בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט השימור של בית עגנון

תגובות

"לא אשבח את ביתי כי קטן הוא ולא אתבייש בו בשביל שיש גדולים וטובים ממנו. ביתי קטן אבל מקום יש בביתי לאדם שכמותי שאינו מבקש גדולות" (ש"י עגנון, "מאויב לאוהב")

בימים אלה נשלם פרויקט שימור בית עגנון, השוכן ברחוב קלאוזנר 16 בירושלים. הבית, שנבנה ב-1931 בשכונת הגנים תלפיות בירושלים, תוכנן על ידי האדריכל תושב השכונה (השכן ממול), פריץ קורנברג. הבית מאופיין בקווים ישרים ונקיים, והוא גירסה צנועה ומאופקת של הסגנון הבינלאומי, כיאה לשנות השלושים.

עגנון, כדרכו, היה מלא ביקורת ביחסו לבית החדש, כפי שעולה ממכתביו: "אסתרליין, אני יושב כבר כשני שבועות בדירתנו בתלפיות. אבל מיום שבאתי לכאן לא היתה לי אפילו שעה אחת של מנוחה, אין לך יום שאין פועלים עובדים. מה שאחד מתקן מקלקל חברו... הרהיטים, להגיד לך את האמת, הם מכוערים. ואלמלא הארון השחור שלי של הספרים והשולחן של וילדמן הייתי חושב שאני יושב באיזו חנות של מכולת".

עם זאת, בביתו ידע עגנון ימים של שקט ושלווה לאחר הטלטלות שפקדו אותו בעבר: השריפה בבאד הומבורג שכילתה את ספרייתו (1924), רעידת האדמה שפקדה את ירושלים (1927), והפורעים שהשחיתו את ספרייתו החדשה בבית השכור בתלפיות (1929). בחדר העבודה הסגפני והצנוע שבקומה העליונה נכתבו רוב יצירותיו של גדול הסופרים העבריים בעת החדשה.

אחרי מותו, ב-1970, העמידה משפחת עגנון את הבית למכירה. ברגע האחרון, לפני המכירה הסופית לקבלן ירושלמי, התגייס ראש העיר בדימוס, מרדכי איש שלום, ממקורביו של עגנון ומבאי ביתו, פדה את הבית בכספי מדינת ישראל והעבירו לרשות עיריית ירושלים, אשר יחד עם משפחת עגנון ועמותת בית עגנון הפעילה את הבית במשך השנים וקיימה במקום סיורים מודרכים לקבוצות, ערבי ספרות ותרבות. עם השנים הידרדר מצבו הפיסי של המבנה והבליה אחזה בכל פינה, גם באוסף הספרים המרשים והנדיר של עגנון.

בתחילת 2006 יזם מיכה ינון, ראש מינהל התרבות במשרד המדע התרבות והספורט, את פרויקט השימור הנוכחי. עיריית ירושלים וקרן ברכה חברו למימון הפרויקט ואיפשרו את קיומו. בשלב הבנייה האחרון חודשו הטיח החיצוני הבהיר של הבית, שוחזרו למראם המקורי מבואת הבית, חדר המגורים, חדר העבודה והספרייה. החלל המרכזי בקומת הכניסה הותאם לשמש אולם להתכנסות ולתערוכות מתחלפות. אדריכלי השימור הם סלמה ארד-מילסון ואבנר סימון, ומעצבת התצוגה היא הלינה חמו.

גולת הכותרת של פרויקט השימור היא הקמת מרכז המידע וארכיון עגנון, הכולל את מחשוב הספרייה. כ-8,000 ספרים בספריית עגנון, חלקם עתיקים ונדירים, והם יעברו תהליך של רסטורציה ושימור ולראשונה יקוטלגו בתוכנת המחשב. אוסף מאמרים וקטעי עיתונות, צילומי ארכיון, קטעי שמע וקטעי ארכיון מצולמים יועמדו לרשות הקהל הרחב במרכז המידע ובאתר האינטרנט של בית עגנון, אשר נמצא בשלבים מתקדמים של הקמה. מרכז המידע, אתר האינטרנט ושימור הספרייה נתרמו על ידי קרן משפחת צבי ועפרה מיתר. פתיחת הבית לקהל הרחב למפגשי ספרות ותרבות צפויה כבר בנובמבר הקרוב. הקמת מרכז המידע והארכיון תושלם רק בעוד כשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו