בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"כל דבריו אומרים כבוד", כתב בן גוריון על בנו

טור אישי

תגובות

שנת 1937 היה עמוס בן-גוריון בן שבע עשרה, כאשר אביו חשף בפניו את תוכניותיו הכמוסות ביותר בקשר לחלוקת הארץ. ועדת פיל הבריטית זה עתה פירסמה את הצעתה לחלק את הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית, ובן-גוריון הפך לחסידה המושבע. חבריו האקטיוויסטים התאכזבו מרה, וכך גם עמוס, שהתקומם נגד אביו.

איך זה אתה, אבא, התריס, חסיד המולדת השלמה, מוכן לאמץ את גבולות החלוקה? בן-גוריון השיב לו במכתב אישי, ובו אמר דברים שלא גילה לעמיתיו ויועציו הקרובים ביותר: "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה", כתב.

"הקמת מדינה, אפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטוריים לגאול את הארץ בשלמותה... נארגן כוח הגנה משוכלל, צבא מובחר - אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם - ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ, אם מתוך הסכמה והבנה הדדית עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת". (לימים שינה בן-גוריון את דעותיו, והחל מ-1967 תמך בוויתורים טריטוריאליים מפליגים תמורת שלום עם הערבים).

עמוס שמר את הסוד. הוא העריץ את אביו מאז ילדותו, על אף שכמעט שלא זכה לבלות זמן בחברתו. בשנות ה-30, בזמן שבן-גוריון נסע לחודשים ארוכים בענייני ההסתדרות והתנועה הציונית, נותרו שלושת הילדים - גאולה הבכורה, עמוס ורננה - ברשות אמם. הם לא אהבו זאת במיוחד. הם התלוננו בפני אביהם על ידה הקשה, אך הוא סירב להתערב. רק פעם אחת נקרא עמוס לחדרו של אביו, כשהגיע דו"ח בלתי משמח מהגימנסיה. "כשאהיה זקן," אמר לו בן-גוריון בעצב, "אכעס מאוד על עצמי שלא יכולתי לתת לך יותר שימת לב בנושא הלימודים. אבל עמוס, אני עסוק! עסוק בעניינים שלי ואינני יכול לעשות את זה".

כשהיה עמוס ילד תלה בו בן-גוריון תקוות רבות והתפעל מגודל ראשו. אחר כך חלם שעמוס יהיה ספן, מחלוצי הצי העברי. עמוס הלך לכיוון אחר, ובמלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. הוא נפצע, ואושפז בבית חולים צבאי באירלנד; שם התאהב באחות שטיפלה בו, מרי, והחליט להתחתן אתה. אמו פולה התנגדה לנישואיו עם לא יהודייה וביקשה מבן-גוריון שיפעיל עליו את השפעתו. אולם בן-גוריון לא נהג כך. הוא אמנם כתב לפולה שהוא עושה מאמצים "להוציאו מהסבך שנסתבך בו" אולם בשיחותיו עם עמוס ומרי נתן להם את ברכתו מכל הלב.

רצה הגורל ועמוס היה לצד אביו באחד הרגעים הקשים ביותר בחייו: כאשר חברו הקרוב והאהוב, ברל כצנלסון, מת לפתע בשנת 1944. בן-גוריון היה קשור עמוקות לברל, העריך את דעתו וראה בו את שותפו להנהגה. עמוס היה אז בחופשה מהצבא ונסע עם אביו הנסער לירושלים, שם נפטר ברל.

כאשר הסתגר בן-גוריון בחדר בו היתה מונחת גופתו של ברל, ישב עמוס ליד הדלת והקשיב. הוא שמע את קולו השבור של אביו שדיבר אל המת: "איך אתה עושה זאת, ברל, איך אתה הולך מאתנו..." בדבריו ביטא בן-גוריון את ייאושו של מי שנשאר בודד ליד ההגה. בצאתו אמר לעמוס: "הוא היה הידיד האמיתי היחיד שהיה לי".

אחרי המלחמה התגייס עמוס למשטרה, ובשנות ה-50 הראשונות העפיל לדרגת סגן מפכ"ל. באותה עת קמה בארץ תנועה בשם "שורת המתנדבים" ששמה לה מטרה להילחם בשחיתות. בחוברת שפירסמה בשם "סכנה אורבת מבפנים", תקפה "השורה" את עמוס בן-גוריון על קשריו הלא תקינים עם כמה אנשי עסקים. עמוס תבע לדין את שורת המתנדבים, ולאחר משפט ממושך זכה בו וקיבל פיצויים מראשי ה"שורה", עמם נמנו אליקים העצני והפרופ' ישעיהו ליבוביץ'.

לכל אורך המשפט זכה עמוס לתמיכה מלאה מאביו ששיבח את עדותו במשפט. "כל דבריו אומרים כבוד," רשם הזקן ביומנו, "התפלאתי על שליטתו בעצמו ועל אצילותו."

אולם על אף אותן תכונות, לא נועד עמוס לגדולות. הוא התפטר מהמשטרה, עבר לחיפה, וניהל את בית החרושת "אתא". הוא התייצב מאחורי אביו ותמך בדרכו הפוליטית, גם הצטרף לחוג הפנימי של מקורבי בן-גוריון בתקופה הסוערת של פרשת לבון.

עם מותו של עמוס, הלך לעולמו המוהיקני האחרון ממשפחת בן-גוריון המקורית. תחילה נפטרה פולה, אחריה בן-גוריון, ובזה אחר זה שלושת הילדים - גאולה, רננה ועמוס. היחיד הנושא עוד את שמו של בן-גוריון הוא נכדו אלון, בנו של עמוס.



עמוס (משמאל) ודוד בן גוריון בהלוויית אם המשפחה פולה, במדרשת שדה בוקר ב-1968


הלווייתו של עמוס בן גוריון, אתמול בקיבוץ עינת. בשנות ה-50 כיהן כסגן המפכ"ל ומאוחר יותר כמנהל מפעל "אתא"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו