בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוטים של איבה: ה"עירוב" מצית מחדש את מלחמות השבת

בשבועות האחרונים חותכים חילונים את חוטי העירוב בשכונת קרית יובל בירושלים וכופים "עוצר שבת" על התושבים החרדים שעברו לשכונה

תגובות

מי אמר מלחמת תרבות ולא קיבל? הבחירות המקומיות בפתח, ומה שקורה בשכונה אחת בירושלים מתחיל להריח כמו מלחמת רחוב, בינתיים עם נזק לרכוש בלבד. מדי שבת יוצאת קבוצת תושבים חילונים לרחובות שכונתם, קרית יובל, כדי לחבל בעמודים וחוטים שהוקמו ביוזמה של עמותה חרדית פרטית. המערכת, המסמנת את תחומו של "העירוב המהודר", מאפשרת מדי שבת לחרדים, שזה מקרוב באו לשכונה זאת שבדרום-מערב העיר, לצאת לרחובות על משפחותיהם. כמה ימים לאחר מכן חוזרים החרדים לתקן את הנזק, שייגרם שוב בשבת הבאה. כל צד בעימות הזה טוען כי הצד השני לוקח את החוק לידיו, וכל צד קובל כי המשטרה יושבת בחיבוק ידיים.

"אנחנו חוקרים", אומרים במשטרה, "אבל בשלב זה עדיף גם לנסות להרגיע, אחרת זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף. צעד לא זהיר מצדנו יכול להביא את הצדדים לעימותים שיחייבו אותנו להציב שם כוחות מדי שבת. הדבר האחרון שחסר לנו זו חזית חרדית-חילונית חדשה". תושבי השכונה מזהירים, כי ללא התערבות של הרשויות "תהיה פה שפיכות דמים".

לחזית העירוב יש כמובן היבט ביורוקרטי, בשאלה אם ניתנו או לא ניתנו אישורים להקמת העמודים. אך לשני הצדדים ברור כי מאחורי עניין זה רוחש הסיפור הדמוגרפי הגדול של הבירה, של שכונות שתושביהן הוותיקים נוטשים ובמקומם באות משפחות חרדיות.

ביום קיץ, המציאות הזאת מאוירת היטב בגן השעשועים שבו ניצבת "המפלצת" הנודעת של קרית יובל, שבעבר גלשו על לשונותיה ילדים חילונים וכיום מתרוצצים סביבה ובתוכה מאות ילדים חרדים. לנוכח מחזה זה אומר פעיל חילוני, שאינו מוכן להזדהות: "תקופה ארוכה חשבנו שאפשר לחיות אתם בשלום, היום זה לא עובד. הדבר הכי קל בשביל חילוני זה לקום וללכת, ואלפים כבר עשו את זה. אנחנו רוצים לגור פה, אבל אנחנו לא יכולים לגור אתם באותה שכונה". חבר מועצת העיר, סער נתנאל, המלווה את תושבי השכונה החילונים במאבקיהם, מבהיר כי "סיפור העירוב הוא רק חלק ממה שקורה כאן. אחרי שהפסדנו את רמת אשכול ואת מעלות דפנה, כעת מתנהל פה מאבק על שכונות דרום-מערב העיר. החרדים רוצים להשתלט על האזור הזה".

מול הטענות הללו משיב דוד אייזנשטיין, מהעמותה החרדית שמציבה את העירוב המהודר, כי "החילונים מרגישים שאנחנו גורמים להתחרדות האזור בגלל העירוב. הם לא מבינים שלא העירוב מביא את החרדים, אלא החרדים מביאים את העירוב. החרדים באו לפה בגלל מחירי הדירות הנמוכים, לא בגלל העירוב. כל הכוונה של החוליגנים האלה זה לדחוק את רגלינו, שלא נוכל לצאת עם עגלות בשבת. זה לא שייך לעניין".

עוצר למשפחות דתיות

"עירוב חצרות" הוא שטח תחום באופן סמלי, לרוב על ידי מערכת של עמודים וחוטים המחברים ביניהם, שרק בתוכו רשאים שומרי מצוות לטלטל חפצים מחוץ לבתיהם בשבתות. היעדר העירוב, או אפילו פגם שנפל במערכת בשבת, פירושם "עוצר" למשפחות דתיות, שכן האיסור חל לא רק על טלטול צרור מפתחות, למשל, אלא גם על נשיאת תינוקות.

כמעט בכל יישוב בארץ יש מערכת עירוב שעליה מופקדת המועצה הדתית, ומערכת כזו קיימת גם בירושלים, אך בשנים האחרונות החלו לצוץ סביב שכונות בעיר מערכות חדשות של עמודים וחוטים ביוזמה פרטית של בד"ץ העדה החרדית וגם של עמותה פרטית בשם "עירוב המהודר", המקימות אותן מכספי תרומות. לטענת הגופים הפרטיים הללו, העירוב העירוני לא כשר דיו ואחזקתו לקויה.

לפני כמעט שנתיים החלה "עירוב המהודר" להציב עשרות עמודים סביב שכונות דרום-מערב ירושלים - מבית וגן, דרך קרית יובל ועד בית החולים הדסה עין כרם - כשאנשיה מציגים לכל דורש מסמך שנוי במחלוקת מהעירייה. חתום עליו שמואל יצחקי, מחזיק תיק הפיקוח בעירייה מטעם יהדות התורה, המתיר להם כביכול להקים את העירוב. לדברי חבר מועצת העיר, סער נתנאל, המאבק נגד עמודי העירוב כלל פניות חוזרות ונשנות לראש העיר, וכן סיור של מועצת העיר בשטח. "העירייה מתחמקת. זה בדיוק כמו שמישהו יבוא ויבנה לך גדר מחוץ לבית, והעירייה תגיד שזה לא עניינה", הוא אומר. אבל מ"מ ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יהושע פולק, אומר ל"הארץ" כי הקמה של עמודי העירוב לא טעונה אישור כלשהו. "אני לא מבין למי מפריעים כמה עמודים וחוטים", הוא אומר.

מאבקם של התושבים החילונים, שהחל כבר לפני כשנה וחצי, התחדש בשבועות האחרונים ביתר שאת לאחר שהעמותה שבה והציבה עשרות עמודים חדשים. התושבים כתבו לראש העיר אורי לופוליאנסקי מכתב שבו הם מזהירים כי לא ירחק היום והעימותים "יגלשו לאלימות ולמלחמת אחים אמיתית".

חלק ממלחמה כוללת

הפעילים החילונים לא קיבלו מענה, ובינתיים הם בוחרים לאכוף את החוק בעצמם. בשבועות האחרונים הם חיבלו בעמודים ובחוטים המחברים ביניהם, ובאחד המקרים, כשניסרו עמוד בפאתי השכונה, הם גרמו לשריפה בשטח פתוח בגלל הגצים שניתזו מהמסור החשמלי. בשבת האחרונה הפעילים חיבלו לא רק בעירוב של קרית יובל, אלא גם בחוטי עירוב באזורים אחרים בעיר.

מבחינת ותיקיה החילונים של קרית יובל, חזית העירוב היא רק חלק אחד של מלחמה כוללת על אופי שכונתם, ולדבריהם ספק אם זו היתה מתלהטת כל כך אלמלא נאלצו לנהל במקביל, בשנתיים האחרונות, מאבקים אחרים כמו זה שנגד הכוונה לכפות את סגירתה בשבתות של בריכת השחייה הציבורית.

מובן שברקע כל זה עומדות הבחירות המקומיות הקרובות. "בבחירות הקודמות החילונים לא הלכו לקלפיות, והחרדים, מבלי שהם רוב, שולטים בעיר בצורה מוחלטת. המטרה העיקרית שלנו עכשיו זה להביא את החילונים לקלפי", אומר הפעיל החילוני.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לטענות התושבים החילונים, כי עניין העירוב נמצא בסמכות המועצה הדתית, ולא בסמכותה.

"עירוב חצרות"

שטח תחום באופן סמלי שבתוכו מורשים יהודים דתיים לשאת פריטים מחוץ לביתם גם בשבתות. איסור טלטול חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים ואיסור טלטול חפץ במרחק של כ-1.3 מטר הם שניים מ-39 סוגי המלאכה האסורים על פי ההלכה לביצוע בשבת. על מנת לעקוף איסורים אלה ולאפשר נשיאת תינוקות וחפצים בשבת, תיקנו את העירוב, שתוחם שטח והופל אותו לרשות היחיד, שבו מותר טלטול חפצים. העירוב נעשה על ידי מתיחת חוטים בין מוטות מסביב לשטח המיועד



למעלה: חרדים מתקינים עירוב בשכונת קרית יובל. למטה: משפחות חרדיות בגן המפלצת בקרית יובל, השבוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו