בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מבריח את הדבורים?

כוורנים רבים בישראל ובעולם מתמודדים זמן רב עם תופעה מוזרה: ברגע אחד, ללא כל סימן מוקדם, נעלמות הדבורים מהכוורות שברשותם. מומחים מרחבי תבל מזהירים מפני אסון ומחפשים סיבות למצב. מדען ישראלי עקשן בטוח שמצא את התשובה

2תגובות

שי ספקטור, יו"ר ארגון מגדלי הדבש בישראל. בסין יש חקלאים שנאלצים לבצע האבקה בעצמם תצלום: אייל טואג

פיני נחמני, 65, טייס פנטום לשעבר, למד את מלאכת גידול הדבורים מספרים שקרא במשך שלוש השנים שבהן שהה בשבי הסורי, לאחר שמטוסו הופל במלחמת ההתשה. כמי שמגדל דבורים קרוב ל-30 שנה הוא חשב שכבר ראה הכל, אך לפני כשנה וחצי נתקל בתופעה מוזרה שעליה שמע רק מסיפורים של כוורנים בארה"ב: לפתע, ללא כל סימן מוקדם, נעלמו הדבורים מהכוורות שברשותו.

אמנם הכוורות נותרו מלאות בדבש והמלכות המשיכו בעבודתן, אך לדבורים העמלות לא היה זכר. "התרחשה אצלי בדיוק אותה התופעה שתיארו האמריקאים", הוא מספר. "בתחילת העונה הדבורים התנהגו באופן נורמלי לחלוטין, נראה היה כאילו הולכות להיות 100 אלף דבורים בכוורת. מצד שני, האוכלוסיה שלהן קטנה והלכה. פתאום ראיתי שאין דבורים בקומה השנייה של הכוורת. יש אוכל, המלכה מטילה ביצים, הכל בסדר, חוץ מזה שבסוף רק 200 דבורים נשארות בכוורת".

דיוויד האקנברג מפנסילווניה הוא הראשון שגילה את התופעה בארה"ב. בנובמבר 2006 הוא הציב את הכוורות שלו בשדה, ובביקור הבא שלו - הן כבר היו ריקות מדבורים. "בתוך שלושה שבועות הדבורים שלי פשוט נעלמו", הוא משחזר. "לא היה להן שום זכר בסביבה, הן לא שכבו על האדמה או על יד הכוורות. בתקופה שבין נובמבר לינואר איבדתי 900 כוורות מתוך 2,900".

לאחר שמאות כוורנים בארה"ב נפלו קורבן למקרים דומים, הבינו האמריקאים שמדובר בתופעה והחליטו לתת לה שם: CCD - ראשי תיבות של Colony Collapse Disorder, תסמונת המושבות הנעלמות.

המסתורין סביב ה-CCD גדול, בעיקר בשל העובדה שהדבורים לא מתות בסמוך לכוורת. השאלות באמריקה לא פסקו: לאן הדבורים בורחות? מה מבלבל אותן? למה הן לא חוזרות הביתה? תשובה ברורה לחלוטין עדיין לא נמצאה, אף שהועלו כמה השערות: וירוס, טפילים, ואפילו אנטנות סלולריות מהדור השלישי - סברה שהיתה פופולרית לזמן מה, אך התבררה כלא נכונה. לפי הערכות מדענים, בארה"ב נעלמו עד כה כ-3 מיליון מושבות דבורים, כלומר יותר מ-10 מיליארד דבורים. מהחוף המזרחי נעלמו 70% מהדבורים, ואילו מהחוף המערבי נעלמו 60%. כעבור כמה חודשים הגיעו דיווחים על תופעה דומה גם מגרמניה, שווייץ, פורטוגל, איטליה וספרד, ארגנטינה, ברזיל וגווטאמלה.

"זו הרגשה נוראית, זה ממש הורס", אומר דיוויד מאנדי, סגן יו"ר פדרציית הכוורנים בארה"ב, על הרגע שבו גילה שגם הדבורים שלו נעלמו. "העבודה שלנו היא לטפל בדבורים, וכשמשהו קורה להן ואנחנו לא יכולים לעשות כלום, מרגישים חסרי אונים. הדבר הכי נורא זה שאתה לא יודע מה לעשות כדי לשנות את זה, זה יוצר המון תסכול".

והבעיה אינה מסתכמת בתסכולם של הכוורנים ובמחסור צפוי בדבש. לאלברט אינשטיין מיוחסת האמירה כי ארבע שנים לאחר היעלמות הדבורים ייעלמו גם בני האדם. לתחזית העגומה הזאת יש סיבה: דבורים אחראיות להאבקה של עשרות גידולים, ובהם מלפפונים, פלפלים, מלונים, אבטיחים, תותי שדה, קישואים, אבוקדו, תפוחים, אגסים, שקדים, מנגו, ליצ'י וזרעים למספוא. על רקע משבר המזון העולמי, שגרם לעליות במחירי החיטה, הסויה האורז (גידולים שאינם זקוקים לדבורים), היעלמותם של המעופפים המזמזמים מציירת תמונה עגומה.

לשם המחשה, במדינת קליפורניה, המייצרת 80% מתצרוכת השקדים העולמית, כל מטעי השקדים מתבססים על האבקה. זאת הסיבה לכך שכיום מגדל שקדים שוכר כוורת דבורים לצורך האבקה תמורת 200 דולר לעונה - מחיר שיא לעומת עונות קודמות. התופעה, אם תמשיך ותגבר, עלולה לגרום לנזקים כספיים עצומים: בארה"ב לבדה נאמד שוויה של התוצרת החקלאית המופקת בעזרת האבקת דבורים ב-15 מיליארד דולר בשנה.

"צריך לזכור שבעיית הדבורים נוגעת לא רק לפירות וירקות, אלא גם לבשר. בלי דבורים אין זרעים למספוא לבקר, אין אספסת ואין תלתן", אומר שי ספקטור, יו"ר ארגון מגדלי הדבש בישראל. "זו שרשרת. העלויות יהיו בשמים, לא יהיו תרנגולות ולא פרות. אפשר לאכול לחם, אבל הגוף לא יכול להתקיים על הלחם לבדו. תתחיל מלחמה על מזון, כשהבעיות קיימות כבר כיום".

כדי להמחיש את דבריו, מספר ספקטור על כפר קטן במחוז הררי בסין, שבו נעלמו דבורים. "תושבי הכפר בעצמם עושים האבקה לצמחים", אומר ספקטור. "הם טובלים נוצה בפרח הזכרי ומעבירים אותה לפרח הנקבי, וכך בעצם יוצרים האבקה במקום הדבורים. זה פתרון שיכול אולי לעבוד אצל הסינים, אבל זה בהחלט לא יפתור את בעיות המזון של העולם".

בן לאדן נגד הדבורה מאיה

בשנה האחרונה תופעת הדבורים הנעלמות הגיעה גם אלינו. מספר הכוורנים בישראל לא עולה על 500 ומחזור המכירות השנתי של הדבש מסתכם ב-50 מיליון שקל, אך תרומת הדבורים לחקלאות הישראלית נאמדת במיליארד שקל בשנה. "שוק הדבש בישראל הוא זניח לחלוטין. למי אכפת מכמה משפחות שמתפרנסות מדבורים?" אומר מנחם טור, כוורן מהמושב חופית שבשרון. "אבל צריך לזכור שכמעט כל היצוא החקלאי בישראל מבוסס על האבקה".

באחרונה פירסם משרד החקלאות קול קורא להגשת הצעות מחקר כדי ללמוד על תופעת היעלמות הדבורים בישראל. לדברי ספקטור, הממשלה צריכה להשקיע הרבה יותר במחקר, בייחוד על רקע העובדה שממדי היעלמות הדבורים בישראל הגיעו ל-30%. "הראייה כאן היא קצרת טווח", הוא מתלונן. "פה בישראל הכל זה סמוך עלי, יהיה בסדר, תוך כדי תנועה פותרים את הבעיות. ביום שהקטסטרופה תתרחש, זה יהיה מאוחר. יעשו ועדת חקירה, כמו שקרה עם המים. זה מעניין? אין לנו מים".

אך מדוע, בעצם, נעלמות הדבורים? החידה הזו נהפכה כבר לנושא פופולרי בפורומים שונים באינטרנט, ובמיוחד בקרב חובבי קונספירציות בינלאומיות. כמו במקרי תעלומה רבים אחרים, הועלו כבר כמה תיאוריות מוזרות, מהסוג המייחס לכוחות הרשע של בן-לאדן מזימות להשתלט על החקלאות העולמית.

על הגבול שבין הקונספירציה להשערה סבירה התנדנדה תיאוריה בדבר השפעהן של אנטנות סלולריות מהדור השלישי על היעלמות הדבורים. לפי סברה זו, הדבורים מאבדות את כושר הניווט שלהן ואינן יכולות למצוא את דרכן חזרה לכוורת בשל הקרינה מהאנטנות. תיאוריה זו, כך טענו תומכיה, עונה על השאלה מדוע הדבורים המתות אינן נמצאות ליד הכוורת.

באפריל 2007 פורסם מחקר שנערך על ידי קבוצת מדענים מאוניברסיטת קובנץ-לנדאו בגרמניה, שניסו לבדוק את ההשפעה של סביבה שבה מוצבים טלפונים אלחוטיים על כושר הניווט של הדבורים. בכלי התקשורת נטען כי תוצאות המחקר תומכות בהשערה שאנטנות סלולריות גורמות להיעלמות הדבורים. ואולם המדענים שערכו את המחקר הכחישו נמרצות כל קשר למסקנה זו, ואף שלחו מכתב בעניין לסוכנות הידיעות אי-פי. "מתוצאות המחקר אי אפשר להסיק שום מסקנה בנוגע לאנטנות סלולריות והשפעתן על התנהגות של דבורים", אמר בשבוע שעבר ל-MarkerWeek ד"ר יוהאן קון, אחד מעורכי המחקר.

לאחר שהרעש סביב המחקר שכך אפשר היה להפנות את תשומת הלב לסברות רציניות יותר. ההשערה המרכזית של המדענים היא שהמערכת החיסונית של הדבורים נפגעה, אך עדיין לא ברור מה גורם לכך. מומחים של משרד החקלאות הישראלי, לדוגמה, סבורים שטפיל הנקרא אקרית הורואה, הפוגע בדבורים כבר עשרות שנים, הוא זה שאחראי גם לגל הנוכחי של היעלמותן. השערה אחרת היא שווירוס שמקורו באוסטרליה או במזרח הרחוק - ואותר גם בישראל - פוגע בדבורים וגורם לתמותה הרבה.

הנדסה גנטית ומדבירי מזיקים נמצאים אף הם ברשימת החשודים. ואולם גם בלי להביא אותם בחשבון, אוכלוסיית הדבורים בעולם הולכת ומידלדלת בעיקר בשל מעשי ידי אדם. הבנייה הנרחבת על חשבון שטחים פתוחים מצמצמת את שטח המחיה של הדבורים, ואפקט החממה - הגורם לשינויי מזג אוויר קיצוניים - גורם לפגיעה בפעילותן, מפני שהן רגילות לפעול לפי עונות השנה. חום קיצוני בתחילת האביב, לדוגמה, עלול לשבש את פעילותן.

"לא לחינם קוראים לזה תסמונת", אומר חיים אפרת, מנהל מחלקת הדבורים במשרד החקלאות. "שלא כמו מחלה רגילה, פה מדובר בתופעה שיכולה להופיע בכל מיני צורות. התוצאה הסופית נגרמת מצירוף של כל הלחצים והכוחות שמעורבים". ובכל זאת, גם אפרת מודע למסתוריות של התופעה ולעובדה שהיא מתרחשת במקביל במקומות שונים ברחבי העולם. "קשה מאוד לענות על השאלה איך זה קרה בעת ובעונה אחת בכל-כך הרבה מקומות", הוא אומר. "יש פה תמהיל בין מחלות שונות של הדבורים לבין גורמים סביבתיים. לך תדע, אולי גם האנטנות משחקות תפקיד בתהליך מסוים?"

שוב ישראל אשמה

ובתוך בליל ההשערות בולט, איך לא, הראש היהודי. פרופ' אילן סלע מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הוא האחראי לאיתור של וירוס מסוים התוקף את הדבורים ונחשב אחד הגורמים המרכזיים לתופעת היעלמותן. סלע זיהה את הווירוס לפני שהחלו הדיווחים על התופעה, אך בנובמבר שעבר נערך באוניברסיטת פנסילווניה מחקר שאישש את ההשערה שזה הווירוס האחראי ל-CCD. הווירוס ידוע בכל העולם בכינויו "הווירוס הישראלי" בשל השם שסלע נתן לו, Israeli Acute Paralysis Virus - IAPV. זאת, אף שהווירוס אינו ייחודי לישראל, ומקורו ככל הנראה באוסטרליה או במזרח הרחוק.

שיוך הווירוס לישראל יצר באינטרנט גל של האשמות כלפיה כאחראית למזימה בינלאומית לפגיעה בכלכלת העולם. "כן, זה גרם צרות צרורות באינטרנט, חוץ מזה הכל בסדר", אומר סלע בבדיחות הדעת. אלא שחלק מהכוורנים בישראל לא מתייחסים לכך בקלות ראש. "הוא שם עלינו אות קין", זועם מנחם טור. "הרי לאף מדען ישראלי לא היתה החוצפה להגדיר וירוס ולשים עליו שם ישראלי. הוא היה מוכרח לשים את הצלקת הזאת, עכשיו לך תוכיח שאין לך אחות. זה לא בסדר".

סלע, מצדו, לא מוטרד מסוגיית השם, ועסוק בדברים חשובים יותר. הוא קיבץ סביבו קבוצה של מדענים ויזמים והקים חברה אשר פיתחה תכשיר מיוחד שאמור לחסל את הווירוס, המתואר כסוג של שפעת המונית התוקפת את הדבורים. החברה, Beeologics, גייסה עד כה יותר ממיליון דולר וכבר ביצעה כמה ניסויים בארה"ב. בחורף הקרוב היא אמורה לערוך ניסויים נוספים כדי לבסס באופן סופי את הקשר בין הווירוס לבין ה-CCD.

אייל בן-חנוך, יזם היי-טק ישראלי שמתגורר כבר כמה שנים במיאמי, הוא מנכ"ל הקבוצה. "אין הרבה חברות ששואפות לייצר תרופות לחרקים", אומר בן-חנוך. "רוב האנשים שמתעסקים בתחום רוצים להרוג את החרק. אנחנו בין היחידים שמנסים להציל אותו. כיום, יש לנו כבר הזמנות ממגדלי דבורים בכל רחבי ארה"ב. אני מחכה לאישורים של הרשויות האמריקאיות, כדי שאוכל למכור". לפי הערכות, הקבוצה תוכל להרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה אם התכשיר אכן יאושר על ידי הרשויות האמריקאיות.

אלא שלא כולם בטוחים שהווירוס הוא אכן הבעיה. "היו כוורות שחוסלו, והווירוס הזה לא היה בהן", אומר פיני נחמני. "אני יכול להגיד לך מה שאמר לי יו"ר ארגון הכוורנות בארה"ב: 'חברים, אל תנסו להסיק מסקנות, אנחנו רחוקים מאוד מלדעת מה קורה'".

ואכן, לצד חקלאים אמריקאים שכבר הזמינו תרופה מהחברה הישראלית, יש לא מעט שבטוחים כי הבעיה נעוצה בגורם אחר לחלוטין: מדבירי המזיקים, שבשנים האחרונות נהפכים לקטלניים יותר ויותר. חקלאים אלה מתארים מצב אבסורדי שבו החקלאות האמריקאית בעצם משמידה את עצמה: הכימיקלים שנועדו להשמיד חרקים כדי להגביר את איכות וכמות הגידולים כגון חיטה או סויה, גורמים להיעלמותן של הדבורים שמאביקות גידולים אחרים.

"אני בודק טוב-טוב איפה אני שם את הכוורת שלי, כדי שלא יהיו ליד שדות שרוססו במדבירי חרקים", אומר דיוויד מאנדי. "אנחנו מודאגים במיוחד מהמוצרים החדשים - שמים אותם באדמה יחד עם זרעי התירס, הכותנה או הסויה. אין שום רגולציה על החומרים האלה, שפוגעים במערכת העצבים של הדבורים", הוא מוסיף.

"אני יושב פה במחסן וכל מה שאני רואה מסביב זה שדות של תירס וסויה, כל דונם של השדות נגוע בדברים האלה", מתאר דיוויד האקנברג בשיחת טלפון מפנסילווניה. "אנחנו בארה"ב הורגים ציפורים וכל מיני חרקים ובכלל לא שמים לב מה אנחנו מאבדים. לחברות הכימיקלים יש המון כסף - ובמדינה הזאת, מי שיש לו כסף הוא זה שמנצח. אין לנו שום סיכוי לנצח את התאגידים הגדולים".

קשה לדעת כיצד תסתיים, אם בכלל, בעיית היעלמות הדבורים. בינתיים, החקלאים האמריקאים מתגברים על הבעיה באמצעות משלוחים מיוחדים של כוורות מאוסטרליה, כפתרון זמני. הם יודעים שכדאי מאוד להוסיף את הדבורים לרשימת הבעיות הדחופות שעומדות לפתחה של האנושות כיום. אחרת, כולנו עוד נתגעגע לעקיצתה של הדבורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו