שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המחיר הגבוה של מניעת מחלות

רפואה מונעת אמנם חוסכת סבל ומחלות, אך בניגוד לאמונה הרווחת היא לא תמיד יעילה מבחינה כלכלית. מחקר שפורסם באחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד" מגלה אילו טכנולוגיות עשויות לחסוך כסף לקופה הציבורית, ואילו לא

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוני לינדר

<< הרעיון של רפואה מונעת נשמע פשוט וקוסם במיוחד, גם מבחינה כלכלית - שהרי כסף מועט (באופן יחסי) המושקע במניעת מחלות, חוסך כסף גדול שהמדינה תוציא מאוחר יותר על טיפול באותן המחלות, ימי אשפוז ואובדן ימי עבודה. בארה"ב המסר הזה הוא אף מרכיב מרכזי בקמפיין של שני המועמדים לנשיאות, ג'ון מקיין וברק אובמה, הקושרים בין הפעלה של תוכניות מניעה רפואיות להפחתת ההוצאה הלאומית על בריאות.

ואולם מסתבר שמה שנשמע יפה והגיוני כל כך בתיאוריה רחוק מלהיות מדויק במציאות.מאמר שפורסם באחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי ביותר בעולם, "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", מציג ניתוח של כ-600 מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ובדקו את יחס העלות-תועלת של טכנולוגיות רפואיות שונות. המסקנה המרכזית היא שרובם המכריע של הטיפולים המונעים אינם חוסכים כסף, ורבים מהם אף אינם יעילים מבחינה כלכלית.

ההיבט הכלכלי הוא כמובן לא השיקול היחיד העומד בפני מקבלי ההחלטות; לנגד עיניהם עומדים גם שיקולים רפואיים של מניעת תחלואה וסבל. עם זאת, עורכי המחקר קובעים כי בבדיקה כלכלית "נקייה" - של עלות מול תועלת של הטיפולים המונעים - מתברר שהתפישה הגורפת שלפיה רפואה מונעת חוסכת כסף מוטעית, ויש לבדוק כל טיפול לגופו.

החוקרים לא הופתעו

בראיון ל-TheMarker מספר אחד ממחברי המאמר, ד"ר ג'ושוע כהן מהמרכז להערכת עלות וסיכון במכון ללימודי מדיניות בריאות בבוסטון, כי לא הופתע מהממצאים. "הקבוצה שלנו וחוקרים אחרים בדקו את העניין הזה בעבר, ומצאו שבדיוק כמו בטיפולים במחלות קיימות, גם ברפואה מונעת לא כל ההתערבויות מניבות חיסכון כלכלי. לכן, מה שגילינו לא היה בגדר הפתעה מרעישה. עם זאת העבודה שלנו בהחלט הגדילה את היקף המידע בתחום".

כחלק מהמחקר המקיף שביצעו, הצליחו כהן ועמיתיו, פרופ' פיטר ניומן ופרופ' מילטון וינשטיין, לנסח כמה כללי אצבע - עקרונות שהופכים טכנולוגיה או טיפול ליעילים כלכלית.

"לטיפולים מונעים יעילים מבחינה כלכלית, או אפילו חוסכים כסף, יש כמה תכונות משותפות", מסביר כהן. "המאפיין הראשון הוא הליך איתור זול באופן יחסי של אנשים הנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה - בין אם משום שצריך לבדוק אוכלוסייה קטנה כדי למצוא אותם, ובין אם הטכנולוגיה לאיתור האנשים שבסיכון זולה. לדוגמה, מדידת לחץ דם כדי לאתר אדם הנמצא בסיכון גבוה ללקות במחלת לב אינה יקרה. לעומת זאת, בדיקת MRI לאותו צורך יקרה מאוד.

"מצב נוסף שבו רפואה מונעת היא בעלת יתרונות כלכליים הוא כזה שבו הטיפול באדם הנמצא בסיכון גבוה אינו יקר. לדוגמה, נטילת אספירין כדי להפחית את הסיכון לאירוע לב במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות לב וכלי דם, היא זולה מאוד. המצב השלישי שבו טיפול מונע עשוי להיות כדאי מבחינה כלכלית הוא במניעת מחלות שהטיפול בהן יקר בעצמו. לדוגמה, תרופה היפותטית למניעת התפתחות אלצהיימר - מחלה הכרוכה בהשקעת משאבים רבים לטווח ארוך - עשויה להיות יעילה מבחינה כלכלית".

מהם שלושת הטיפולים היעילים ביותר מבחינה כלכלית שגיליתם במחקרכם?

"שלוש התערבויות רפואיות שהן יעילות מבחינה כלכלית ואף חוסכות כסף הן חיסונים לילדים, נטילת מינון נמוך של אספירין למניעת התפתחות של מחלת לב ובדיקה מוקדמת לאיתור סרטן המעי הגס. חיסון לילדים חסכוני באופן מובהק. למרבה השמחה, במדינות מפותחות רוב הילדים אכן מחוסנים, וכל עוד אנשים לא ייהפכו לשאננים מדי בנוגע לחיסון ילדיהם, נראה שהמצב הקיים הוא אופטימלי.

"נטילת אספירין במינון נמוך עשויה להיות חסכונית, אך חשוב מאוד למקד את ההתערבות הטיפולית הזו באנשים שהסיכון שלהם ללקות במחלת לב גבוה מתופעות הלוואי המקושרות לטיפול זה, למשל דימום תוך בטני או שבץ הנגרם מדימום.

"הטכנולוגיה השלישית, בדיקות לאיתור סרטן המעי הגס, אינה בזבזנית, אף שאינה מביאה לחיסכון כלכלי של ממש. היעילות הכלכלית של בדיקות אלה תלויה בשילוב של כמה משתנים, בהם האוכלוסייה הנבדקת (בעיקר לפי גיל), סוג הטכנולוגיה שבה משתמשים (דם סמוי, קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה) ותדירות הבדיקה. עם זאת, מחקרים שנעשו בתחום גילו שבאופן כללי, מגוון רחב של בדיקות לסוג זה של סרטן הן יעילות מבחינת עלות-תועלת כספית".

הטיפול טוב - היישום רע

מהן שלוש הטכנולוגיות הכי פחות יעילות מבחינת עלות-תועלת?

"מצב שבו טיפול מונע אינו יעיל מבחינה כלכלית נוצר לפעמים כשצעד מניעתי טוב מיושם באופן שגוי. דוגמה לכך היא הבדיקה לאיתור סרטן צוואר הרחם בנשים. כשבדיקה זו נערכת כל שלוש שנים היא אכן יעילה באופן יחסי, עם הוצאה של כ-40 אלף דולר לשנת חיים איכותית (מדד מקובל למדידת עלות-תועלת רפואית, רל"ג). עם זאת, הגדלת התדירות של הבדיקות האלה לאחת לשנתיים עולה 1.2 מיליון דולר נוספים לכל שנת חיים איכותית.

"גם התמקדות באוכלוסייה הלא נכונה יכולה לטרפד את היעילות הכלכלית של הטיפול, ואף את יעילותו הרפואית. כך למשל, בעוד שנטילת אספירין להגנה מפני מחלת לב יכולה לחסוך כסף כשמדובר בחולה בסיכון גבוה ללקות במחלה, הדבר עלול דווקא לפגוע בבריאות ולעלות הרבה כסף אם נותנים את התרופה לנשים מתחת לגיל 55".

בראיון שנערך עמך באחרונה אמרת שתוכניות למניעת עישון הן המסובכות ביותר מכל אלה שבדקת. מדוע?

"אם תוכניות למניעת עישון עובדות, ואנשים חיים יותר שנים, אתה מונע מחלה בטווח הקצר - אך מאריך את החיים. בעשורים הבאים האנשים יהיו מבוגרים יותר והטיפול בהם יהיה יקר יותר. הכל תלוי באופן שבו עושים את החשבון".

האם הארכת חיים אינה אחת המטרות המרכזיות ברפואה מונעת?

"היתרון המרכזי בהתערבות מניעתית הוא הארכת חיים כמובן. ואולם לא אחת נטען, למשל על ידי מועמדים לנשיאות בארה"ב, שמניעת מחלות גם חוסכת כסף - וזה לא תמיד נכון. אם קובעי המדיניות מתבססים על החיסכון הזה כדי להפנות כסף לתחומים אחרים, ומתברר שהתפישה הזו מוטעית משום שנדרש יותר כסף לטיפול באנשים שחיים יותר, יכולת התכנון שלהם משתבשת. העובדה שחלק מהטיפולים המונעים עולים כסף לא אומרת שהם גרועים או מיותרים, אך חייבים לומר את האמת לגבי כל ההשלכות של השימוש בהם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ