בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם אצל החרדים

תגובות

ויכוח קשה נטוש בין דתיים לחילונים בשנים האחרונות, בשאלה אם הקיצוץ בקצבאות הילדים יגרום לירידה בשיעורי הילודה אצל החרדים. מי שחושב שהחרדים יעשו פחות ילדים טועה מאוד, אמר ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) בראיון ל"הארץ". "הממשלה במידה מסוימת מפחדת מפני ה'פן ירבו' בציבור החרדי. זה לא יעזור להם". הדו"ח האחרון של בנק ישראל מכיל תשובה ברורה למחלוקת: "בשנים האחרונות פריון הילודה במגזר החרדי ירד בעוד באוכלוסייה היהודית הלא חרדית לא חל שינוי משמעותי".

כמה נימוקים עמדו מאחורי המאבק הציבורי לקיצוץ בקצבאות הילדים. אחד מהם היה שהקצבאות נהפכו עם השנים לייחודיות למגזרים החרדי והערבי ואיפשרו להורים במגזרים אלה שלא לעבוד. בכך גם הסבו נזק קשה לתוצר הלאומי. הנימוק השני היה שמדובר בקצבאות מפלות בצורה קיצונית כאשר הילד החמישי, ששכיח בייחוד במגזרים החרדי והערבי, קיבל כמעט פי חמישה מהילד הראשון והשני. שורה ארוכה של כלכלנים ומומחים אחרים טענו, שמדובר בקצבאות מעודדות ילודה, שתוצאתן היא משפחות מרובות ילדים ועוני.

האם הקיצוץ בקצבאות, שעיקרו בוצע ביוני 2003, באמת השפיע על הילודה? לגבי המגזר הערבי התשובה ניתנה במהירות רבה. אחרי 17 שנים שבהן שיעור הילודה בקרב המוסלמים כמעט דרך במקום, צנח שיעור הפריון לאשה מוסלמית, עד 2005, כלומר בתוך שנתיים, מ-4.5 ילדים לארבעה. השינוי בקרב הבדווים היה דרמטי עוד יותר. באותן שנתיים ירד שיעור הפריון לאשה בדווית בילד וחצי - מתשעה ילדים ל-7.6.

בינואר השנה חשף "הארץ" נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שריכז החוקר גלעד מלאך ושהראו ירידה משמעותית בשיעור הפריון החרדי. לפי הנתונים, שיעור הפריון הכולל במספר ערים חרדיות ירד בילד שלם - מרמה של 9 ילדים לאשה ל-8. אבל אנשי הציבור החרדים המשיכו לטעון שאצלם מדובר בציווי דתי ונסיבות כלכליות אינן משפיעות על הילודה.

דו"ח בנק ישראל האחרון (עמ' 305) שם קץ לוויכוח הזה, כשהוא מתבסס על שלושה סוגים של נתונים, ביניהם אלה שריכז מלאך. "מספר הילדים עד גיל שנתיים במשק בית חרדי היה בשנת 2006 קטן בכ-18% מאשר ב-2001 ובערים חרדיות כמודיעין עילית וביתר עילית ירדו שיעורי הילודה בשנים אלו בלמעלה מ-10%", קובע הדו"ח על פי נתוני הלמ"ס.

מקור נוסף שעליו מתבסס הבנק הוא מחקרם של אלמה כהן, רג'יב דהג'יה ודימיטרי רומנוב "האם קצבאות משפיעות על פריון?" השלושה מצאו, ש"הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנת 2003 הוריד משמעותית את הפריון". הם קובעים מפורשות: "ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה על הערבים המוסלמים והחרדים, כמעט פי ארבעה מאשר ההשפעה על אמהות יהודיות חילוניות". הם מסבירים זאת בכך שהמשפחות החרדיות והערביות סבלו קיצוץ גדול בהרבה בקצבאות ב-2003.

מתברר, אם כן, ששיקולים כלכליים יש אצל כולם, גם אצל חרדים. גם אם הקיצוץ בקצבאות ילדים לא ימנע מהורים חרדים להקים משפחה גדולה (ואין סיבה שימנע), הוא בפירוש יגדיל את פער השנים בין הילדים. מתברר שהורים חרדים, כמו כל ההורים, שואלים את עצמם "האם נוכל לממן את הילד הזה?" שלא יהיה ספק, זכותה של כל משפחה להביא לעולם כמה ילדים שהיא רוצה, אבל אין זו זכותה לחייב את משלם המסים לממן אותם. בעבר מימן משלם המסים את רוב עלות גידול הילדים החרדים. היום בזכות הקיצוץ בקצבאות הוא מממן חלק קטן וצודק יותר.

בהקשר זה כדאי לשים לב לעוד נתון חשוב שמפרסם בנק ישראל: "תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות הגיעה לשיא של 63% בשנת 2005". אבל "ב-2006/7 ירדה תחולת העוני אצל החרדים ל-58%. זאת, "ככל הנראה כתוצאה מהעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. ייתכן שקיצוץ הקצבאות יפעל להפחתת שיעורי העוני בעתיד, מפני השלכותיו על פריון הילודה ועל פריון העבודה של החרדים". נראה, אפוא, שהקיצוץ בקצבאות, עם כל הקושי שגרם, היה הדרך הנכונה לחלץ את המגזר החרדי ממלכודת העוני ולשלב אותו בכלכלה הישראלית. אסור להיענות לדרישת ש"ס ולהחזיר את גלגל הקצבאות אחורנית.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו