השעות הקטנות הוא עורך ערכים, מוסיף מידע משלו ומנהל התכתבויות ערות דרך האתר עם חבריו הוויקיפדים: עורכים וכותבים באנציקלופדיה המקוונת הגדולה בעולם.

ויקיפדיה העברית, שכמו אחותה האנגלית נכתבת כולה על-ידי גולשים, חגגה בשבוע שעבר חמש שנים לקיומה. מאז שהוקמה היא נהפכה לכוח מרכזי בזירת האינטרנט המקומית: במאי האחרון נצפו בה כ-35 מיליון דפים, ולפי נתוני חברת אלקסה הבודקת תעבורה באתרי אינטרנט היא נמצאת במקום התשיעי במדד שיעור הצפייה באתרים בישראל.

טבעה האנונימי של הכניסה לאנציקלופדיה אינו מאפשר לדעת מי בדיוק משתמש בה. היא אמורה לשמש כלי חינוכי לתלמידים וסטודנטים, אך סקירת הערכים הפופולריים מרמזת שלאו דווקא השאיפה לחינוך היא שמנחה את המשתמשים: הערך הפופולרי ביותר במאי היה "סקס", אחריו "בחורות" ובמקום שלישי - "ספורט". במקום ה-14, משום מה, מדורג הערך "אגד".

את ויקיפדיה העברית מלווה עמותה בשם ויקימדיה - שלוחה של מלכ"ר אמריקאי באותו שם, שבבעלותו השרתים שעליהם מאוחסן החומר של ויקיפדיה, וגם השם והסימן המסחרי של המיזם. ויקיפדיה העברית כוללת כרגע כ-78 אלף דפי תוכן וכ-50 אלף גולשים משתתפים בהתנדבות בכתיבתה. על כל הידע הזה מופקדת קבוצה קטנה למדי של כ-150 עורכים וכותבים, כמו דרור לין, שגם הם עובדים בהתנדבות. הם מתארים את היחס שלהם לאתר במונחים של התמכרות, ומבלים מולו שעות ארוכות בבית ולפעמים, בסתר, גם בעבודה.

מה גורם למסירות שכזאת? בעבור לין, המשיכה נעוצה ביכולת לכתוב על נושאים שמעניינים אותו ולחלוק את הידע הזה עם אנשים רבים. אצל חלק מהוויקיפדים, כפי שהם מכנים את עצמם, מדובר בתחושת שליחות של ממש. "לוויקיפדיה יש חשיבות אדירה", מסביר הראל קין, מהנדס תוכנה ומתרגם שמשמש אחד הוויקיפדים הבכירים בישראל. "שם אנשים מחפשים מידע. זו אחריות מאוד כבדה. נניח שכתבתי ערך על גוסטב מאהלר, וטעיתי בשנת לידתו. בעוד 50 שנה, מי ינבור בספרות כדי לגלות את הנתונים עליו? יילכו ישר לוויקיפדיה".

"זה ניסיון מודע של הרבה אנשים למסד ולארגן ידע קיים, בפורמט נגיש לציבור ובשפה קריאה, כדי לחשוף אותו לקהל הכי רחב", אומר פרופ' עוזי וישנה מהמחלקה למתימטיקה באוניברסיטת בר-אילן, שעורך וכותב באתר. "יש פה תחושת שליחות, השקעה לעתיד. כמרצה, אני מקבל משכורת מכספי ציבור, וזו דרך מוצלחת להחזיר את ההשקעה".

וישנה כותב בעיקר ערכים בתחום התמחותו, הקשור לאלגברה. "יש רצון לחשוף אנשים למה שיפה במתימטיקה, לעשות פופולריזציה לתחום", הוא מספר. "זה צורך שקיים אצל הרבה מתימטיקאים, בדיוק כמו אדם שנכנס למוזיאון ורוצה להראות לכולם את היופי שהוא נתקל בו. אלה דברים שנלמדים גם באוניברסיטה, אבל פה הקהל הפוטנציאלי הרבה יותר רחב". וישנה משתמש באתר גם כדי להקל על עבודת ההוראה - הוא מפנה סטודנטים שלו לערכים על מתימטיקה שכתב בוויקיפדיה ומטיל עליהם לכתוב ערכים בוויקיפדיה בעצמם, כחלק משיעורי הבית.

עיסוקו של וישנה בחינוך אינו מקרי: רוח פדגוגית שורה על כותבי ויקיפדיה - תשוקה לחנך ולהקנות ידע. אצל חלקם היא מתבטאת גם בעיסוקם היום-יומי כמורים או מרצים באקדמיה; אצל חלק היא מוצאת את ביטויה בעיקר בפעילות הוויקיפדית. הוויקיפדית ליאת לוי, בת 28 מטבריה, חולה בשיתוק מוחין ומנהלת גם פורום באתר תפוז על המחלה. היא השתמשה בוויקיפדיה כדי לחנך את קוראיה הרבים. "בוויקיפדיה העברית לא היה ערך לשיתוק מוחין וזה נראה לי בלתי אפשרי", היא מספרת. "בהתחלה התעקשו באתר שלא מדובר במחלה אלא בפגיעה או לקות, כי כך היה כתוב בוויקיפדיה באנגלית. התעקשתי, התווכחתי, ומרוב ויכוחים חסמו אותי באופן זמני, אבל לא ויתרתי. בסוף זה התקבל - ושיתוק מוחין הוגדר כמחלה".

תחושת השליחות לא הסתיימה כאן: לוי מקפידה לכתוב ולערוך גם ערכים הקשורים ליהדות, בשל מה שהיא מגדירה כהטיה החילונית של האתר. כמו לוי, ובניגוד לווישנה, ויקיפדים רבים הם אוטו-דידקטים שכותבים על נושאים הקרובים ללבם. אופיה השיתופי של האנציקלופדיה מאפשר להם לתרום, מתוך ידיעה שמישהו אחר ישלים את מה שהם אינם יודעים.

"לא צריך לכתוב ערך שלם", אומר הוויקיפד והבלשן דרור קמיר. "אפשר להכניס ידע לערך קיים. אני יודע כל מיני דברים על כל מיני נושאים, וזה מאוד נוח בפרויקט כזה. אין לי סבלנות לכתוב ספר מהתחלה עד הסוף, ופה אני לא צריך להתחייב, ויכול לכתוב על כל מה שיעלה בדעתי".

קמיר נהנה במיוחד לכתוב את הערך "ניסויים בלשניים בקופי אדם". "ישבתי וקראתי, על אף שלא הייתי צריך", הוא מספר. "התחלתי לכתוב, שמרתי, המשכתי למחרת וראיתי שמישהו תיקן לי ניסוח. חזרתי לסיכומים מתקופת האוניברסיטה, ניהלתי דיונים על הנושא, והכל באווירה לא מלחיצה".

חפש את האשה

הממד הקהילתי - התחושה שמישהו קורא את הערכים שלך, ואכפת לו מספיק כדי להוסיף ולהגיב עליהם - הוא אחד ההיבטים הממכרים של האתר. ויקיפדים באים מכל פלח באוכלוסייה - אשכנזים כספרדים, ערבים כיהודים, פנסיונרים כתיכוניסטים; אבל רובם ככולם סקרנים ואינטליגנטים: מסוג האנשים שבילדותם קראו אנציקלופדיות להנאתם. המאפיינים המשותפים האלה, גודלה הזעיר של קהילת ויקיפדיה העברית והעובדה שהיא מרוכזת במקום אחד מאפשרים לה לקיים חיי חברה תוססים יחסית לאחיותיה הנוכריות. עשרות חבריה נפגשים אחת לכמה חודשים, ובין חלקם התפתחו גם יחסי חברות.

"בפגישה הראשונה של הקהילה ציפיתי לראות חבורת נערים זבי חוטם, אבל למעשה הורדתי את ממוצע הגיל", מספר וישנה. "יש הרבה ויקיפדים בשנות ה-50 לחייהם, מיושבים בדעתם שלוקחים את הנושא מאוד ברצינות ומחויבים לשליחות ולרצון לחלוק ידע".

קבוצה אחת שזוכה לתת-ייצוג בקהילה היא נשים: הן כמעט שאינן נוכחות בדיונים וגם לא במלחמות. ייתכן שהדבר נובע מכך ש"לנשים יש דברים יותר טובים לעשות", כפי שאומר קמיר; ואולי מדובר בפחד מטכנולוגיה או רתיעה ממלחמות העריכה - "עודף בטסטוסטרון וירטואלי", כפי שמגדיר זאת קמיר.

גם משתתפים שאינם נשים עשויים למצוא את הקהילה מפחידה קצת בתחילה: משתתף חדש צריך ללמוד את כללי הכתיבה, העריכה וההתנהגות בוויקיפדיה - שרובם מפורטים באתר - אחרת מועדת תרומתו למחיקה מהירה. העובדה שרוב הוויקיפדים הוותיקים מכירים זה את זה ושוררים ביניהם גם יחסי חברות מקשה עוד יותר על הכניסה לעולם הסגור.

"הניסיון הראשון יכול להיות די טראומטי", מספר קמיר. "אתה נכנס לוויקיפדיה בהמון מרץ, אבל אם לא כתבת את הערך נכון ישאלו 'מה זה עושה פה?', וישחזרו את הגרסה הקודמת. זו לא קהילה סגורה, אבל צריך להיכנס לעניינים".

הקהילה אמנם מלוכדת סביב מחויבות לערכיה הבסיסיים של ויקיפדיה, אבל משתתפיה חלוקים כמעט לגבי כל עניין אחר: מהקריטריונים שבהם צריך לעמוד ערך ועד לשאלת מעמדם המשפטי של הפלשתינאים בשטחים (לצורך כתיבת הערך "התנחלות"). הדיון בכל ערך נערך בצמוד אליו: כדי להגיע אליו צריך פשוט ללחוץ על הלשונית "שיחה", שמופיעה בחלקו העליון של הערך.

עיון בדיונים שמתנהלים לגבי ערכים שנויים במחלוקת מגלה משא ומתן מתמיד על הנתונים המוזכרים, וגם על תפקידה של ויקיפדיה עצמה. הדינמיקה מזכירה קצת את סיפורם של קיבוצים בתחילת המאה שעברה: קהילה קטנה של אנשים, המונעים על-ידי תחושת שליחות משותפת, מנהלים ויכוחים סוערים ולעתים עוקצניים על צדקת הדרך.

דפי השיחה של ערכים דתיים ופוליטיים נוטים להיות עמוסים במיוחד. בדפי השיחה של הערך "סברה ושתילה", למשל, מתנהל דיון שוצף על מספר המפגינים שהשתתפו באמת ב"הפגנת ה-400 אלף" בכיכר מלכי ישראל שבתל אביב.

"משפט כמו 'באומדן המשתתפים היתה כנראה הגזמה רבה' הוא סובייקטיווי", כותב המשתמש רונלד. "האם לוויקיפדיה וכותביה הזכות להחליט על הגזמה במספר המשתתפים בהפגנות?" כשגולש בשם ליש כותב כי המידע על מספרם של המפגינים מסתמך על הערכת המשטרה עונה לו הביורוקרט דוד שי: "האם תוכל להביא אסמכתא כלשהי לכך שזו 'הערכת המשטרה'? אולי את שם השוטר שנוטל אחריות על הערכה זו?"

"בעיית האמינות של ספרים מודפסים היא ממש נוראה", כותב באותה שיחה המשתמש גילגמש. "כותב רשלן מכניס טעות לספר, עורך רשלן אינו בודק, הספר יוצא לאור וזהו - ההיסטוריה השתנתה".

קשה לחשוב על עוד מקום, מחוץ לאקדמיה ולעיתונות, שבו מתנהל ויכוח יום-יומי ער כל-כך בשאלת האובייקטיוויות של המידע, מתוך אמונה גמורה בחשיבותו. "אני חייב לומר שאותי זה מאוד משעשע לפעמים", אומר הוויקיפד קרני, שמעדיף לא להזדהות בשמו האמיתי. "יש אנשים שמרגישים שאלה דברים אקוטיים, עוולות נוראיות. אני פעיל במסגרות אחרות בעולם האמיתי, ואני יודע שיש דברים הרבה יותר חשובים ומטרידים בעולם האמיתי, עוולות אמיתיות שבהן באמת צריך להשקיע".

שילוב של אנרכיה, דמוקרטיה ודיקטטורה

אחת המחלוקות הלוהטות בוויקיפדיה נסובה סביב השאלה מה בעצם אמור להיות כלול בה. גם עורכי האנציקלופדיה העברית מתלבטים בוודאי בשאלות כאלה, אבל הם לא צריכים לנהל את הדיון בפומבי מתוך התחשבות בדעתם של זרים גמורים, ולעתים אף מיליטנטים. בוויקיפדיה הסוגייה הזאת מחלקת את הקהילה לשניים: "מכלילנים", שתומכים, כראוי לשמם, בהכללת כמה שיותר ערכים; ו"מחקנים", שתומכים בברירת העיקר מן הטפל.

"מדובר בסוגייה אידיאולוגית", מסביר קין. "האם ויקיפדיה צריכה להיות משהו מאוד רחב או אנציקלופדיה אליטיסטית?" ערכים מהתרבות הפופולרית זוכים ליחס הספקני ביותר: בריטני ספירס כבר קנתה את מקומה באתר, אך האם נעמה קסרי, זוכת "הישרדות", ראויה אף היא לקצרמר משלה? ומה עם הזוכה במקום הרביעי בעונה השלישית של "כוכב נולד"? אחד הדיונים הסוערים התקיים בשאלת הפורנו: האם גם שחקנים כג'נה ג'יימסון וג'ון הולמס ראויים לערכים באתר בעל יומרה חינוכית?

בסופו של דבר הוחלט שלאנציקלופדיה ייכנסו רק שחקנים שהשאירו את חותמם גם מחוץ לעולם המיטות המצולם. ג'יימסון קיבלה ערך בזכות פעילותה כאשת עסקים, ולינדה לאבלייס, כוכבת הסרט החלוצי "גרון עמוק", נכנסה בשל הדיון הציבורי שעוררה בנושא הפורנוגרפיה. לא כולם מרוצים מההחלטה. "גם ילדים צריכים להסתובב בעולם הידע של ויקיפדיה, ולכן פורנו לא מתאים", טוענת לוי. "זה נובע מרצון גדול מדי להיות דומים לוויקיפדיה באנגלית".

המחלוקות מיושבות בהליך מוסדר: באופן מפתיע, דווקא מיזם שאמור לייצג את הדמוקרטיה החדשה ואת כוחו של ההמון מתנהל מתוך ריבוי כללים וביורוקרטיות שלא היו מביישים מנגנון ציבורי קטן. עם זאת, יש בכך היגיון מסוים: דווקא הדינמיקה החופשית של ויקיפדיה, והעובדה שמיליוני משתמשים יכולים לערוך אותה אם רק ירצו מצריכות התנהלות מוסדרת שתמנע ממנה ליהפך לפורום פרוע.

"כאוס ואנרכיה הם מושגים יפים, אבל גם אותם צריך להסדיר", אומר יו"ר ויקימדיה, שי יקיר. "ברוחה ויקיפדיה היא מעט כאוטית, אבל תכל'ס, כשיושבים לעבוד, שואפים להתכנס סביב ערכים משותפים".

הבעיה היא שההיגיון הזה מכתיב מבנה היררכי, שנראה מנוגד קצת לערכי היסוד של המיזם. כולם יכולים לכתוב או לערוך, אך לא כולם יכולים להשפיע על המתרחש באתר באותה מידה: לשם כך צריך להוכיח ותק וחריצות, ועדיף גם שהמשתתפים הקבועים יכירו את שמך, או לפחות את הכינוי שלך.

משתמשים אלמונים (כאלה שלא נרשמו לאתר) נמצאים בתחתית הפירמידה, מעליהם נמצאים משתמשים רשומים, ומעליהם קבוצה של כ-40 מפעילים - קיצור של הכינוי "מפעילי מערכת". עיקר כוחם של המפעילים נובע משתי פריווילגיות: הכוח למחוק ערכים או לחסום אותם לעריכה; והכוח לחסום משתמשים באופן זמני - כלומר, לקבוע את פני האתר, ולהוציא מתוך הקהילה את מי שנתפס כפוגעני. מדובר בכוח רב, ולכן המפעילים צריכים להיות משתמשים שמקובלים על חברי הקהילה.

דרור לין הוא מפעיל, וכך גם דרור קמיר. המפעילים ממונים על ידי עורכים שנקראים "ביורוקרטים" - שם שיש בו מידה של אירוניה עצמית. בישראל פועלים שלושה ביורוקרטים: דוד שי, הוויקיפד הוותיק ביותר ומייסד האתר בעברית; אלון בורמן; והראל קין. "המפעילים אמורים לשמור על האתר מפני ונדליזם", אומר קין, "אבל מה שמעסיק את הקהילה מבחינה פוליטית הוא חסימה של משתמשים בעייתיים. ויקיפדיה בעברית היא שילוב של אנרכיה, דמוקרטיה ודיקטטורה".

סוגיות השנויות במחלוקת באופן מיוחד עוברות לעתים לבירור אצל בורר נייטרלי, אך לעתים קרובות יותר הן עומדות להצבעה באתר. כמו בפוליס של יוון העתיקה, גם בוויקיפדיה לא כל אחד יכול להצביע: ויקיפד יכול להשמיע את קולו (או קולה) רק אם ביצע מספר מינימלי של עריכות בחודש האחרון. ואולם ברגע שקיבל את זכות ההצבעה קולו שווה לזה של כל בעל זכות אחר - בין אם מדובר במפעיל, בביורוקרט או בסתם ויקיפד פעיל.

"זה כמו אוליגרכיה"

כצפוי, מעוררת המערכת המוסדרת גם ביקורת רבה: אולי כי הרשת סבלנית פחות מהעולם שבחוץ כלפי התנהלות שנתפשת ככוחנית או ביורוקרטית; אולי כי חלק מהמשיכה הוויקיפדית נעוץ גם בפוטנציאל האנרכי שלה; ואולי גם כי יש משהו מעט מוזר במחשבה שכמאה משתתפים פעילים קובעים, במידה מסוימת, את הנוף התודעתי של הדורות הבאים.

משתמש בשם Asbl, שעזב את האתר, החל את הודעת הפרידה שלו במלים אלה: "כבר היה ברור לי במשך הרבה זמן שוויקיפדיה העברית מתנהלת כמו ספרו של ג'ורג' אורוול 'חוות החיות'. ניסיתי להילחם בתופעה הזאת ככל יכולתי, אך מצאתי שהמשחק מכור נגדי. המצב הידרדר כל כך, שכעת אומרים בפה מלא שכל הוויקיפדים שווים, אך יש שווים יותר ושווים פחות".

כשנפוצה בקהילה הידיעה שעיתונאית מראיינת ויקיפדים הגיעו אלי גם כמה מקולות האופוזיציה הרוחשת מתחת ליסודות העולם המאורגן: שני ויקיפדים שהעדיפו שלא להזדהות אפילו בכינוי הרשת שלהם, כדי לא להסתבך בעולם האמיתי.

"בוויקיפדיה פועלים אנשים חזקים מאוד: מנהלי חברות גדולות, עורכי דין מצליחים, פרופסורים באוניברסיטאות, שוטרים, ייתכן שאפילו שופטים", הסביר אחד מהם, סטודנט לתואר מתקדם במדעי החברה שמוכן להזדהות רק בשם יוסי, את ההחלטה להישאר אנונימי. "מובן שאינך יכול להזדהות בשמך המלא ולמתוח ביקורת בפומבי - וכל מה שנאמר בוויקיפדיה הוא פומבי - על אנשים בעלי עוצמה כאלה, ולצפות שלא להיפגע מכך בחייך הפרטיים". עיקר הביקורת של יוסי מכוונת כלפי ההיררכיה הוויקיפדית, והמגבלות שהיא מטילה על המשתתפים בתהליך קבלת ההחלטות.

"בהתחלה, כשהוקמה ויקיפדיה, כולם היו שווים", הוא כותב. "אחר כך התחילו לקבוע שיש משתמשים שאסור להם להשתתף בהצבעות ובקבלת ההחלטות, וככל שעובר הזמן ההגבלות האלה מחריפות והולכות, עד שהגענו למצב הנוכחי שבו מתוך מאות אלפי קוראים של ויקיפדיה ועשרות אלפי כותבים, רק כמה עשרות מנהלים בפועל את האתר ועושים בו כראות עיניהם.

"הדבר דומה להעברת החלטה במשאל עם ברוב של 51% שמהיום והלאה רוב אזרחי ישראל יאבדו את זכותם להצביע בבחירות ורק אלה שמשלמים מסים של יותר מ-20 אלף שקל בחודש יהיו זכאים להצביע".

ויקיפד אחר, שסירב להזדהות אפילו בכינוי, טוען: "האנציקלופדיה אינה מתנהלת באופן שוויוני, וגם לא מדובר במריטוקרטיה (חברה שבה מקודמים בעלי הכישרון - נ"ד). זה כמו אוליגרכיה, שבה הכוח וההשפעה מסורים בידי קבוצה של 'מפעילי מערכת'". הויקיפד טוען כי באתר מתקיימת ממש סתימת פיות, וכי המפעילים משתמשים בכוחם הרב - שניתן להם ללא מגבלת זמן - כדי לדכא כל התנגדות לקונצנזוס.

הביורוקרט קין אינו מתרגש מהטענות. "הדינמיקה הזאת היא חלק מכל קבוצה אנושית", הוא אומר. "ויקיפדיה כל-כך מרכזית, שאנשים ממורמרים כשהם מרגישים שלא הצליחו להתברג פנימה. יש מחנות, אבל זה נולד מתוך עימותים שמבוססים על השקפת עולם - מה להכניס ומה לא - שמהם נוצרים קווי מתווה חברתיים. בשביל כבוד צריך לעבוד, להראות שאתה ויקיפד רציני, אבל תמיד יש חוכמולוגים שנכנסים ומיד מציעים חוקה חדשה לוויקיפדיה".

"באינטרנט אנשים רבים המון", מציג לין את ההסבר שלו. "זה כמו בכביש - רבים כי לא מכירים אחד את השני, מצפצפים כי לא מדברים. ברגע שנפגשים ולומדים להכיר זה את זה, קשה הרבה יותר לריב".

"בסך הכל, גם זה חלק מהכיף", מסכם קין. "אם לא היו סקנדלים, אולי חלק מהאנשים היו משתעממים ועוזבים. הוויכוחים הם חלק מוויקיפדיה, ואם נחולל שינוי שיביא לרגיעה אולי יהיה לנו נורא משעמם".

א גרויסע ענציקלאפעדיע

מתברר שיש ויקיפדיה גם ביידיש - וכמו בבדיחה על היהודים, גם שם יש חמישה כותבים ו-20 דעות. לוויקיפדיה ביידיש היתה מתחילתה היסטוריה בעייתית: היא לא משכה את קהל מחיי היידיש בישראל, אלא דווקא משתמשים חרדים, חלקם מארה"ב.

צוות הכותבים הקבוע, שכלל כחמישה אנשים, יצר בעיקר ערכים על עסקני חצרות אדמו"רים ורבנים דומיננטיים - ומהר מאוד החלו ויכוחים לגבי נוסח הערכים.

בשלב כלשהו פנו הכותבים לבוררות אצל כותבי ויקיפדיה בעברית, ומונו להם שלושה מפעילים חיצוניים כדי שישליטו סדר. ואולם המריבות הבלתי פוסקות הביאו בסופו של דבר לפרישתם של חלק מהכותבים, שהקימו אתר משלהם אשר השתמש אף הוא בממשק של ויקיפדיה.

גם זה לא עזר - והמריבות הפנימיות נמשכות עד עצם היום הזה.



דרור לין. עד השעות הקטנות


דרור קמיר. עודף בטסטוסטרון וירטואלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו