שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מי זוכר חופש דת ומצפון

שולמית אלוני
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שולמית אלוני

את שירו של י.ל. גורדון "קוצו של יוד" כבר לא מלמדים בבתי הספר. בכלל ספרות ההשכלה נמחקה מתוכניות הלימודים כאילו לא היתה. היו ימים שבהם כל נער ונערה ידעו לדקלם את השורות הללו:

"אשה עברייה מי יידע חייך

בחושך באת ובחושך תלכי...

חיי העברית עבדות נצחת

מחתונה לא תצא אנה ואנה;

תהרי, תלדי, תיניקי, תגמולי

תאפי ותבשלי ובלא עת תיבולי..."

בטרם הובאו ארצה ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, בטרם נקבע בוודאות כי הם אמנם חללים - דחפה אימת העגינות המצפה לקרנית גולדווסר את כל הצדקנים למיניהם, שמיהרו לפנות לרב הצבאי הראשי בבקשה שיקבע את מותם של השניים, כדי שקרנית לא תיוותר עגונה. שהרי טוב אלמנה מעגונה, שכן מצבן של עגונות גרוע ממצבן של מסורבות גט, שאת בעליהן אפשר לאלץ באמצעים שונים לתת גט. גם גורלה של אלמנה שטרם ילדה אינו מזהיר. אם הבעל המת הותיר אח, אפילו אם האח קטין, היא הופכת ליבמה וחייבת בייבום על ידי אחי המת או בחליצה - רק אז תקנה חירותה.

האומנם כל הסבל והביזיון הללו הם כורח? האומנם רק על ידי הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים ניתן לשחרר נשים מעגינות נצח, מיבום ומחליצה?

במאמרו "הכדור בידי החילונים" ("הארץ", 24.7) כותב יאיר שלג, כי "הנכונות להשלים עם קיומן של קואליציות שבהן החרדים תובעים לעצמם זכות וטו על גישה הלכתית מחמירה, היא זו שפוגעת בחקלאים, במתגיירים ובמסורבות הגט". שלג צודק. אילו המפלגות החילוניות - העבודה, הליכוד, קדימה והאחרות - היו קובעות קווים אדומים ומגיעו להסכמה, כי אף אחת מהן לא תעניק עוד שוחד למפלגות החרדיות תמורת תמיכה פוליטית - הפגיעה בחינוך, בחקלאים, בנשים היתה נפסקת.

יש גם דרך אחרת. הרב וההיסטוריון שמחה אסף, שהיה שופט בבית המשפט העליון בהרכבו הראשון, פירסם שתי דוגמאות של "גט על תנאי", אחת ממצרים ואחת מטורקיה, שיהודים נהגו להפקיד בבתי הדין הרבניים בימי הביניים, כאשר סחרו באגן הים התיכון ונעדרו זמן רב מבתיהם. במידה שעברו כמה שנים ומקום הימצאם לא נודע - נכנס הגט לתוקף והאשה הוכרזה כגרושה.

ערב גיוס ישראלים לבריגדה היהודית, בעת מלחמת העולם השנייה, דאג הרב הראשי דאז, יצחק הרצוג, כי המתחיילים יחתמו על מסמך שמשמעותו הפקדת גט על תנאי, כדי למנוע עגינות וחובת ייבום. ואמנם, אף לא אשה אחת מקרב נשותיהם של חיילי הבריגדה לא נותרה עגונה, או חייבת בייבום או חליצה.

עם הקמת צה"ל, הכין הרב הצבאי הראשי שלמה גורן מסמך שחיילים נדרשו לחתום עליו ובו הפקדת גט על תנאי. למרבה המבוכה, תקף הרב הרצוג דווקא את הרב גורן ודרש לשרוף ולהשמיד את כל הטפסים החתומים והלא חתומים. נימוקיו אינם ידועים עד היום, וסיפור המעשה נודע לי ישירות מפי הרב גורן. היה זה בימים שבהם חיפשו אחר הצוללת "דקר" שנעלמה על נוסעיה.

במלים אחרות, אין שום מניעה להוסיף לכתובה גט על תנאי - למקרה שהבעל נעלם למשך שנים, או מסרב לתת גט. הואיל וליהדות אין אפיפיור והרבנים החרדים הקנאים פרשו זה כבר מהציבור האזרחי בארץ והם זרים לקדמה ולאורחות החיים שלו - יקומו הרבנים הנאורים ויחדשו מנהג שהיה קיים ויביאו רווחה לנשים רבות, השבויות כקניין בידי בעלים רשעים או בידי בעלים שמקום הימצאם לא ידוע.

גם ביחס לגיור היו הקדמונים רחבי דעת ורחבי לב לאין ערוך מאותם כלי קודש המכהנים בימינו, שכאילו טובת העם והאדם בראש מעייניהם. הנה בתקופת המשנה, ואף שנים מאוחר יותר, לא דרשו מהמבקשים להצטרף לכלל ישראל לעבור הליכי גיור אינקוויזיציוניים כפי שדורשים הקנאים היום. פשוט קבעו: "כיוון שנטמעו נטמעו ואין חוקרים ואין דורשים וכל המשפחות כשרות לעתיד לבוא.." (מסכת קידושין).

והואיל וכל העולים לפי חוק השבות כבנים או כנכדים של יהודים, או כבני זוג של יהודיים, נטמעים בנו - אף שאינם בני אם יהודייה - הרי ברור לכל, שאילו קיבלנו אותם כשווים והענקנו להם אזרחות היו נטמעים בנו ביתר קלות וביתר רצון.

אלא שלרבנים יש אומץ להקים את ציבור דורשיהם נגד הפלשתינאים, לגזול את אדמתם, להרוס את בתיהם ומטעיהם, להתנכל להם ולפעמים אף גרוע מכך.

מכיוון שצפויות בחירות בקרוב - ואז הכדור יהיה בידי הבוחרים - יש לקוות שהם, בוודאי החילונים שבהם, ייצאו סוף סוף מאדישותם ויתחילו לדרוש את שהובטח לנו בהכרזת העצמאות, שהינה המסמך המכונן של מדינת ישראל: שוויון זכויות גמור לכל אזרחי המדינה וחופש דת ומצפון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ