בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש אמ"ן לשעבר, בנימין גיבלי מת בגיל 89

גיבלי שנודע בשל חלקו בפרשת "עסק הביש" ובפרשת טוביאנסקי, היה ראש אמ"ן בשנות ה-50 ופרש מצה"ל לאחר שבן גוריון סירב למנותו לאלוף בשל מעורבותו בפרשות

תגובות

בנימין גיבלי, מי שהיה ראש אמ"ן בשנות ה-50, מת אתמול (שלישי) בגיל 89. גיבלי היה אחד המעורבים העיקריים בפרשת לבון, הידועה בכינוי "עסק הביש". לאחר שסיים את שירותו הצבאי, עבר גיבלי למגזר העיסקי ושימש בין השאר כיו"ר חברת החשמל.

גיבלי, שנולד בפתח תקוה ב-1919, שירת בשנים שלפני קום המדינה כקצין במשטרת הישובים העבריים. עם קום המדינה מונה גיבלי לקצין המודיעין במחוז ירושלים. במסגרת תפקידו זה הוא נמנה עם החוקרים והשופטים במשפט השדה המהיר שנערך לסרן מאיר טוביאנסקי, שהואשם במסירת ידיעות לאויב והוצא עקב כך להורג. בדיעבד, התגלו ליקויים בחקירתו של טוביאנסקי והתברר כי הוצא להורג למרות היותו חף מפשע.

ב-1950 מונה גיבלי לראש המודיעין הצבאי, שלימים כונה אמ"ן. בתפקידו זה היה גיבלי גורם מרכזי בפרשת "עסק הביש". במרכז הפרשה נחשפה בשנות ה-50 רשת ישראלית שהוקמה כדי לאסוף מודיעין ולבצע פעולות חבלה במצרים. חברי הרשת היו יהודים מצרים, שחלקם אומנו קודם לכן בישראל וחזרו למצרים. בשלב מסוים של פעילותה, קיבלו אנשי הרשת הנחייה לבצע פעולות חבלה במוסדות בריטיים ואמריקניים במצרים. השאלה שהתעוררה בישראל בעקבות חשיפת הרשת היתה: "מי נתן את ההוראה". בין השמות שהועלו בהקשר זה - היו שר הביטחון פנחס לבון וגיבלי.

חברי הרשת ביצעו מספר פעולות באלכסנדריה ובקהיר, שכללו בעיקר הטמנת פצצות תבערה מאולתרות. אחד מחברי הרשת נעצר בדרכו לפעולה, ובתוך זמן קצר נחשפה הרשת כולה ומרבית חבריה נעצרו והועמדו לדין. שניים מהם, שמואל עזר וד"ר משה מרזוק, נידונו למוות והוצאו להורג בתלייה.

בעקבות הבירורים בפרשת "עסק הביש" הועבר גיבלי מתפקידו ומונה לראש מטה פיקוד צפון ולאחר מכן למפקד חטיבת גולני, עליה פיקד במבצע קדש. לאחר מכן מונה לממלא מקום אלוף פיקוד המרכז. ראש הממשלה באותם ימים, דוד בן גוריון, סירב להעלותו לדרגת אלוף בגלל חלקו בפרשה. ב-1961-1960 היה גיבלי נספח צה"ל בבריטניה ובסקנדינוויה, וב-1961 פרש מצה"ל. במשך שנים רבות המשיך לטעון לחפותו ואף הבטיח לפרסם ספר שבו יציג את עמדתו.

גיבלי היה גם בין יוזמי ומתכנני הפלגת הספינה "בת גלים" אל עבר תעלת סואץ בניסיון לפרוץ את הסגר הימי שהטילה מצרים על ישראל. ניסיון זה הסתיים במעצר אנשי הצוות ובאובדן הספינה.

בין 1961 ל-1967 גיבלי ניהל את מפעל המכוניות הישראלי "קייזר אילין". עם סיום תפקידו מונה למנכ"ל מפעל "שמן", שהיה חלק מקונצרן "כור". ב-1970 מונה לעמוד בראש חטיבת המזון של הקונצרן, וכיהן בתפקיד זה עד 1987, תוך הרחבה ניכרת של פעילות החטיבה.

בין 1986 ל-1989 כיהן גיבלי כיו"ר חברת החשמל, וב-1988 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים אריה גנגר. בסוף 1989 מונה ליו"ר פעיל של חברת תעשיות לייזר בע"מ.

המידע לקוח מתוך אתר ויקיפדיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו