בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדת בבית? בית החולים יפסיד 8,000 שקל

כשכל לידה מכניסה לקופתם סכום נאה, לא פלא שבתי החולים לא ששים לוותר על יולדות לטובת לידות בבית. יש הטוענים שמימון של לידות בית יחסוך למדינה כסף, ומתעקשים שגם מי שיולדת בבית זכאית למענק לידה - 1,500 שקל שאינה מקבלת כיום. מחר תדון הוועדה לקידום מעמד האשה בסוגיות אלה וגם בהצעה להקים מרכזי לידה

תגובות

>> 150 אלף תינוקות נולדים בישראל מדי שנה, וכל מה שמסביב ללידה כבר הפך מזמן לתעשייה. הדולות (תומכות הלידה) מלוות את היולדת, ובתי החולים מציעים לידה בחדרים משודרגים, ליווי של מיילדת פרטית מטעמם ולינה במלונית. אבל את הכסף הגדול באמת מקבלים בתי החולים לא מהיולדת אלא מהמדינה. "המחלה הכי משתלמת לבתי החולים היא לידה", הסביר עו"ד שלומי פרידמן, פעיל למען תיקון חוק מענק הלידה ועותר בענייני אפליות בביטוח הלאומי: "הם מרוויחים כ-8,000 שקל ליולדת, כשלרוב אין בפרוצדורה זו סיבוכים". זוהי אחת הסיבות שבעטיין בתי החולים יעדיפו שנשים תבחרנה לא ללדת בבית.

"אם המדינה תתמוך בלידות בית, אפילו בצורה חלקית, היא תחסוך הוצאות על לידה בצורה משמעותית כי היא לא תצטרך לשלם דמי אשפוז גבוהים כל כך לבתי החולים", הסביר ד"ר אבנר שיפטן, רופא מיילד. לדבריו, בתי החולים יתנגדו לכך כי ככל שמגיעות אליהם יותר יולדות הם מקבלים יותר כסף. "לבתי החולים יש הוצאות קבועות כמו בניה, רכישת ציוד ושכר לצוות, וככל שיבואו פחות יולדות הם יפסידו יותר כסף", אמר שיפטן.

מחר תדון הוועדה לקידום מעמד האשה בהתנהלות מערכת הבריאות בישראל ביחס ליולדות הבוחרות ללדת בבית. אחת הסוגיות תהיה אפלייתן של יולדות הבית בכל הנוגע למענק הלידה. החוק קובע כי תשלום מענק האשפוז בסך 8,029 שקל (המוענק לבית החולים) ומענק הלידה, שנקבע על פי מיקום הילד במשפחה ונע בין 470 ל-1,489 שקל, מותנה בהזדקקות היולדת לאשפוז הקשור ללידה. לפיכך, מי שיולדת בבית לא מקבלת מענק לידה, אלא אם הגיעה תוך 24 שעות לבית החולים, והתאשפזה ל-12 שעות לפחות ואז המוסד לביטוח לאומי יראה בה כמי שהזדקקה לאשפוז הקשור ללידה. אם היולדת לא הגיעה לבית החולים בטווח השעות הקבוע בחוק, או אם עזבה אותו לפני תום 12 השעות - היא לא תקבל את מענק הלידה, ודמי האשפוז אף יחולו עליה. כך או כך - הוצאות לידת הבית יחולו עליה והמדינה לא תעניק לה החזר כספי בגינן.

כמה עולה ללדת בבית?

גם ענף לידות הבית הוא תעשייה בזעיר אנפין - עלות מיילדת היא 4,000-5,000 שקל. שכר זה כולל שלושה-ארבעה מפגשים לפני הלידה כמעקב היריון, שני ביקורים אחרי הלידה וכמובן הלידה עצמה. הליך בחירת המיילדת כולל פגישת התייעצות, שעולה כ-250 שקל, בה נבדק החיבור בין השתיים, היולדת מקבלת מידע לגבי ההליך והמיילדת בודקת את הרישום הרפואי של היולדת. אם השתיים מחליטות להמשיך יחד, התשלום על פגישת הייעוץ מקוזז משכר המיילדת. "אם הלידה עוברת בסופו של דבר מהבית לבית החולים, המיילדת מתנהלת בחדר הלידה בבית החולים על תקן דולה", אמרה ענת תל אורן, מיילדת בית. אגב, היולדת צריכה לשלם למיילדת גם אם במהלך הלידה היא הועברה לבית החולים וגם אם המיילדת לא הצטרפה אליה.

על הסכומים שהוזכרו צריכה היולדת להוסיף עוד כמה עשרות שקלים עבור רכישת מוצרים לקראת הלידה כמו פדים, ניילונים למיטה, בריכה וציוד נוסף, ואלו המעוניינות לצרף דולה ללידה יוסיפו עד 1000 שקל עבורה. לדברי זהר כרמי, דולה, מדובר בסכום נמוך מהשכר הרגיל של דולה בגלל מתוך הבנתן את העלויות הגבוהות של לידה כזו.

יש יולדות שנרתעות מלידה בבית חולים' אבל מסיבות שונות לא רוצות ללדת בבית. חלקן פונות למיילדות שמחזיקות ב"צימרים" המיועדים בדיוק למטרה זו. כך ניתן ללדת בתחושה ביתית, אבל בלי לדאוג מי ינקה את הלכלוך שנוצר במהלך הלידה או לחשוש שהשכנים ישמעו את הצעקות.

מיכל בונשטיין, נציגת אמה"י (ארגון מיילדות הבית של ישראל) ומיילדת בית, הסבירה כי ליולדת בבית נכונים תשלומים נוספים' מכיוון שהנחיית משרד הבריאות היא שהיילוד יעבור בדיקה על ידי רופא ילדים במהלך 24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, אך מכיוון שליילוד טרם ניתן מספר תעודת זהות, רופאי קופת החולים לא יכולים לבדוק אותו. אם היולדת תפנה לחדר מיון על מנת שרופאי חדר המיון יבדקו אותו, היא תיאלץ לשלם כ-600 שקל מפני שהגיעה ללא הפניית רופא, או להתאשפז למשך 12 שעות על מנת שבית החולים יקבל את התשלום עבור הלידה בביטוח לאומי. כלומר, יולדת בית ש"חוסכת" למדינה הוצאות אשפוז של כ-8,000 שקל לא רק מממנת בעצמה את הלידה, אלא "נקנסת" על כך בבואה לבדיקת רופא בבית החולים.

החוק המסדיר מימון לידות בידי הביטוח הלאומי נחקק לפני כניסתם לתוקף של חוקי היסוד הכוללים את חוק כבוד האדם וחירותו וחוק השוויון, הכולל שיויון בין נשים. "בשנות ה-50 העדיפה המדינה שנשים יילדו בבית החולים בגלל תנאים לא היגייניים שהיו בבתים, אבל כיום זהו טיעון לא רלוונטי. לידת בית מותרת ואינה עבירה פלילית, אז איך ייתכן שיולדת אחת מקבלת מענק לידה ואחרת לא?" מקשה עו"ד פרידמן. "הדברים תלויים ללא קשר - מענק לידה הוא מענק שהמדינה נותנת לכל אמא על כך שיש לה ילד על פי המיקום שלו במשפחה, בלי קשר למקום הלידה, אך משום מה ילד הופך להיות מזן אחר אם הוא נולד בבית", אמר עו"ד פרידמן.

לטענת בונשטיין, "קיים מצב של אפליה סוציאלית מאוד ברורה כלפי נשים שיולדות בבית. כל אחת חייבת לשלם ביטוח לאומי, ודמי ביטוח אלו מיועדים בין היתר למימון לידה. כעת, משהמודעות המודרנית מאפשרת לנשים ללדת בבית, אלו שבוחרות לעשות זאת כחוק לא מקבלות מימון של הוצאות הלידה שלהן, ולמעשה לא משתמשות בכסף שחסכו כל השנים בביטוח הלאומי".

נעמה ברזילי מרמת הגולן בחרה ללדת את ילדתה הראשונה בביתה מכיוון שהיא חושבת שבתי היולדות בבתי החולים משבשים את הליך הלידה הטבעית. "עצם זה שאני צריכה לצאת מהבית בשביל ללדת נשמע לי מופרך, וגם לא נראה לי טבעי ללכת למקום של חולים בשביל זה", אמרה ברזילי. למרות הכל, את ילדתה השנייה נאלצה ברזילי ללדת בבית החולים משום שלא יכלה להרשות לעצמה את ההוצאות הכספיים של לידה בבית. "לפני ארבע שנים ילדתי בבית את התינוקת הראשונה שלי בחמש בבוקר. בשתיים בצהריים כבר הגעתי לבית החולים כדי שאוכל לקבל את מענק הלידה, אך שם נאמר לי כי הם מעולם לא שמעו על כך שיולדת בית מקבלת מענק לידה", סיפרה ברזילי. "הייתי שם כ-5 שעות וטירטרו אותי בין הקומות כדי לקבל את המענק, כשאני מדממת עם תינוקת בת פחות מיום על הידיים". ברזילי לא קיבלה את מענק הלידה בסופו של דבר, אך נדרשה לשלם כ-500 שקל עבור הביקור בחדר המיון.

אחת הסוגיות שאמורות לעלות לדיון בכנסת מחר היא נוסח החוק, שמגדיר הוצאות לידה רק כדמי אשפוז ולא כדמי הוצאות לידה. "צריך להבין שקיימת אפליה, כי נשים חייבות לממן את הלידה שלהן ולשלם ביטוח לאומי שאמור לממן אותה, אבל אי אפשר להכריח אותן ללדת רק בבית החולים כדי לקבל את אותו מימון", טוענת בו נשטיין. לדבריה, מכיוון שביטוח לאומי מעניק החזר כספי לנשים שילדו בחו"ל, גם אשה שיולדת בבית צריכה לקבל החזר.

לדברי נירית שפירא, ממקימות ומובילות התנועה למען חופש בחירה בלידה, דמי האשפוז של הביטוח הלאומי צריכים להגיע ליולדת על סמך הוצאותיה, בין אם היא ילדה בבית, במרכז לידה או בבית החולים, מכיוון ששילמה ביטוח הלאומי ולכן היא זכאית להוצאות לידה. "לא הגיוני למנוע תמיכה כספית של המדינה מאשה שעושה בחירה מושכלת ויולדת עם אנשי מקצוע מורשים בביתה - זה לא צריך לשנות של מי החשבונית עבור הוצאות הלידה", טוענת שפירא.

מקבלים את התינוק רק אחרי שלושה ימים

אם כך, ברור למה בתי החולים נלהבים פחות מלידות בית, אך מהי עמדתו של משרד הבריאות? המשרד קורא לנשים ללדת בחדרי לידה בבתי חולים מוכרים ומורשים. ואולם, מכיוון שהוא מודע לכך כי לידות בית מתקיימות בישראל, הוא הוציא הנחיות המגדירות כי רק מיילדת בעלת ותק של שלוש שנים בחדר לידה מוכר, או רופא מומחה ביילוד וגניקולוגיה שעסק במיילדות בחדר לידה מורשים לביצוע לידות בית. כמו כן, מי שמסייע בלידת בית מחוייב בביטוח אחריות מקצועית ובביטוח צד ג'. בנוסף, משרד הבריאות מדגיש קריטריונים ברורים הנוגעים לבריאותה של היולדת והעובר, כמו הדרישה להיריון תקין עם עובר אחד, שעדיין לא עבר את השבוע ה-41.

אשה הבוחרת ללדת בבית מאמינה כי זה הדבר הטוב ביותר עבורה ועבור תינוקה. אחת הסיבות החשובות לבחירה זו היא היכולת לבחור את המיילדת מראש, ולא לדאוג שמא תתחלף באמצע המשמרת. סיבה נוספת היא האפשרות להיות עם התינוק מהרגע שהוא יוצא לאוויר העולם. בנו הראשון של ד"ר גיל תדמון, שעומד לסיים התמחות כרופא ילדים, נולד בבית החולים, ואת הלידה השנייה החליטו הוא ואשתו לעבור בבית. "חווינו את הגישה המקובלת בחדרי הלידה ואת האשפוז בלידה הראשונה והחלטנו ללכת בדרך אחרת בפעם השנייה", אמר ד"ר תדמון. לדבריו, הפריע להם שבימים הראשונים שאחרי הלידה התינוק לא היה באחריותם, והם בעצם "קיבלו" אותו מגיל שלושה ימים. "כרופא וכהורה זה מאוד בעייתי בעיני. ביומיים הראשונים התינוק בעיקר ישן, ובאופן טבעי האמא צריכה להיות קשובה לו ולא להיות בחדר אחר בלי שום קשר אליו. לפעמים, ההורים מגיעים הביתה ביום השלישי אחרי הלידה ורואים תינוק שהם לא מכירים", הוסיף ד"ר תדמון.

לטענת ד"ר שיפטן, "כמו כל מוצר אחר, גם לידה צריכה להיבחן על פי קריטריונים של איכות והשוואה למוצרים אחרים. במקרה הזה, לידת בית היא לא רק מוצר טוב אלא מצוין. מחקרים מראים כי היא בטוחה באותה מידה כמו לידה בבית החולים ואף יותר". לדבריו, בתי החולים יטענו שהסיבה לתוצאות הטובות של לידות הבית היא שבלידות אלו מטפלים רק בהריונות תקינים, אך לטענתו, גם כאשר משווים רק את היולדות שאינן בסיכון, שיעור הנשים שנזקקות לניתוח קיסרי נמוך יותר בלידות הבית מאשר בלידות בבתי חולים.

במחקר על לידות בית בארה"ב שהתפרסם ב-2005 נמצא כי בלידות בית מתוכננות, המיועדות לנשים בסיכון נמוך שבטיפול מיילדות מוסמכות, שיעור ההתערבויות הרפואיות עם תמותה היה זהה לשיעור שבקרב יולדות בסיכון נמוך שילדו בבתי חולים. אל יש המסייגים ממצאים אלו- "תוצאות מחקרים אלו יהיו נכונות רק כאשר האשה והעובר נמצאים ברמת סיכון נמוכה, כשיש קירבה וגישה מהירה לבית החולים וכשכל המסגרת הרפואית והתשתית זמינות להם ויש נכונות לעבור מהר מאוד להתערבות רפואית כשמופיעים סימנים המורים שיש צורך בכך", אמר פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים במרכז הרפואי רבין וראש החוג למיילדות וגניקולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"בתי החולים נוסדו כדי לטפל בחולים. הריון זו לא מחלה ולידה היא לא טיפול, ואכן מרבית הלידות יכולות להתנהל בבית באמצעות מיילדת מיומנת ובחוויה טובה", אמר גלזרמן, "עם זאת, כל לידה, גם הרגילה והפשוטה ביותר, יכולה להסתבך בן רגע ולהפוך לאירוע שדורש מיומנות ותשתית, וזאת הסיבה שבעולם המערבי מרבית הלידות מתרחשות בבית החולים". לדבריו, הבחירה היא לא בין סיכון לביטחון מלא, אלא בין רמות סיכון שונות, כשכל אשה בוחרת באיזו רמת סיכון ללדת. כדי להשלים את טענתו הוא מספר כי בכל דקה מתה אשה בלידה, 1,600 מקרי מוות ביום, שרובם המכריע בעולם השלישי.

בדומה למרבית העולם המערבי, גם בישראל שיעור היולדות בבית נמוך. מדינה מערבית יוצאת דופן בתחום זה היא הולנד, שם שיעור היולדות בבית הוא כ-30%. "ההצלחה של הולנד מתאפשרת באמצעות קיום מערכת יעילה לאבחון לידות בסיכון גבוה, הכשרת מיילדות ברמה גבוהה, זמינות צוותים רפואיים בעת הצורך ומערכת יעילה של טיפול ביולדת בבית במשך עשרה ימים אחרי הלידה", אמר גלזרמן. "בישראל אין תשתית הדומה לזו ההולנדית, ולכן אם מערכת הבריאות רוצה לתמוך בלידות בית עליה להשקיע בכך, ואם לא - עליה לספק את צורכי היולדות המעדיפות לידות בית במסגרת חדרי הלידה", הוא מסכם.

בארה"ב ובאירופה ניתן ללדת גם ב"מרכז לידה" - מרכז המציע לידה באווירה ביתית וממוקם סמוך לבית חולים, כך שבמקרה חירום ניתן להעביר אליו את היולדת. המרכז מטפל בהריונות ללא סיבוכים ומנוהל על ידי מיילדות. לדברי נירית שפירא, בעבר בוצעה פנייה למשרד הבריאות בבקשה לדון במיסוד מרכזי הלידה בישראל, אך היא לא התממשה.



יעל, אבי וכליל שנולדה בלידת בית בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו