היד הערבית עדיין מושטת - כללי - הארץ

היד הערבית עדיין מושטת

שש שנים לאחר קבלתה, ולמרות האלימות הנמשכת, יוזמת השלום הערבית עדיין ממתינה לתגובה - אומר שר החוץ הירדני לשעבר, המביא כאן את עיקריה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לפני שש שנים עשו 22 המדינות החברות בליגה הערבית צעד נועז למען שלום כולל ובר-קיימא באזורנו. בוועידת הפסגה של הליגה הערבית, שנערכה בביירות באביב 2002, אימצו 22 המדינות את יוזמת השלום הערבית - מסמך היסטורי המציע נוסחה לא רק לסיום הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אלא גם לסיום כל הסכסוכים שבין ישראל לערבים, ולהשגת שלום כולל, ביטחון לכל הצדדים ונורמליזציה של היחסים עם ישראל. יוזמת השלום הערבית מגלמת ברוחה את המחנה המתון בעולם הערבי, ואת התעוזה הטמונה בנכונותו להביא בחשבון לא רק את הצרכים של הערבים אלא גם את אלה של הישראלים.

לרוע המזל, שתי מדינות - שתמיכתן חיונית ליישום היוזמה - לא העניקו לה כל סיכוי מלכתחילה. גם ישראל וגם ארה"ב לא התייחסו ברצינות להצעה, והאופן שבו הגיבו עליה היה בגדר מס שפתיים. בחלק מהאשמה נושאות גם מדינות ערב, שלא הסבירו כראוי את יוזמתן לציבור הישראלי, שהוא הקהל העיקרי שלנו.

בתור מי שכיהן כשגרירה הראשון של ירדן בישראל היתה לי הזדמנות נדירה להכיר את החברה הישראלית, על כל גוניה הפוליטיים. כמי שהיה מעורב עמוקות בפיתוח יוזמת השלום הערבית אני סבור, שחיוני להציג את ארבעת הסעיפים המהווים את עמודי התווך של היוזמה, ולהסביר מדוע מדובר במסמך היסטורי שכדאי לישראל לאמצו. אין ספק כי הזמן בשל ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי על פי התנאים המחייבים את 22 המדינות הערביות החתומות על היוזמה.

במסגרת היוזמה הזאת מציעים הערבים לישראל - בתמורה לנסיגה מלאה מהשטחים שכבשה ביוני 1967 ולהקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים המזרחית - את ארבע ההצעות הבאות:

* הצעה משותפת לסיום הסכסוך עם ישראל. במהלך כהונתי כשגריר בישראל, נוכחתי במו עיני בחשיבות שהישראלי הממוצע מקנה לסעיף הזה. האזרח הישראלי הממוצע ממשיך לחשוש שמא הפלשתינאים, או מדינות ערב, יציגו לישראל דרישות נוספות גם אחרי שהיא תיסוג לגבולות 1967.

* ערבויות ביטחוניות לכל מדינות האזור. זוהי הצעה חשובה ביותר, כי זו הפעם הראשונה שישראל תקבל ערבויות לביטחונה לא רק משכנותיה הערביות אלא מכל מדינות ערב.

* חתימת הסכם שלום כולל וקיום יחסים נורמליים עם ישראל. הצעה זו מסמלת הכרה מלאה בישראל וקיום נורמליים עמה.

* פתרון מוסכם לבעיית הפליטים. זו הפעם הראשונה שהעולם הערבי התחייב לפתרון מוסכם של בעיית הפליטים, מתוך התייחסות לחששות ישראל מהצפה של פליטים.

כיום, שש שנים לאחר קבלתה ולמרות האלימות הנמשכת והקיפאון בתהליך השלום, יוזמת השלום הערבית עדיין בתוקף. כל 22 המדינות הערביות חזרו ואישרו את מחויבותן לעקרונותיה בוועידות שנערכו בריאד ב-2007 ובדמשק ב-2008.

הגישה התומכת בניהול מו"מ לשלום בשלבים מיצתה את עצמה. ההדרגתיות מעניקה לאויבי השלום זמן, המאפשר לחבל בתהליך. הגיעה העת לבצע את הקפיצה האמיצה היישר אל הסדר כולל, שהפרמטרים שלו הוגדרו ברובם במסגרות רבות, לראשונה על ידי ביל קלינטון. הסכמי שלום נפרדים בין ישראל לבין הפלשתינאים או בינה לבין הסורים אינם מטפלים בגורמים חשובים בעימות, כגון חמאס, חיזבאללה ואיראן.

הסכם כולל עם העולם הערבי, שיוזמת השלום הערבית תהיה נקודת המשען העיקרית שלו, יתייחס לכל השאיפות הערביות, כולל סיום הכיבוש ופתרון של שתי מדינות, וכן יספק הצורך של ישראל בביטחון ואת צרכיה האחרים. בהסכם כולל כזה, עם כל העולם הערבי, חלקם של גורמים שאינם מדינות - כמו חמאס וחיזבאללה, ואפילו איראן התומכת בהם - יהיה שולי.

הישראלים מבינים כיום, כי פתרון שתי המדינות איננו משרת עוד רק את האינטרסים של הפלשתינאים והערבים, אלא גם את האינטרסים של ישראל, שעלולה למצוא את עצמה עם רוב ערבי בתחומיה.

המתנה נוספת עלולה להפוך את הפתרון של שתי מדינות לבלתי אפשרי, ולהוביל להמשך האלימות לתקופה בלתי מוגבלת. כל המרכיבים כבר קיימים: התגברות הקיצוניות בקרב הערבים, המשך הבנייה בהתנחלויות, הקמת החומה והתחזקות המחנה הסרבני.

על המחנה המתון - בעולם הערבי ובישראל - מוטלת האחריות להגיע סוף סוף להסכם היסטורי שיתייחס לאינטרסים של שני הצדדים וישים קץ לסכסוך. יוזמת השלום הערבית, שהיא הצעתם של הערבים המתונים, עדיין תקפה והיא עושה כברת דרך ארוכה מאוד לקראת השגתה של מטרה זו.

הכותב היה בעבר שר החוץ הירדני ושגרירה הראשון של ירדן בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ