בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סכנת התמוטטות בכנסיית הקבר, סכסוכים פנימיים מונעים שיפוצה

מנזר דיר אל-סולטן, שממוקם על גג הכנסייה, נמצא בסכנת התמוטטות מיידית, אולם סכסוך בין הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית לכנסייה הקופטית אינו מאפשר להתחיל בשיפוצים החיוניים

תגובות

בתחילת המאה ה-19, השעין מישהו סולם על קיר כנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים - ומאז הוא עדיין מונח שם. הסכסוכים והמחלוקות בין העדות הנוצריות הפועלות באתר הקדוש - שנמצא, לפי האמונה הנוצרית, בגבעת הגולגלתא שעליה נצלב ישו - מנעו כל סיכוי להגיע להבנה, מי אחראי לפינוי הסולם. 200 שנים אחר כך, הוויכוחים על הבעלות בחלקי הכנסייה עלולים לגרום לנזק הרבה יותר משמעותי. מנזר דיר אל-סולטן, שממוקם על גג הכנסייה, נמצא בסכנת התמוטטות מיידית, אולם סכסוך בין הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית לכנסייה הקופטית אינו מאפשר להתחיל בשיפוצים החיוניים.

כנסיית הקבר נבנתה לראשונה כבר במאה הרביעית, והצלבנים בנו אותה מחדש במאה ה-11. מנזר דיר אל-סולטן, המשמש את הקהילה האתיופית-אורתודוקסית נבנה לפני כמה מאות שנים. במארס השנה, הזמינה הקהילה את המהנדס יגאל ברגמן מהמכון הישראלי לביקורת בנייה, כדי שיבדוק את המבנים במקום. הקביעה של ברגמן היתה חד משמעית: מצב המבנה מסכן את חיי עשרות הנזירים ואלפי התיירים והמתפללים שמבקרים בו.

"המתחם נמצא במצב הנדסי מסוכן", כתב ברגמן, "המבנים משופעים בנזקים הנדסיים קשים, שיוצרים מפגעים בטיחותיים המסכנים את חיי הנזירים והמבקרים, עד כדי מצבים של פיקוח נפש. מדובר ממש במצב חירום (...) דחיפות ביצוע הפעולות - בהולה, בגלל הסכנה המיידית, שתגרום נזקים גם לכנסיות הסמוכות".

מתחם המנזר כולל 26 חדרים לנזירים, ארבעה חדרי שירות ומחסנים, חצר גדולה ושתי קאפלות (חדרי תפילה). לפי חוות הדעת, המבנים העתיקים מתפוררים ותשתיות החשמל והמים מסכנות את חיי השוהים במבנה - מה שעלול לגרום לקריסת המבנה, ולנזק כבד גם לכנסיית הקבר שמתחתיו.

מצבו הקשה של המתחם ידוע למשרד הפנים, שכבר ב-2004 - עוד לפני ההידרדרות האחרונה במצב המבנה - הודיע שהוא מוכן לשאת בהוצאות השיפוצים.

ואולם, המשרד התנה את הסיוע בהסכמה בין הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית לבין הכנסייה הקופטית, שטוענת גם היא לבעלות על המנזר - בכל הנוגע לאחריות על המקום. הסכמה כזאת טרם הושגה.

לפני כעשרה ימים שלח הארכיבישוף מתיאס, שעומד בראש הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית בירושלים, מכתב לשר הפנים מאיר שטרית ולשר לענייני ירושלים רפי איתן, ובו התריע על מצבו העגום של המבנה. במכתב, הוא הביע חוסר נכונות להגיע להסכמה עם הקופטים.

"התנאי הזה אינו מקובל עלינו כלל וכלל, מאחר שאיננו מכירים בזכות כלשהי של הכנסייה הקופטית באתר", כתב, "לא יעלה על הדעת שביצוע תיקוני חירום באתר הקדוש יהיה מותנה בהסכמת הקופטים. אכן, יש מחלוקת בינינו לבין הכנסייה הקופטית על הזכויות באתר, אך זוהי בדיוק הסיבה לפנייתנו לשלטונות ישראל, כגורם ניטרלי, לבצע את התיקונים הדרושים במקום".

ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, כבר הודיע שינסה לתווך בין הכנסיות, כדי להגיע להסכמות שיאפשרו את השיפוץ, ארבע שנים לאחר שהמדינה הסכימה לממנו. גורמים במשרד הפנים אמרו אתמול ל"הארץ" כי המבנה אינו בבעלות המדינה, אלא בבעלותה של הכנסייה, וכל התערבות פעילה של המדינה ללא הסכמת שתי הכנסיות - האתיופית והקופטית - היתה עלולה ליצור משבר בין ישראל, אתיופיה ומצרים. לדבריהם, הבקשה החוזרת של הכנסייה התקבלה במשרד הפנים רק שלשום, והיא תועבר לשר שטרית בימים הקרובים כדי לגבש החלטה בעניין.

יהונתן ליס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו