בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפקד הגיס הצפוני תוקף בחריפות את מוכנות צה"ל למלחמה הבאה

האלוף (מיל') משה עברי-סוקניק מבקר את תוכניות האימונים בצבא וסבור שהן לא מספיקות לאתגרים המצפים לו. שר הביטחון, לעומת זאת, אמר השבוע כי "אימונים כמו שראינו בשנה האחרונה לא התקיימו בצה"ל מאז 2001"

תגובות

האלוף (מיל') משה עברי-סוקניק, שפרש בתחילת השנה מתפקיד מפקד גיס צפון של צה"ל, תוקף את תוכניות האימונים בצבא, וסבור שאין בהן די לעמוד באתגרים המצפים לו. "אנחנו לא מתאמנים מספיק", אמר אתמול סוקניק, שניהל את אחד התחקירים הצבאיים החשובים על מלחמת לבנון השנייה וחזר לצה"ל בעקבותיה, למשך כשנה, כדי להקים מחדש את הגיס - המפקדה שבין רמת הפיקוד המרחבי לבין האוגדה.

סוקניק שימש מפקד זרוע היבשה בתחילת העשור. לאחר המלחמה עמד בראש צוות התחקיר לתפקודה של אוגדה 162, שלחמה בגזרה המזרחית בלבנון (בין השאר, בקרב הסלוקי). הוא התבקש לשוב לשירות כמפקד הגיס, אבל פרש מתפקידו בינואר האחרון, בין השאר בשל ביקורתו על כך שלא הועמדו די אמצעים ותקציב אימונים לכוחות היבשה. אתמול דיבר בכינוס על המערכה היבשתית במלחמת לבנון, שהתקיים ברמת אפעל. זו התבטאותו הציבורית הראשונה מאז תיחקר את המלחמה ולאחר פרישתו מהגיס.

"אחרי שנה בגיס", סיפר סוקניק, "אמרתי לפורום הבכיר ביותר של הצבא (פורום מטכ"ל), שהוא לא מתכוון ברצינות. אנחנו לא מתאמנים מספיק. אנחנו לא נותנים לאנשים כלים מינימליים כדי להצליח". סוקניק הודה שנעשה מאמץ גדול להחזרת הכשירות של כוחות היבשה, בעקבות המלחמה, אבל טען שאין די בכך. לדבריו, הוא מתנסח בזהירות משום שאינו רוצה שהדברים "יהיו חרב פיפיות. סייעתי כמיטב יכולתי לחידוש הידע. לקח זמן עד שצה"ל התאושש מפצעי המלחמה... היום מדברים שוב על קיצוצים בתקציב הביטחון. הכי קל לקצץ בתקציב האימונים, כי שם הכסף הגדול. התוצאה תהיה שבשנה הבאה, אחרי הקיצוץ, שוב לא תהיה כשירות", אמר.

דבריו של סוקניק חריגים, על רקע הקו הרשמי של מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות.

בהשוואה להיקף המינימלי של האימונים בשש השנים שבין פרוץ האינתיפאדה למלחמה בלבנון (2000-2006), עלה היקף האימונים באחרונה באופן משמעותי. השנה התאמנו גדודים בזרוע היבשה כארבעה חודשים בממוצע, פי ארבעה לערך מאשר בתקופה הקודמת.

ואולם, הפערים המקצועיים שנוצרו בשנים הקודמות עדיין לא נסגרו וישנם קצינים הטוענים שריבוי האימונים אינו משקף התעמקות מספקת בתכנים. שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי מרבים לדבר על השיפור באימונים. השבוע, בבית הספר לתותחנות בשבטה, אמר ברק כי הרמטכ"ל מוביל "בתנופה רבה מהלך לאמן את צה"ל מחדש באש, בגיבוי שלי. זו חלק מהיערכות שלנו לכך שנהיה יותר מוכנים. אימונים כמו בשנה האחרונה לא היו בצה"ל מאז 2001".

סוקניק טען כי "צה"ל החליד" בשנים שלפני המלחמה. על אחת האוגדות אמר: "הייתם מאמינים שלא היו להם מפות של רמת הגולן? שלא היתה להם תוכנית אופרטיווית בגזרה קריטית? התוכניות שלהם היו לגזרה אחרת. זה הוורטיגו שבו היה נתון צה"ל. הדבר הראשון שעשיתי כמפקד גיס הוא לחייב את הקצינים להכיר את הצפון".

את כשלי המלחמה הוא מייחס בעיקר לתפקוד הדרגים הבכירים ולבלבול ששרר לגבי אופי המשימות: "החיילים בשטח ראו שבתקשורת ובכנסת מצהירים שלא יהיה מהלך קרקעי. 'תוציאו לכם את זה מהראש. נגמור את זה עם חיל אוויר'. בסוף זה מחלחל ומשפיע. אני אומר באחריות: 70%-80% מהאחריות לתוצאה היא בפיקוד ובמטכ"ל. פערי כשירות הם עניין לא נעים, אבל בסוף הם אחראים רק ל-10%-15% מהתוצאה הסופית".

את תוצאת המלחמה הגדיר סוקניק כ"מבישה", ואמר כי הסכים להצעה לתחקר את תפקוד האוגדה משום שרצה להבין "מה קרה לחבורה הכי מוכשרת. למה הם פעלו כך? אלה האנשים הכי טובים שיש לנו".

סוקניק תקף בחריפות את הירידה בכשירות כוחות היבשה של צה"ל בשנים שקדמו למלחמה. "אנשים לא הבינו מה פירושו של ציר הררי. גדוד טנקים נכנס למעבר בציר הררי (במלחמה) בלי נגמ"ש הנדסה, בלי דחפורים - והוא חושב שזה בסדר. דברים שהם לחם חוק, נעלמו. בחיל האוויר יש מוביל רביעייה (של מטוסים). אם הוא לא תירגל פעמיים בחודש, הוא ירד מכשירות. הכל כתוב בפקודות. ביבשה - מ"פ תמיד כשיר לכאורה, גם אם לא התאמן כל חייו. אלה לא דברים שאפשר ללמוד באינטרנט. כמה שנים מתחו את הצבא עד הקצה: גדוד יצא ל-3 שבועות אימון בשנה, וגם אז התאמן לצורך עזה או שכם, לא למלחמה. לצערי, גם היום זה לא מספיק מובן. מג"ד צריך לדעת להגן ולתקוף ברמת הגולן. מתי הוא יכול להספיק הכול?".

לדברי סוקניק, החובה של צה"ל לטפל באיום הקטיושות קצרות הטווח היא לקח חשוב ביותר מהמלחמה. "מאז, הכנסנו את זה לפקודות: המשימה של כל כוח היא גם הפסקת הירי תלול-המסלול מגזרתו. זו בעיה של המפקד), לא של אחר. אחד הלקחים העיקריים שהפיקו שכנינו מהמלחמה הוא שאם ידאגו לא להפסיד, לירות קטיושות עד היום האחרון, זהו ניצחון מבחינתם".

עוד בנושא:

חשופים לגמרי / עמוס הראל



האלוף במיל' משה עברי-סוקניק


תרגיל צה"ל להבקעת תעלות נ"ט בגולן, באוגוסט 2008.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו