טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זמזום הצרעה

זהו. תם עידן הווספה. האיחוד האירופי לא מוכן יותר לקחת לריאות את המנוע המזהם של האיטלקייה המיתולוגית. יואב קווה, וספאיסט ותיק, נותן גז בפעם האחרונה

תגובות

פרסומת משנת 67'. 62 שנה ו-20 מיליון וספות

האב-טיפוס הראשון נשא שם סתמי - MP5. העיצוב היה כעור למדי והפועלים הדביקו לו את הכינוי "פאפרינו" - דונלד דאק באיטלקית. בעל הבית, אנריקו פיאג'ו, לא היה מרוצה ודרש מהמתכנן, קוראדינו ד'אסקניו, עיצוב חדש וכך נולד האב-טיפוס השני - MP6. פיאג'ו הוזמן לראות (ולשמוע) את התוצאה והכריז "!Sembra Una Vespa" - זה מזכיר צרעה.

עברו מאז 62 שנה ו-20 מיליון וספות. הווספה הפכה לא רק שם גנרי לקטנוע אלא גם פתרון תחבורה זול למיליונים ברחבי העולם ובמקביל גם גיבורה בסרטים וספרים, אייקון אופנה וצעצוע לסלבריטאים.

אבל בסוף השבוע ירדה מפס הייצור הווספה PX האחרונה בהיסטוריה. תקנות זיהום האוויר שקבע האיחוד האירופי הרגו את הווספה המקורית. במגבלות האלו, כבר לא כלכלי ומעשי לייצר קטנוע עם מנוע 2 פעימות מזהם בנפח גדול מ-50 סמ"ק. תם עידן הווספה.

*אצבעות שמאל לופתות את ידית הקלאץ'. בימין אני מסובב אלי את מפרק הכידון. נקישה והילוך ראשון משולב. עכשיו משחרר את לפיתת שמאל ובמקביל מסובב אלי בימין את המצערת. הצרצור מתגבר ולבנה - זה היה השם שלה - מתחילה לזוז. אני אוסף אל הסיפון את כף הרגל וצובר מהירות. חופשי, מפוחד ומאושר. וספה PX200, מודל 84', כלי הרכב הראשון שלי.

איטליה של אחרי המלחמה היתה ארץ ענייה, ובה רשת מסילות ברזל הרוסה למחצה ומעט מכוניות. אנריקו פיאג'ו, בעל המפעל שייצר עבור הצבא האיטלקי מטוסים ומנועי מטוסים, חיפש כיוון חדש.

הדרישות שהציב היו ברורות: כלי רכב דו-גלגלי זול לייצור ואחזקה, שיתאים לגבר או אשה, גם בחצאית, ושלהבדיל מאופנוע לא ילכלך את הבגדים ואת הנעליים.

את הפתרון הגה קוראדינו ד'אסקניו, מהנדס אווירונאוטי שמעולם לא רכב על אופנוע ולמעשה תיעב אופנועים. מתברר שזה דווקא היה יתרון: ד'אסקניו היה משוחרר מכל קיבעון מחשבתי. לפני ההמצאה שלו, כל האופנועים נראו כמו אופניים שהושתל בהם מנוע. המבנה הבסיסי - שני משולשים של צינורות - לא השתנה. ד'אסקניו הגיע אל הווספה מכיוון אחר לגמרי: מטוסים.

הוא החליט להשתמש בגוף עשוי יריעות פלדה, שנכבשו בלחץ גבוה, בדומה לגוף של מכונית (שלדה אחודה, מונוקוק) או מטוס. הרעיון הוא שחוזקו של הרכב לא יהיה פועל יוצא של החומר, אלא של הצורה. וספה היא כמו ביצה - הקליפה דקה אבל העיצוב הכדורי יוצר מבנה חזק.

ד'אסקניו החליט להרחיק את המנוע מהרוכב ולהצמיד אותו לגלגל האחורי. היו לכך, לדעתו, כמה יתרונות: הרוכב אינו מתלכלך או נכווה, ואין צורך בשרשרת או גלגל הינע להעברת הכוח לגלגל. המנוע שנבחר לראשונה היה מתנע (סטרטר) של מטוס. היו עוד שכלולים והמצאות מאותו תחום: המתלה הקדמי החזיק את הגלגל מצד אחד בלבד ואיפשר פירוק והרכבה מהירים של הגלגל. למען היעילות והנוחות נשאה הווספה גלגל חלופי. הרצפה הרחבה ענתה על הרצון ליצור כלי רכב בעל יכולת תמרון טובה בעיר, שגברים ונשים כאחד יוכלו לטפס עליו בקלות ובלי ללכלך את הבגדים והנעליים.

בקיץ מזיע במעיל עור, כפפות וקסדה שלמה. בחורף מזיע בחליפת סערה אטומה. לבנה לקחה אותי לגליל העליון ולדרום הנגב. טיילתי איתה בכביש ובשטח - היא צלחה אפילו את נחל פרצים. הרכבתי עליה בחורות שחורות שיער. דהרנו יחד לכרי דשא.

לבנה אף פעם לא התחממה (למרות קירור אוויר פרימיטיווי). תמיד הניעה בקיק ראשון או שני, סילסלה באוויר עשן דו-פעימתי ריחני והחזירה אהבה.

הווספה הראשונה הגיחה מהמפעל בפונטדרה שבטוסקנה ב-23 באפריל 46'. הותקן בה מנוע שתי פעימות 98 סמ"ק, 3.5 כ"ס, והיא הגיעה למהירות מרבית של 60 קמ"ש.

ההצלחה לא היתה מיידית. ב-46' נמכרו רק 2,484 יחידות. ב-47' טיפסו המכירות ל-10,000 וב-50' קפצו ל-60 אלף. זינוק משמעותי במכירות נרשם בשנת 52' עם צאתו לאקרנים של הסרט "חופשה ברומא" בכיכובם של גרגורי פק, אודרי הפבורן וכמובן וספה. מאז הופיעה הווספה בשורה ארוכה של סרטים: "אלפי", "לה דולצ'ה ויטה", "אמריקן גרפיטי", "אמריקן פאי", "אוסטין פאוארס" ובסרטים החדשים "שחק אותה סמארט" ו"הסגת גבול", וזו רק רשימה חלקית מאוד.

רף מיליון וספות נחצה בשנת 56'. עד שנת 65' נמכרו 3.5 מיליון ועד 88' - 10 מיליון. וספה, רצוי עם מערך מסנוור של פנסי חזית, הפכה כלי הרכב הייצוגי בתנועת ה-MOD בלונדון, משנות החמישים עד אמצע השישים. היא הבדילה את חברי ה-MOD האופנתיים מהרוקרים שלבשו עור ורכבו על אופנועים בריטיים מזילי שמן.

אני לוקח אותה הצדה, קרוב לסככת הטיפולים של הזחל"דים. מוריד את מכסה הצד הימני ומניח אותו בזהירות לצדי. אחר כך נוטל מכחול עבה או מברשת עדינה, טובל בנפט ומתחיל לנקות. ואז ניגוב יסודי עם פלנלית (רק שהרס"פ לא יעלה עלי), גירוז ושימון במקומות שצריך וסגירת מכסה. החיילים בבסיס לא הבינו. אני לא רציתי להסביר.

כבר באמצע שנות ה-50 התרחב הייצור לגרמניה, אנגליה, צרפת, בלגיה וספרד. בשנות ה-60 נוספו קווי יצור (ברישיון) בהודו, ברזיל, אינדונזיה וגם בישראל (ראו מסגרת). להעתק הרוסי (הפעם ללא רישיון) קראו VJATKA VP150. הווספה התפשטה בכל העולם ופתרה מצוקת תחבורה של מיליונים. במקסיקו ואסיה היא שימשה רכב משפחתי לכל דבר: גבר, אשה, שלושה ואף ארבעה ילדים. לכולם היה מקום על הווספה.

בשנות ה-90 צנחו המכירות בקצב מפחיד. הקונספט הועתק בהצלחה על ידי מפעלים במזרח הרחוק, שהציעו קטנועי פלסטיק קלים יותר, זולים הרבה יותר וידידותיים לרוכב - עם תיבת הילוכים אוטומטית.

פיאג'ו, בתמרון חירום, הוציא לשוק את סדרת ET שמצוידת במנוע 2 או 4 פעימות והעיקר - תיבה אוטומטית. סדרת ET, שעדיין מיוצרת, הפכה להיט ואיפשרה לפיאג'ו לבצע קאמבק לצפון אמריקה.

אלא ש-ET רק דחתה את המשבר הגדול. בשנת 2003 הגיע פיאג'ו אל סף פשיטת רגל. החברה נמכרה לחברה ציבורית בשליטת רוברטו קולאנינו שהחליט להזרים הרבה כסף, שידרג את פס הייצור ואפילו התקין בו לרווחת העובדים מיזוג אוויר. בשנים האחרונות היה מהפך. פיאג'ו השיקה דגמים היברידיים חדשניים, קטנוע בן 3 גלגלים - MP3, דגמים מעוצבים לעילא עם מנועים גדולים ועוד. פיאג'ו היא כיום יצרנית ה-2-3 גלגלים הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם.

והווספה 2 פעימות המקורית? בשקט ובהתמדה נמשך הייצור שלה כמעט ללא שינוי.

הגלגלים קטנים, המתלים ככה ככה, אבל המושב רך ורחב, מפצה ומנחם. גם על לילה בלי שינה בצוות המוקפץ בבקעה. השעה חמש וחצי בבוקר ואני טס בעליות לירושלים. מה זה טס? 70 אולי 80 קמ"ש. על וספה, עם גלילון על הגב בהצלב, ההרגשה היא כמו 200. חוצה את קו מעלה אדומים ומתחיל להרגיש את הקרירות של ירושלים. גם הווספה מרגישה ומאיצה. אני מפליק לה טפיחה על מכסה המנוע. היא עונה לי בקרקוש תא הכפפות.

על אחת הווספות המפורסמות ביותר בעולם יש כתובת גרפיטי: GALA. האמן הוא סלוודור דאלי והכתובת הוקדשה לבת זוגו. הווספה המדוברת, מודל 62', נמצאת כיום במוזיאון פיאג'ו בעיירה פונטדרה, לא רחוק מפיזה. גם מוזיאון גוגנהיים בניו יורק מחזיק וספה בתצוגה קבועה וכך גם מרכז פומפידו בפאריס.

הווספה השנייה שיוצרה אי פעם נרכשה לאחרונה על ידי הזמר חובב הרכב, ג'מירוקוואי. לג'יי לנו יש שלוש וספות. השף ג'יימי אוליבר הקפיץ את מכירות הווספה באנגליה. גם לשרה ג'סיקה פרקר, גווינת פאלטרו, רוברט דה נירו, ז'ראר דפרדייה, ליאונרדו דיקפריו וג'רי סיינפלד יש וספה. גם לצ'רלי צ'פלין היתה. ואילו הווספה של עדי אשכנזי היא בכלל לא וספה - זהו קטנוע סאניאנג מיו אוטומטי.

יום אחד, בחופשה רגילה, פניתי שמאלה בירושלים משדרות בן צבי לרחוב בצלאל. כרגיל ראשון בטור. כרגיל עם הווספה לפני כולם. ראשון, ירוק, זינוק ואני באוויר. גבוה באוויר, עם סלטה ונחיתה על מכסה מנוע של סובארו ליאונה. בדרך הספקתי לנגוח עם הראש המקוסד את השמשה של הסובארו ולשבור אותה. אמבולנס הטיס אותי להר הצופים. במיון השתנתי קצת דם. הרופאים אמרו שיש לי מזל. הליאונה - שנהג בה עבריין בלי רישיון, בלי ביטוח ובאור אדום - פגעה ברצפת הווספה. לו הייתי על אופנוע, היתה מתרסקת הרגל. וכך, הרגל ניצלה והווספה התעקמה. אחרי אשפוז ותיקון היא חזרה לכביש ונמכרה הלאה. בטח נוסעת עד היום. מצרצרת בין מרכז העיר לשכונות. מובילה צעירים ומבוגרים. עוצרת רק כדי לתדלק תערובת 2 פעימות וממשיכה הלאה.

הווספה מתה אבל היא חיה יותר מאי פעם. עליית מחירי הדלק, התגברות הזיהום, הצפיפות בכבישים, אגרות הגודש ומצוקות החניה דוחפים מיליונים לנטוש רכב ארבע-גלגלי ולעבור לדו-גלגלי. אופנועים בדרך כלל לא באים בחשבון - יקרים, מהירים, דורשים מיומנות. הז'אנר המוביל והצומח הוא הקטנוע. אמנם אוטומטי, אמנם 4 פעימות ולפעמים אפילו חשמלי, אבל עם אותו גוף עגלגל, משטח לרגליים, מושב רחב ומנוע שצמוד לגלגל האחורי. בדיוק כמו וספה.

מה הקשר בין שפם לווספה? סיפורה של הווספה הארצישראלית

גם את ארץ ישראל כבשה הווספה. בסוף שנות החמישים הורכבו וספות במפעל בצפת מקיטים שנשלחו מאיטליה (CKD). וספה היתה אז מקור גדול לגאווה ובשנים ההן גם שיגשג בארץ מועדון רוכבים. וכך נכתב ב"ידיעות אחרונות", ביוני 57': "ההגבלות האחרונות על תנועת כלי רכב - הוסרו. רבבות תושבי המדינה יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. מאושרים ביותר הם בעלי קטנוע 'וספה'. הם אינם מתייגעים בצפיפות האוטובוסים, עצביהם אינם נמרטים בשהייה בתורים ארוכים וכל הארץ פתוחה לפניהם לטייל בה להנאתם. מועדון 'וספה' בישראל, רח' השרון 10 בתל אביב, מארגן טיול שכל בעלי קטנוע 'וספה' רשאים להשתתף בו. מהלך הטיול יוסרט ביומן 'גבע' ואמבולנס ילווה את השיירה בכל הדרך".

בשנת 66' החל יבוא סדיר של וספות מאיטליה. אלפי וספות שירתו בנאמנות את צה"ל, משטרת ישראל, רשות הדואר וכמובן רוכבים פרטיים. היבואן "עופר חברה לרכב" הוא יבואן וספה-פיאג'ו עד היום. המנכ"ל המשותף, עוזי ברנר (בחברה משנת 60'), מספר שהכלי היה פופולרי ממש מההתחלה. "שיווקנו שלוש גרסאות של וספה: 150 סמ"ק סופר, 180 סמ"ק ספרינט ו-200 סמ"ק ראלי. כל הכלים היו מאוד אמינים, והאמינות תמיד היתה חשובה לישראלים".

אבל בשנות ה-80 החלו להופיע כאן קטנועי סאניאנג האוטומטיים מטייוואן ואילו וספה הידנית לא הצליחה לתת תשובה. "פנינו להנהלת וספה באיטליה ושאלנו למה לא מייצרים וספות אוטומטיות", אומר ברנר, "והוסבר לנו שבאיטליה אין דרישה לתיבות אוטומטיות, גם לא במכוניות. ניסינו לשכנע אותם לפתח וספה אוטומטית בשביל מדינות אחרות, וייתכן שגם למאמצים שלנו היתה מעט השפעה: ב-89' הושק דגם 'ספרה', וספה אוטומטית עם מנוע 50 סמ"ק. אחר כך הם הוציאו את 'סקיפר' - קטנוע אוטומטי עם מנוע 150 סמ"ק".

אגב, הווספה הידנית מסדרת PX האחרונה בישראל נמכרה לפני שנה לחבר בגלגול הנוכחי של מועדון הווספות. המועדון הזה (www.israeli-vespa.org) ממשיך את המסורת של מפגשים וטיולים ברחבי הארץ והכל תחת הסלוגן: "אם אין לך שפם, אתה לא שם!"





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות