בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבלי לפגוע בזכויות

תגובות

ויקיפדיה מנהלת יחסים ארוכים וטעונים עם המושג "זכויות יוצרים". ויקיפדיה היא חלק מתנועה של תוכן חופשי, שכוללת גם תוכנות קוד פתוח - תוכנות שנוצרות בשיתוף על-ידי מתכנתים רבים, ומיועדות לשימוש חינם.

התוכנה שבאמצעותה פועלת ויקיפדיה היא בעצמה מעין תוכנה פתוחה, שבה יכולים להשתמש מייסדי ויקיפדיות ברחבי העולם. "הרעיון הוא 'קח את המידע ותעשה אתו משהו משלך'", אומר המפעיל דרור קמיר. "כך נוצרת תרבות. ידע לא יכול להיות מוגבל למשתמשים. יש המון פסלים רומיים שנוצרו מהעתקה של פסלים יווניים - מה אם ליוונים היו זכויות יוצרים?"

ויקיפדיה שואפת להפיץ בעולם ידע חופשי - כלומר כזה שאינו מוגן בחוקים נוקשים של זכויות יוצרים, ולמעשה אינו שייך לאף אחד. ואולם העולם שסביב ויקיפדיה אינו פועל, ברובו, לפי אותה פילוסופיה נדיבה. חוקי זכויות יוצרים בכל העולם מערימים קשיים על השימוש בציטוטים ותמונות באתר, וכל ערך נבדק מחשש לפגיעה בזכויות יוצרים. קרן ויקימדיה הישראלית וארגון האינטרנט הישראלי נחלו ניצחון קטן כשהצליחו למנוע את הרעת התנאים בחוק זכויות היוצרים החדש, שנכנס לתוקפו לפני כחודש.

בחוק המנדטורי, שקדם לחוק החדש, שוחרר תצלום מעול זכויות היוצרים לאחר 50 שנה מיום צילומה. לאחר מכן אפשר היה להשתמש בו בחופשיות, כל עוד נשמרו זכויות היוצרים המוסריות. בחוק החדש התקופה שעליה יחולו זכויות יוצרים תתארך ל-70 שנה ממות היוצר - ובמקרים מסוימים מדובר בהארכה משמעותית.

העמותה הצליחה לסכל את הכוונה להחיל את החוק רטרואקטיווית גם על תצלומים שצולמו לפני מאי 2008. במקביל, יזמו ויקימדיה ואיגוד האינטרנט פרויקט שפונה לציבור הרחב בבקשה לאסוף תצלומים בעלי חשיבות היסטורית, במטרה להעלות אותם לאתר. "סוגיית זכויות היוצרים עשויה להיות סבוכה במיוחד", מספר המפעיל ועורך הדין דרור לין. "לא מזמן הגיעה אלי שאלה לגבי תצלום של צלם אמריקאי, שצילם בפולין ב-1939. מה הדין שחל לגביו? האמריקאי? הפולני? הגרמני? האם מותר להשתמש בה?"

עוד נקודה כאובה היא הסטטוס של ציטטות מוויקיפדיה עצמה. החומר באתר מוצע לשימוש ללא תשלום או צורך באישור מראש. כל עוד גולש משתמש בידע הוויקיפדי כחלק מרקע לכתיבת טקסט מקורי משלו, הכל בסדר. הבעיה מתחילה כשטקסטים מוויקיפדיה מצוטטים בשלמותם במקומות אחרים. "בכל רחבי הרשת יש מיזמים, שלוקחים את בסיס המידע הוויקיפדי כמות שהוא ומעתיקים אותו, בשלמותו או בחלקו", אומר יו"ר ויקימדיה, שי יקיר. "חלקם נותנים קרדיט וחלקם לא. חלקם מתום לב וחלקם מרשעות".

תמונות ותוכן חופשי פועלים לפי כמה רישיונות שונים, והשימוש בציטטות ותמונות צריך להיעשות לפי תנאי הרישיון. "אפשר לצטט כל עוד נשמרים שני תנאים: כללי הרישיון חייבים להישמר, וצריך לתת קרדיט לוויקיפדיה ולכותבי הערך למען שמירת זכות היוצרים המוסרית, כלומר הזכות לקרדיט על תוכן שיצרת", מסביר לין. "בנוסף, יש לכלול קישור לדף התורמים של הערך בוויקיפדיה".

תצלומים שנמצאים באתר אף הם נתונים לשימוש חופשי, אבל לא כולם: יש תצלומים המועלים לאתר לפי כללי שימוש הוגן. באלה ניתן לעשות רק שימוש לימודי או ביקורתי - אך לא מסחרי. החוקים האלה מופרים באופן די קבוע: לפני כחצי שנה השיק האתר וואלה! אנציקלופדיה בשם וואלה-פדיה, ולדברי לין ערכים רבים הועתקו, מלה במלה, מוויקיפדיה. מקרים כאלה בוודאי עוד יישנו; זה חלק מהסיכון המקצועי של השאיפה לדמוקרטיית המידע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו