בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24 השעות שהיו יכולות להציל את גלעד שליט

מחלוקת במטכ"ל עיכבה מעצר שני פעילי חמאס שבדיעבד התבררה מעורבותם בתכנון הפיגוע בכרם שלום

תגובות

פשרת שליט - כל העמדות

מחלוקת במטכ"ל בדבר עיתוי פעולה למעצר שני אחים פעילי חמאס, ערב חטיפתו של גלעד שליט, גרמה לעיכוב בהשגת מידע מודיעיני על תוכניות החמאס, שעשוי היה לסכל את החטיפה. כמה גורמים במערכת הביטחון אמרו ל"הארץ" כי אחד האחים מסר בחקירתו בשב"כ, שעות אחדות לאחר חטיפת שליט ב-25 ביוני 2006, פרטים רבים על תוכנית החטיפה. חלק מהקצינים שהיו מעורבים במבצע למעצר האחים מהחמאס סבורים כי אלמלא נדחה המעצר ב-24 שעות, ייתכן שהעצור היה נשבר בחקירתו קודם לכן ומוסר את המידע החיוני.

כמה שבועות לפני החטיפה העביר השב"כ התרעה לצה"ל על פיגוע גדול שמתכנן החמאס, בסיוע ארגונים נוספים בגבול הרצועה.

ההתרעה הועברה מאמ"ן לפיקוד הדרום ואוגדת עזה ובעקבותיה עובתה ההיערכות ההגנתית בגזרה. לצד ההתרעה הכללית יותר, החל להצטבר מידע חשוב נוסף בליל שישי ה-23 ביוני 2006, מעט יותר מיממה לפני חטיפת שליט.

"מעריב" דיווח שלשום כי באותו לילה עצר כוח צה"ל שני אחים פלשתינאים, מוסטפא ואוסאמה מועמר, ממזרח לרפיח. מוסטפא היה פעיל חמאס; אחיו אוסאמה חזר זמן קצר קודם לכן לרצועה מלימודי רפואה בסודאן. בדיווח נטען כי מוסטפא מועמר נשבר בחקירתו בשב"כ, במוצאי שבת ה-24 ביוני ומסר מידע מדויק: מתוכנן פיגוע באזור קיבוץ כרם-שלום באמצעות מנהרה. המידע, נטען, הועבר לצה"ל אולם "נתקע" באחת התחנות בדרך ולא הגיע אל החיילים בשטח. למחרת, ה-25 ביוני בשעות הבוקר, חדרה חוליה פלשתינית דרך מנהרה מצפון לקיבוץ, תקפה כמה עמדות של צה"ל, הרגה שני חיילים מצוות טנק וחטפה איש צוות נוסף, גלעד שליט.

אולם, בדיקת "הארץ" עם חמישה מקורות ביטחוניים, חלקם בכירים, הבקיאים בחטיפה ובתחקירים שהתנהלו בעקבותיה, מעלה תמונה שונה. לדבריהם, המידע הקריטי על פרטי תוכנית החטיפה חולץ מהעצור, מוסטפא מועמר, רק לאחר חטיפת שליט. מועמר מסר מידע כללי יותר במוצאי שבת. רק ביום ראשון, לאחר חטיפת שליט, חודשה החקירה באינטנסיוויות רבה יותר ובהיתר להפעלת "אמצעי חקירה חריגים" נגד מועמר. לטענתם, בשלב זה נשבר מועמר ומסר מידע מפורט, מבלי שחוקריו אומרים לו כי מבצע החטיפה של החמאס כבר יצא אל הפועל. בשב"כ סירבו אמש להתייחס לדברים.

גרסה זו מעלה שאלה חשובה אחרת: האם לא ניתן היה להקדים את מבצע המעצר של שני האחים? באותה תקופה, כתשעה חודשים לאחר ההתנתקות מעזה, עדיין מיעט צה"ל במבצעים בעומק הרצועה. למודיעין הישראלי היה רק מידע מוגבל על הקשר של האחים מועמר לתוכניות פיגוע, אולם הכוונה היתה לעוצרם כדי לנסות ולברר מה מתכנן החמאס בגבול הרצועה. הבית שבו התגוררו השניים נמצא כקילומטר וחצי ממערב לגדר, טווח שבו היססה ישראל לפעול באותו שלב. פיקוד הדרום ואוגדת עזה, בתיאום עם השב"כ, העלו הצעה למבצע שאותו יבצע כוח מיוחד.

בדיון ביום חמישי ה-22 ביוני בבוקר אצל הרמטכ"ל אז דן חלוץ, הציעו הפיקוד והאוגדה שהכוח ייצא למעצר באותו לילה. סגן הרמטכ"ל אז, האלוף משה קפלינסקי, תמך בכך. אגפי המודיעין והמבצעים הסתייגו מהעיתוי, בנימוק שהמבצע עדיין אינו מוכן דיו. חלוץ אישר לערוך מבצע באותו לילה ואחריו אישר אותו גם שר הביטחון אז עמיר פרץ, שהסתמך גם על תמיכת השב"כ. אולם, בשלב מאוחר יותר קיבל חלוץ את עמדת אנשי המודיעין ואגף המבצעים שמוטב לדחות את המעצר ב-24 שעות. הכוח המיוחד יצא לפעולה רק ביום שישי בלילה - וביממה שנותרה העלתה חקירת השב"כ מידע חלקי. בראייה לאחור, השאלה שעולה היא אם לא אבדה כאן יממה קריטית. האם ההיסוס הישראלי לצאת לפעולת עומק תוך חציית הגדר לא הביא לעיכוב בחילוץ המידע מהנחקר, שעשוי היה להקל על סיכול הפיגוע?

אדם שהיה מעורב בהחלטות באותו שבוע אמר ל"הארץ" ש"מדובר בחוכמה שלאחר מעשה. יש כאן הרבה 'אם' ו'אולי'. פיקוד הדרום צדק כשדרש להאיץ את מבצע המעצר. אבל צריך גם לזכור שאיש מאתנו לא ידע באותה עת שמדובר בתוכנית חטיפה, או שמוסטפא מועמר קשור אליה במישרין. במטכ"ל התנהל ויכוח ענייני על מוכנות הכוח למשימה. כשהוחלט לדחות, לא יכולנו לדעת שמדובר בפרק זמן קריטי".

אחרי החטיפה מינה חלוץ את האלוף (מיל') גיורא איילנד לחקור אותה. איילנד נערך לבדוק גם את תפקוד השב"כ. אולם ראש השב"כ יובל דיסקין, שכעס על הצהרה מטעה של חלוץ שלפיו לא היתה בידי צה"ל התרעה מוקדמת כלשהי, החליט שלא לשתף פעולה עם הצוות.

הוועדה הסתפקה בקביעה שהמידע שהיה בזמן אמת בידי מרחב דרום של השב"כ על ההתרעה היה גם בידי אוגדת עזה. הבדיקה שלה לא עסקה ספציפית בחקירה של האחים מועמר. לעומת זאת, הוועדה מתחה ביקורת על היבטים אחרים בהיערכות המבצעית והמודיעינית. בין השאר, נקבע כי יחידת איסוף של אמ"ן לא ריכזה מאמץ כנדרש בעניין ההתרעה הכללית על פיגוע בגזרה. מסקנה אחרת של הצוות: צה"ל שגה בכך שלא יצא למהלך מקדים, מונע. אם היתה השערה סבירה שהחמאס חפר מנהרה באזור, צריך היה להניח שהפתח שלה מוסתר על-ידי מבנה בקרבת הגבול. היו כעשר נקודות חשודות בגזרה שלגביהן ניתנה התרעה. אילו נעשו בהן סריקות מוקדמות, ניתן היה לאתר את פתח המנהרה במועד (ולא רק בסריקות לאחר החטיפה, כפי שקרה בפועל).

עוד בנושא:

מי אחראי לכישלון שליט?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו