בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריטניקה להמונים

באופן מפתיע, אנשי אקדמיה רבים חושבים שוויקיפדיה היא מקור מידע ראוי. פשוט צריך לבדוק את המידע במקורות נוספים - בדיוק כפי שיש לעשות כשמשתמשים באנציקלופדיות מסורתיות

תגובות

אלכס הלבאיס, פרופ' לתקשורת מקונטיקט, היה ספקן ביחס לאמינות של הערכים בוויקיפדיה. כדי להוכיח את עמדתו הוא ביצע ניסוי פשוט: הוא הכניס 13 שגיאות בערכים שונים באנציקלופדיה המקוונת הפתוחה, והמתין. כעבור שבועיים חזר הלבאיס לבדוק מה עלה בגורל הטעויות שהכניס. להפתעתו גילה כי כל הטעויות תוקנו. התיקון האחרון התבצע כשלוש שעות לאחר שהערך שונה.

פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, המצדד בטכנולוגיות ידע פתוחות דוגמת ויקיפדיה, מביא את הדוגמה הזאת כעדות לאמינות המידע שיכולה לספק מערכת שאין שום גורם-על אשר מפקח עליה והכותבים בה אינם נדרשים לעמוד בקריטריונים אקדמיים או אחרים.

ג'ון סיינגנתאלר, סופר, עיתונאי בגימלאות ועוזר לשעבר של הסנטור רוברט קנדי, דווקא התרשם פחות מהיכולות של הכלי החדש. סיינגנתאלר הופתע לגלות כי תחת הערך הנושא את שמו בוויקיפדיה הופיע במשך ארבעה חודשים מידע שגוי ומוזר. נכתב שם כי הוא נחשד במעורבות ברצח קנדי וכי עבר להתגורר בבריה"מ ב-1971.

סיינגנתאלר, מתוסכל מחוסר יכולתו לברר את זהותו של הביוגרף היצירתי שלו, השווה את הרכילות המופצת בוויקיפדיה לכרית פוך - "ברגע שהנוצות פורחות החוצה, אין כל דרך להחזירן שוב פנימה", הוא כתב.

שתי העמדות האלה מייצגות ויכוח עירני המתנהל בין אנשי אקדמיה, עיתונאים, מומחי מחשבים ואנשי תוכן בנוגע למעמד ולאיכות של ויקיפדיה. המתנגדים טוענים כי המידע שבאנציקלופדיה המקוונת שטחי ושגוי במקרים רבים, בעוד שהתומכים מביעים אמון במערכת החדשה.

לוויכוח הזה יש חשיבות רבה, שחורגת מגבולות האקדמיה: לפי חברת המידע אלקסה, ויקיפדיה נמצאת במקום השמיני בדירוג האתרים הנצפים בעולם, עם כ-60 מיליון מבקרים בחודש. הנתונים האלה הופכים אותה לאחד ממקורות המידע החשובים בעולם - שיכול להשפיע על עיצוב תודעתם של מאות מיליוני בני אדם.

התומכים בוויקיפדיה מצביעים על מחקר מפורסם שביצע ב-2005 כתב העת היוקרתי לענייני מדע "Nature". כתב העת בחר 42 ערכים חשובים מכל תחומי המדע וערך השוואה בין מה שנכתב עליהם בוויקיפדיה לבין מה שנכתב באנציקלופדיה בריטניקה. לחוקרים שבחנו את הערכים לא נאמר אילו מהם נלקחו מאיזו אנציקלופדיה.

התוצאות הצביעו על יתרון קל בלבד לטובת בריטניקה בכל הנוגע לדיוק. בסך הכל נמצאו שמונה טעויות חמורות - ארבע בכל אנציקלופדיה. בוויקיפדיה נמצאו 162 טעויות קטנות יותר והשמטות לעומת 123 טעויות מסוג זה בבריטניקה. למרות ההפסד בנקודות, התקשורת ואנשי ויקיפדיה הציגו את התוצאות דווקא כניצחון למערכת האינטרנטית: הבדלים קלים בלבד נרשמו לטובת צוות הפרופסורים המכובדים של בריטניקה לעומת המוני המתנדבים האלמונים של ויקיפדיה.

הקאמבק של האנציקלופדיה הקתולית

"מזל שוויקיפדיה מצליחה, כי בתיאוריה זה לא אמור לעבוד", אומר ד"ר יורם קלמן מהמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. ואכן, המפעל העצום של ויקיפדיה הוא נס קטן. יותר מ-10 מיליון ערכים ב-253 שפות, שכולם נכתבו על-ידי מתנדבים, בזמנם החופשי, ללא תמורה חומרית כלשהי.

"מדובר באחד הדברים היפים באינטרנט", אומר ד"ר נעם למלשטריך-לטר, דיקאן בית הספר לתקשורת על שם סמי עופר במרכז הבינתחומי בהרצליה. "האינטרנט פותח באוניברסיטאות, שהקנו לו את האופי הבסיסי של תרבות חינמית ושיתופית. ויקיפדיה משמרת את הרוח הראשונית הזאת. עד היום היא נמנעת מכל מסחור".

לדברי פרופ' גדי אלגזי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, "הערכים בוויקיפדיה באיכות מאוד לא אחידה, אבל היא ביטוי מובהק למה שהאינטרנט יכול לעשות: לגרום לאנשים להביא למרחב הציבורי לא רק ידיעות, אלא גם את עצמם ואת עולמם.

"אפשר להתלונן על הערכים האזוטריים, על ניסיונות להשתמש בה כדי לקדם את הלהקה שמישהו מחבב, או את החברה המסחרית שפתאום מוקדש לה ערך. אבל דווקא המרכיבים האלה הם הדינמיים ביותר בוויקיפדיה, ומתעדים טוב יותר מכל דבר אחר מגמות חברתיות. זה המקום היחיד שבו אוכל למצוא ערך המוקדש לתקליט בלוז, ולא רק רשימת שירים וביצועים".

כשהוא נשאל על ויקיפדיה ככלי מחקר אקדמי, פרופ' אלגזי נלהב פחות. לדבריו, " אפשר אמנם להיתקל שם בערכים מעולים, שכתבו אנשים שזה עיסוקם ותחביבם, אך גם באינספור ערכים מיושנים, שחלקם מועתקים מאנציקלופדיות ישנות ומוטות - כמו המהדורה התשיעית של הבריטניקה, שהתפרסמה ב-1875-1889 והמהדורה הראשונה של האנציקלופדיה הקתולית, שסיימו את עריכתה ב-1914, אבל היא מככבת בוויקיפדיה וזוכה להשפעה עצומה משום שהיא זמינה חינם ברשת.

"ברור שהאנציקלופדיות האלה שמרניות מטבען, אבל בתחומי עיסוקי - היסטוריה חברתית ותרבותית של ימי הביניים המאוחרים והרנסנס - ויקיפדיה מפגרת באופן כללי ביותר מ-50 שנה אחר מצב הידע בתחום". עם זאת, אלגזי מסכים כי המידע הבסיסי שיש בוויקיפדיה לגבי נושאים שאינם נתונים במחלוקת מספק שירות טוב לציבור הרחב.

עמדתו החשדנית של אלגזי כלפי ויקיפדיה נפוצה מאוד באקדמיה ובמערכות החינוך ברחבי העולם. מורים ומרצים רבים עדיין אינם מאשרים שימוש באנציקלופדיה המקוונת כמקור מידע לגיטימי בעבודות. באחרונה תלתה מועצת המורים וההורים בסקוטלנד את הירידה בציוני התלמידים בשימוש שהם עושים בוויקיפדיה ובמקורות אינטרנטיים אחרים. לטענת המועצה, המידע באינטרנט מכיל אי דיוקים רבים, והתלמידים שאינם טורחים לבדוק מקורות נוספים פשוט מעתיקים טעויות אלה.

חוכמת ההמונים

עבודות נתקלות בתגובות צוננות גם כאשר ויקיפדיה היא רק אחד ממקורות המידע שעליהם הן מסתמכות. פרופ' יהודית בר אילן מהחוג ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מספרת כי השתמשה בוויקיפדיה במאמר שכתבה כדי להציג מושגי יסוד - וכתב העת שאליו נשלח המאמר ביקש ממנה להציג את המושגים באמצעות מקור אחר. "ההגדרה של המושגים בוויקיפדיה היתה טובה מאוד, אבל בעקבות הבקשה החלפתי אותם במקור אחר, שהיה מכובד יותר בעיני כתב העת", היא אומרת. "עם זאת, ההגדרות שבמקור החדש לא היו טובות יותר מאשר בוויקיפדיה, ואולי אפילו טובות פחות".

רפאלי מוחה נגד השמרנות של מוסדות הלימוד. "הבן שלי, שלומד בכיתה ו', קיבל ציון נכשל על עבודה מכיוון שהשתמש בוויקיפדיה", הוא מספר. "זה חוסר הבנה מצד המורים. אם הוא היה משתמש במקור מידע מיושן ולא מעודכן, שאולי אפילו מכיל טעויות רבות - ובלבד שהוא היה מודפס על נייר - זה היה מתקבל".

רפאלי סבור שוויקיפדיה לא רק עומדת בתחרות עם מקורות מידע אנציקלופדיים אחרים, אלא אפילו עולה עליהם מבחינות רבות. לדבריו, רק מערכת כמו ויקיפדיה מסוגלת להתעדכן באופן שוטף. "כיום מי שלומד באוניברסיטה ולא לומד מה הרלוונטיות של זוכה פרס נובל בתחום שלו באותה שנה - מבזבז את זמנו", הוא טוען. "רק מערכת כמו ויקיפדיה מסוגלת לעמוד בקצב כזה של עדכון".

בנוסף, רפאלי סבור כי ריבוי הכותבים והעורכים לא רק שאינו פוגע באיכות ואמינות המידע, אלא תורם לו. לדבריו, "חוכמת ההמונים" עולה על תבונתו של אדם יחיד, חכם ככל שיהיה. "מחבר יחיד של ספר לימוד מתקשה לבטא נקודות מבט רבות", הוא מסביר. "עם זאת, בכל המקצועות, אפילו במקצועות מדעיים כמו פיסיקה, יש השקפות שונות לגבי הבעיות השונות. ריבוי הכותבים מאפשר להרחיב את נקודת המבט המוצגת בערכים השונים".

גם בקרב הקהל הרחב יש לוויקיפדיה תדמית חיובית. בר אילן מספרת על מחקר שביצעה יחד עם ד"ר אתי יערי וצמד חוקרים נוספים מאנגליה. במחקר התבקשו גולשים להעריך את טיב המידע שהתקבל לאחר חיפוש במנועי חיפוש שונים באינטרנט. רק ארבע מתוך 150 תגובות לגבי המידע שהגיע מוויקיפדיה היו שליליות.

בר אילן אומרת כי הגולשים מתייחסים לוויקיפדיה כמקום טוב כדי לקבל בו תשובות מהירות לגבי שאלות, וכנקודת מוצא לבדיקה של סוגיות המעניינות אותם. "אנשים מעריכים מקורות מידע לפי הכותב של המידע ולפי המוסד - עיתון, רשת תקשורת או כתב עת - שבו מופיע המידע", אומרת בר אילן. "בוויקיפדיה זהות הכותב אינה ידועה, אבל בכל זאת היא מתקבלת יפה על-ידי הגולשים. עם התגברות השימוש בה, המוסד של ויקיפדיה מקבל תדמית אמינה יותר".

הרגלים של תלמידים טובים

גם אם נניח שוויקיפדיה אמינה כמו מקורות מידע אחרים, הזמינות שלה גורמת לרבים לוותר על חיפוש במקורות אחרים - עניין בסיסי בכל תהליך מחקר.

לדברי ד"ר יערי, "אנשים המסתפקים אך ורק במידע שמופיע בוויקיפדיה, ובוחרים שלא לקרוא מקורות נוספים, אינם מבינים את התפקיד שלה - אבל עניין זה תקף לגבי כל אנציקלופדיה".

האם ויקיפדיה מעודדת עצלות מחשבתית? יערי טוענת כי האנציקלופדיה המקוונת היא אינה הסיבה להרגלים אלה. לדבריה, כבר בסוף שנות ה-70 הגדירה החוקרת קריסטין נייסטרום את "האדם המיידי" - אדם המאופיין בחוסר סבלנות לפתרונות ארוכי טווח ובאי רצון לדחות סיפוקים. ואכן, לאורך השנים בוחרים הצרכנים שוב ושוב לאמץ טכנולוגיות שמספקות את הפתרונות המהירים ביותר.

גם רפאלי מסכים כי הבעיה אינה בוויקיפדיה עצמה אלא בשימוש לא ביקורתי. לדבריו, יש בוויקיפדיה אופציות רבות שהשימוש בהן מאפשר להעריך באופן ביקורתי יותר את המידע. כלי כזה הוא דף הדיונים שאליו יש קישור מכל ערך, ובו העורך והכותבים השונים מציגים עמדות שנויות במחלוקת ומנסים להגיע לעמדה נייטרלית ביחס אליהן.

כלי נוסף הוא בחינת ההיסטוריה של הערך. רפאלי מדגיש כי כאשר מדובר בערכים שנויים במחלוקת יש חשיבות גדולה לבחינת דפים אלה, שיבהירו לקורא את נקודות המבט השונות ואת מוקדי המחלוקת. לדבריו, במקום לדחות את ויקיפדיה ככלי שימושי על מערכת החינוך לפתח אוריינות מידע, שתלמד את התלמידים לעשות שימוש ביקורתי בוויקיפדיה באמצעות בחינת דפי הדיונים והצלבת המידע עם מקורות נוספים.

"יש משתמשים רבים באינטרנט שעדיין מביאים אליה הרגלים של תלמידים טובים - לסמוך על מה שכתוב", אומר אלגזי. "עם זאת, מתפתחת אוריינות רשת, שמבוססת על היכרות עם מצבה האמיתי". לדבריו, בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, שבו הוא מלמד, נוטים שלא להילחם ברשת אלא לסייע בפיתוח הכישורים לשימוש בה.

"אנחנו מציעים לסטודנטים סדנאות, שבהן מתרגלים בין השאר חיפוש משולב באינטרנט ובספריות", הוא מספר. "אחת העצות שלנו לסטודנטים היא לא להסתמך על ויקיפדיה, אבל ללכת מיד לרשימת המקורות וספרות המחקר שמופיעה שם כדי להמשיך לחיפוש מעמיק יותר בספריה".

פוקימון וציד מכשפות

אחד הוויכוחים בנוגע לוויקיפדיה הוא אילו ערכים ראויים להיכלל בה. רפאלי מציין כי בהקשר זה קיימים הבדלים בין המערכות בשפות השונות. לדבריו, קהילת הביורוקרטים של ויקיפדיה באנגלית מפוזרת על שטח גדול, והעורכים השונים אינם מכירים זה את זה במרבית המקרים. לכן מדובר בקבוצה לא מלוכדת במיוחד, שהקו העריכתי שלה הוא מתירני במידה רבה, ודוגמה לכך היא מאות הערכים שהוקדשו לדמויות השונות בסדרת הטלוויזיה פוקימון. לעומת זאת, קהילת העורכים הישראלית, שאחראית בין השאר לאישור הכנסה של ערכים קיימים, היא סגורה יותר ולכן מחילה סטנדרטים הדוקים יותר.

ד"ר אלי דרזנר, מרצה בחוג לפילוסופיה ובתוכנית ללימודי פילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי כל מדיום תקשורתי חדש, החל בכתב, דרך הדפוס ועד לאינטרנט, משנה את האופן שבו המידע מופץ ומתקבל. עם זאת, לא תמיד מדובר בהתקדמות לעבר תפישות נאורות יותר.

כך, לדבריו, יש חוקרים שטוענים כי מהפכת הדפוס, שמייחסים לה את ההתקדמות העצומה של המדע מאז סוף ימי הביניים, הובילה גם לציד מכשפות בכל רחבי אירופה בשל הפצה של מדריכים ללכידת מכשפות. גם במערכות החדשות אין שליטה על המידע שמופץ באמצעותן.

"אני לא טוען כמובן שערכים על פוקימונים שקולים לקריאה לציד מכשפות, אבל מדובר בערכים בעלי איכות וחשיבות מוטלת בספק. עם זאת, אני לא חושב שקיומם מפריע למישהו", אומר דרזנר.

לדברי אלגזי, המצב הנוכחי בוויקיפדיה - ובאינטרנט כולו - דומה לזה של עולם התקשורת לאחר מהפכת הדפוס במאה ה-15: כמות עצומה של טקסטים מופיעה בבת אחת, ואין מנגנונים ברורים שאפשר לוודא באמצעותם את התוקף של מה שנכתב. התחושה הכללית היא של אובדן דרך ושפע עצום.

חייו הקצרים של השקר

אחד הקריטריונים שאמורים להנחות את העריכה בוויקיפדיה הוא שאיפה לנייטרליות. ואולם זה אינו עניין פשוט באנציקלופדיה שאותה יכול לשנות הקהל הרחב, שבאופן טבעי לרבים מתוכו יש עמדות מוטות ביחס לנושאים טעונים כמו סכסוכים אתניים, גלובליזציה או פמיניזם.

"בערך כמו 'ישראל', למשל, ברור שחלק מהכותבים יהיו ישראלים ציונים וחלקם תומכי החמאס", אומר למלשטריך-לטר. "הייתי צופה כי בערכים מסוג זה רמת הדיוק והנייטרליות באנציקלופדיה כמו בריטניקה תהיה גבוהה יותר, מכיוון שיש שם מערך הדוק יותר של פיקוח ועריכה מקצועית. ככל שהמונח יהיה פחות טעון, כך איכותו בוויקיפדיה תעלה. עם זאת, לאורך זמן יש סינון ותהליך של שיפור, ובכל מקרה יש בוויקיפדיה הרבה ערכים טובים ומדויקים".

חלק מהמומחים טוענים כי למעשה שום מקור מידע, כולל אנציקלופדיה מכובדת הנכתבת על-ידי מומחים בעלי שם, אינו באמת נייטרלי. "אם תקרא כיום את אנציקלופדיה בריטניקה מלפני 100 שנה תמצא בה הטיות מקוממות, כמו סקסיזם גס, שהיו הנורמות המקובלות באותה התקופה", אומר קלמן. "גם כיום האנציקלופדיות המכובדות פועלות לפי קנה המידה של האקדמיה המערבית ומוטות לכיוון מחשבה כזה, ולכן גם הן לא באמת אובייקטיוויות".

ד"ר טל סמואל עזרן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון מספר כי העורכים של ויקיפדיה מנסים להגיע לנקודת מבט נייטרלית באמצעות דיונים המתנהלים סביב הערכים מעוררי המחלוקת. לדבריו, "בגלל המחלוקות הרבות סביב ערכים מסוימים תמיד ישנם עיוותים מסוימים, אבל יש ניסיון לשלב בין העמדות המגוונות. עם זאת, מחקרים שנעשו מראים כי יש הטיה כללית בוויקיפדיה לנקודת המבט המערבית מבחינת אידיאולוגיה קפיטליסטית, תפישת ההיסטוריה וכו'".

רפאלי מדגיש כי בניגוד לתפישה המקובלת, ויקיפדיה אינה מערכת נטולת היררכיה. צוותים גדולים של עורכים בדרגות שונות סוקרים את השינויים המתבצעים בערכים השונים. הם יכולים לתקן ערכים לא מדויקים, למחוק ערכים שהם מוצאים לא ראויים וגם לחסום משתמשים שביצעו פעולות לא לגיטימיות.

עזרן מספר כי הכנסת מידע שקרי והשמצות לערכים בוויקיפדיה נתקלת בתגובה מהירה מצד עורכי האנציקלופדיה ומשתמשיה. לדבריו, מחקרים מראים כי זמן התיקון הממוצע של פעולה ונדליסטית בוויקיפדיה הוא 2.8 דקות (ראו מסגרת).

האם בעתיד תוכל ויקיפדיה ליהפך למקור מידע אמין יותר? במקומות שונים בעולם נעשים כיום מאמצים גדולים כדי לייצר כלים אוטומטיים שיוכלו להעריך את המידע הנמצא בוויקיפדיה. הכלים יבדקו פרמטרים כמו מספר ההפניות שיש אל הערך, תכיפות העריכה בערך וכמות הערכים שכתב מחבר הערך.

"ניתן לבנות מערכת של מוניטין של הכותבים", אומר רפאלי. "אם רואים שמישהו כתב ערכים שנמחקו, אז המוניטין שלו חשודים. מצד שני, אם אתה רואה שהוא ביצע מאות שינויים שהתקבלו אז אפשר להניח בסבירות גבוהה יותר כי מדובר בכותב אמין".

את איכות המידע אפשר להעריך באופן אוטומטי גם באמצעות כלים שבודקים את המבנה הלשוני של הערך. רפאלי מספר כי ישנן מערכות הבודקות את מספר ההברות הממוצע בכל מלה בערך, ומנסות להעריך על סמך זאת את איכות המידע מתוך הנחה שערך איכותי יותר יורכב ממלים מורכבות וארוכות יותר.

למלשטריך-לטר מוסיף כי כיום מפותחות מערכות שמנסות למצוא באופן אוטומטי הקשרים חדשים וידע חדש באמצעות סריקה של מאגרי ידע קיימים. כלים אלה יוכלו לסרוק את מאגר המידע הענק של ויקיפדיה ולנסות להפיק ממנו ידע חדש.

"הכלים הממוחשבים מסוגלים לעבור על מיליוני ערכים ולחפש באמצעים סטטיסטיים הקשרים בין ערכים שונים, שייתכן כי חמקו מהחוקרים האנושיים", מספר למלשטריך-לטר. "כך למשל גילו באמצעות סריקה ממוחשבת של מחקרים מדעיים קשר בין מיגרנה לבין חוסר במגנזיום. מחקר שנעשה לאחר מכן אישר את הקשר. בעתיד נוכל להריץ את הבדיקות האלה על המאגר הענק שנבנה בוויקיפדיה כדי להביא לתגליות מדעיות חדשות".



ד"ר נעם למלשטריך?לטר: "בערך כמו 'ישראל' ברור שחלק מהכותבים יהיו ציונים וחלקם תומכי חמאס. הייתי צופה כי בערכים מסוג זה רמת הדיוק והנייטרליות באנציקלופדיה כמו בריטניקה תהיה גבוהה יותר, מכיוון שיש שם מערך הדוק יותר של פיקוח ועריכה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו