בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוגדונר ראשון של צה"ל

אל"מ (בדימוס) פרופ' יהודה ואלך, מפקד והיסטוריון צבאי, 1921-2008

תגובות

יהודה ואלך נולד בגרמניה למשפחה ציונית, ועלה לארץ בגיל 15. בהכשרה בקיבוץ בית זרע פגש את חוה טורצקי, שתהיה לאשתו ואם ילדיו, רוני, אליעזר (גזר) ואורי, והשניים היו ממקימי קיבוץ עין דור. ואלך שירת בהגנה, ובתש"ח היה מפקד גדוד 51 של גבעתי, אשר אחרי קרבות מרים כבש את מוצבי הצומת שבאמצעותם ניתקו המצרים את הנגב. "כל חייל ידע כי לא תהיה יותר זכות קיום לגדוד אלא אם יעמוד במבחן זה בכבוד", אמר ואלך אחרי הקרב, שזיכה את גדודו בשם "הבוקעים". כשדרש בן גוריון שיחליף את שם משפחתו, ואלך שיכנע אותו כי מדובר בראשי תיבות של "ואהבת לרעך כמוך".

ואלך פיקד על חטיבת גבעתי, ולפני מלחמת סיני הקים את אוגדה 38 - האוגדה הראשונה בצה"ל (אוגדה 77 הוקמה בעקבותיה על ידי חיים לסקוב). הרמטכ"ל משה דיין, שזילזל בשריון, גרס שיש להוביל את הטנקים על גבי מובילים לשדה הקרב, אבל בראיון לביטאון השריון שנתן לא מכבר, אמר ואלך כי במלחמה "השריון הסתער במסלול עוקף דיין".

אלא שגם הוא עצמו נעקף. אסף שמחוני, אלוף פיקוד הדרום, הכניס לקרב באופן ישיר את חטיבה 7 של אורי בן ארי, מוקדם מהמתוכנן. כשהגיע דיין הזועם לחזית, פיקד הוא באופן ישיר על חטיבות האוגדה, כשוואלך מנסה להישאר בתמונה.

אחרי המלחמה שיקם ואלך את חטיבה 10 (מילואים) שמפקדה הודח, והפך אותה לחטיבה ממוכנת ומאומנת היטב. הוא יצא ללימודי היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, והשלים דוקטורט בהיסטוריה צבאית באוקספורד. כשהשתחרר, הצטרף לאוניברסיטת תל אביב, בה היה ראש המגמה להיסטוריה צבאית וראש בית הספר להיסטוריה. מ-1978 היה יו"ר החברה הישראלית להיסטוריה צבאית. אחרי מות אשתו, הוא חי עם שושנה בר-יהודה.

ואלך כתב 20 ספרים, בגרמנית ובעברית, שההיסטוריון פרופ' יואב גלבר מכנה אותם "קלאסיקה", וערך את אטלסי כרטא לתולדות ההתיישבות ומלחמת העצמאות. ספרו "תורות צבאיות" (1977) היה במשך שנים ספר היסוד לחניכי פו"ם, עד שנדחק מפני תורות פוסט-מודרניסטיות שתוצאותיהן ניכרו במלחמת לבנון השנייה.

כ"היסטוריון ישן" הוא ספג ביקורת, למשל מצד תום שגב, שציין כי בספרו האחרון "לא על מגש של כסף", ואלך עוד אוחז באתוס המעטים מול רבים של תש"ח, וכמעט לא מזכיר את הפליטים הערבים. עמיתו, פרופ' מרדכי גיחון, אומר כי ואלך לא טייח אירועים שליליים בתש"ח, אך הקפיד לשמור על התמונה הכוללת של "הוד, גבורת הלוחמים והישגים". ואילו פרופ' אלון קדיש, רמ"ח היסטוריה בצה"ל, אומר כי באופנות המתחלפות לפרקים, היה משהו מוצק וטוב בשמרנות שלו. הוא היה חבר בוועדה הבינלאומית לבדיקת עברו של קורט ולדהיים, ובשנת 2001 נבחר על ידי המרכז לביבליוגרפיה בינלאומית בקיימברידג' כאחד מ-2,000 אנשי המדע הבולטים של המאה ה-20. ב-2003 צוין על ידי העמותה לפרס ע"ש יצחק שדה לספרות צבאית, על מפעל חיים בתחום המחשבה והספרות הצבאית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו