שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

השב"כ והמשטרה חוקרים את החשד שראש אמ"ן לשעבר גילה סוד מדינה

האם האלוף בדימוס אלי זעירא חשף את שם סוכן המוסד אשרף מרוואן?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי מלמן

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ומשטרת ישראל פתחו בחקירה נגד ראש אמ"ן לשעבר, אלי זעירא, בחשד שחשף סודות מדינה. זו הפעם הראשונה שהשב"כ מנהל חקירה נגד קצין בכיר בדימוס בדרגת אלוף, שהיה ראש אמ"ן, בחשד לעבירות על בטחון המדינה. החקירה מתמקדת בחשד שזעירא גילה את שמו של סוכן המוסד, איש העסקים המצרי ד"ר אשרף מרוואן, שמצא את מותו לפני כשנה בנסיבות מסתוריות בלונדון.

החקירה נפתחה לפני כחודשיים. אך לבקשת חוקרי השב"כ והיחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) במשטרה, הסכים סגן נשיא בית המשפט השלום בפתח תקווה, אהרון גלדס, להוציא צו איסור פרסום גורף לארבעה חודשים. השופט צימצם אתמול את הצו הגורף בעקבות פניית פרקליטי "הארץ", תמיר גליק וירון חנין.

על פתיחת החקירה הורה לפני כמה חודשים המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, שטיפל בעניין לאחר שהיועץ המשפטי למשלה, מני מזוז, פסל עצמו מהטיפול בכך, מחשש למראית עין של ניגוד אינטרסים עקב קשרים משפחתיים עם אחד המעורבים בפרשה.

הפרקליטות החלה לבדוק את הנושא לאחר שראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, ושני קצינים לשעבר מאגף המודיעין בצה"ל, תא"ל עמוס גלבוע ואל"מ יוסי לנגוצקי, הגישו לפני יותר מארבע שנים, תלונה למזוז נגד זעירא. הם מסרו לו מסמכים המעידים לכאורה שזעירא הוא שהדליף את שם הסוכן מרוואן. בין השאר הגישו גם עדויות, מחקרים ומאמרים שפירסמו חוקרים באקדמיה ועיתונאים בארץ ובחו"ל, שהודו שהמקור למידע על מרוואן היה זעירא.

מזוז וניצן החליטו על מינוי צוות בדיקה, בראשות עו"ד בת אור כהנוביץ, מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות. כהנוביץ וניצן התלבטו תקופה ארוכה, גם משום שראש המוסד, מאיר דגן, וכמה מבכירי הארגון, לא היו נלהבים לפתוח בחקירה מחשש שתביא לגילוי סודות מדינה נוספים.

כבר מסוף שנות ה-90 רמז זעירא וסיפר לעיתונאים, בישראל ובחו"ל, שסוכן המוסד שהביא לישראל את המידע על כוונת מצרים לפתוח במלחמת יום כיפור ב-6 באוקטובר 1973, הוא אשרף מרוואן. לטענת זעירא, מרוואן היה סוכן כפול שהטעה את ישראל ונותר נאמן למצרים. זעירא הוא אחד המעטים בקהילת המודיעין שטען שמרוואן היה סוכן כפול.

טענה זו נבדקה ביסודיות בשנות השבעים, במוסד ובאמ"ן, ונדחתה מכל וכל. כמה עיתונאים ישראלים, שהמידע שהפיץ זעירא היה מצוי ברשותם כמה שנים, שמרו עליו בסוד, אך הוא החל לדלוף: תחילה ברמיזות, אחר כך מפורשות לתקשורת.

מי שנקב, בסופו של דבר, בשמו המפורש של מרוואן, היה ד"ר אהרון ברגמן, היסטוריון ישראלי המלמד בקינגס קולג' באוניברסיטת לונדון. זה קרה בסוף שנת 2002, בראיון שנתן ברגמן לעיתון המצרי "אל אהרם", בעת התנצחות בינו לד"ר מרוואן. עד לאחרונה קיבל ברגמן את טענת זעירא שד"ר מרוואן היה סוכן כפול.

יחד עם בדיקת הפרקליטות התנהל הליך בוררות לפני המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, השופט תיאודור אור, כדי ללבן תביעת דיבה שהגיש זעירא נגד זמיר. ביוני 2007 פסק אור שזמיר לא הוציא את דיבת זעירא רעה, וכי זעירא אכן אחראי להדלפת שם הסוכן. בפסק דינו איזכר אור במפורש את שמו של מרוואן כסוכן המוסד.

שבועיים לאחר מכן נמצאה גופתו של מרוואן בחצר, ליד ביתו בלונדון. משטרת לונדון ממשיכה בחקירה כדי לברר אם מרוואן התאבד, לאחר שנחשף שמו בידי זעירא ופורסם ברבים, או שמא נרצח בידי סוכנים מצריים שביימו את התאבדותו.

לאחר גילוי הגופה של מרוואן, אמר זמיר שאין לו ספק שד"ר מרוואן התאבד משום שזעירא חשף את היותו סוכן המוסד לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה.

אלי זעירא מסר אתמול בתגובה, באמצעות עורכי דינו דוד ודפנה ליבאי, כי הוא "שמח שהמשטרה תחקור פעם אחת ולתמיד את העניין, משום שהוא משוכנע שמעולם לא הדליף סודות מדינה". לדבריהם, זעירא "מכחיש את החשדות נגדו ומשתף פעולה עם החקירה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ