שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ירון פריד
ירון פריד

ברגעיה המצוינים של הסדרה, שהם הרוב המוחץ, אפשר בכלל לדמיין שהגענו לגן עדן. אין בה עשבים שוטים משום סוג שהוא, והפגם היחיד בה הוא העובדה המצערת שפרקיה נגמרים מהר מדי. מצדי הם היו יכולים להימשך לנצח, ואפשר היה לבטל לכבודם את כל התוכניות האחרות, את כל הערוצים האחרים ואת כל ההבלים האלה המכונים "חיים פרטיים". הוא עד כדי כך טוב, העשב הזה.

סיפורה של ננסי בוטווין, אלמנת פרברים שהפכה לסוחרת סמים מצליחה לא בהכרח על כורחה, הוא כבר מזמן לא רק זה. בעונה הרביעית העלילה מסתבכת באלף צורות וכיוונים, שכל אחד מהם משובב לב ממשנהו. ננסי שרפה את הבית - האופן שבו היא מבשרת על כך לבני משפחתה הוא בית ספר לתסריטאות בפני עצמו - ועכשיו פניה מועדות לעיר הרפאים שבה מתגוררים אבי בעלה המנוח, יהודי מפוקפק ומכור להימורים, מין שילוב מסחרר של שיילוק, פייגין, מקי סכינאי ונתן דטרויט מ"ברנשים וחתיכות", ואמו הזקנה יותר מאלוהים, פרח משוגע בפני עצמה שכרגע מתפקדת יותר כצמח. אל ננסי מצטרפים גיסה הבטלן וקטוע הבהונות, בנה המתבגר שנערה חירשת-אילמת שברה את לבו ואחיו הרך, שיודע על החיים יותר ממה שאמו יודעת והרבה יותר ממה שהיתה רוצה שיידע. המטרה: חיפוש מחסה. התוצאה: פורענות שמחכה להתפוצץ.

בינתיים מופללת חברתה/אויבתה סיליה הודס, ראש מחלק המוסר של השכונה מטעם עצמה, בכל פשעיה של ננסי, ונשלחת לכלא כיריית זינוק לכמה מהסצינות המצחיקות והמבעיתות ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית. כשאליזבת פרקינס בתפקיד סיליה מופיעה מרוטת גבות ומעוטרת בפנסים שחורים, בסרבל האסירות הכתום, ומספרת ששותפתה לתא הכריזה עליה כעל "הבחורה המיוחדת שלי", נוצר משהו פלאי שרק שחקנים גדולים יכולים לחולל. אתה מזדהה עם האימה הטהורה והסיטואציה המסויטת שלה, אתה כמעט חומל על האישה שאין מה לומר, הלך עליה, אבל בו בזמן אתה פשוט לא מסוגל להפסיק לצרוח מצחוק.

פרקינס לא לבד. היא מוקפת בשחקנים שכישרונם משתווה רק להנאתם הבלתי מוסתרת מעבודתם. אלברט ברוקס הנפלא מ"משדרים חדשות" קופץ לביקור בלתי נשכח כאבי בעלה של ננסי; פרחי משחק מחוננים מאלה שלוהקו כאן לתפקיד הילדים לא תמצאו בשום מקום (שימו לב לבתה ה"לסבית" של סיליה, מין בט מידלר בת 13, שבעווית קלה בפרצופה מביעה מה שכוכבות מנוסות ממנה לא יצליחו להעביר במונולוגים שלמים) ומעל כולם זורחת כמו שמש גדולה של כריזמה ועוצמה מרי לואיז פרקר בתפקיד הראשי. פרקר היא הלב הפועם של הסדרה הממכרת על מוכרת העשבים הממכרים. עמוק, עמוק העצב בעיניה. מבט אחד שלה הוא מאה שנים של בדידות, אובדן וערגה. היא העוגן הרגשי של סדרה חסרת גבולות ומעצורים, שיכולה ללמד אותנו על החיים יותר ממה שנעז אי פעם לדמיין.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ