בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוח צביקה הוצנח באופקים

צביקה גרינגולד, הידוע בזכות עלילותיו במלחמת יום הכיפורים, הוא היום ראש העירייה הממונה של אופקים. בלי ניסיון מוניציפלי, חמוש רק בנחישות, הוא מבטיח להעלות על הפסים את העיר, שאינה משתתפת בבחירות המקומיות

תגובות

בצעירותו הזדמן צביקה גרינגולד מדי פעם למילואים בבסיס צאלים בנגב. בדרכו היה חולף על פני אופקים, אבל לא עלה בדעתו להיכנס לעיירה. היום, זה כמעט חודשיים, הוא מכהן כראש עירייה ממונה של אופקים, וחושב כל הזמן איך לגרום לאנשים לסטות ארבעה קילומטרים מהכביש הראשי, המחבר בין אשקלון, שדרות, נתיבות ובאר שבע, ולהיכנס לאופקים.

ב-11 בנובמבר, כשמרבית תושבי ישראל יילכו לקלפיות לבחור את ההנהגה המקומית שלהם, תושבי אופקים יישארו בבית. קרוב לוודאי שרבים מהם יעדיפו אובדן זמני של הדמוקרטיה על פני הכאוס השלטוני שאותו ידעו בשנים האחרונות. ראש העירייה הממונה גרינגולד מרגיע. בבחירות הבאות כבר יוכלו לבחור את מנהיגיהם, הוא אומר.

ועדה קרואה היא נשק יום הדין של משרד הפנים לחילוץ יישובים ממשבר. הוא מכוון להביא מומחים מבחוץ כדי שיבססו בעירייה שיטות ניהול וארגון ראויות, ויצמיחו ממלאי תפקידים מרכזיים מקרב תושבי המקום. "היו כאן יותר מדי כישלונות. אני חייב להצליח", אומר גרינגולד.

גרינגולד, בן 56, הוא דמות מפנתיאון הגיבורים של מלחמות ישראל. במלחמת יום הכיפורים, כסרן בשריון, הצליח כמעט בכוחות עצמו, להטעות את הסורים כדי שיחשבו שהוא עומד בראש כוח רב, ולבלום במשך 36 שעות את התקדמותם של הטנקים הסורים על ציר הנפט בגולן. לחימתו, בה המשיך גם אחרי שנפצע, זיכתה אותו בעיטור הגבורה ובכינוי "כוח צביקה".

אחרי שהשתחרר מהצבא בדרגת אלוף משנה, פנה גרינגולד לקריירה בניהול עסקים וביזמות עסקית. בין השאר היה ממקימי מפעל טבעול של קיבוץ לוחמי הגיטאות, שם מתגוררים הוריו. לאופקים הגיע ב-10 בספטמבר, אחרי הרפתקה פוליטית כושלת בגליל. "מלחמת לבנון השנייה זיעזעה אותי", הוא אומר. "ראיתי הנהגה חסרת אונים מול הקטיושות והיתה לי תחושה שאני חייב לעזור. אולי אם הייתי צעיר יותר, הייתי חוזר לצבא. במקום זאת, החלטתי להתמודד בבחירות".

בשנה שעברה הוא התמודד מטעם קדימה על ראשות המועצה האזורית משגב בצפון ונכשל. אולי משום שאמר כי הכנסת משפחות ערביות ליישובי משגב פירושה קיעקוע מפעל ההתיישבות הציונית. "פעם, אחרי מלחמת יום כיפור, חשבתי שצריך להשיג שלום בכל מחיר", הוא אומר. "היום אני מבין שלא יהיה שלום, יהיו הסדרים". טיבם של ההסדרים תלוי, לדעתו, בעוצמתה הפנימית של ישראל, שתלויה בביסוס הגמוניה יהודית בגליל ובנגב ובחינוך הנוער לערכי הציונות. "מלחמה בשחיתות ואיכות סביבה הם דברים חשובים, אבל הם לא יכולים להיות חזות הכל", הוא אומר.

הוא מדגיש כי אינו חבר בקדימה, אבל לפני חודשים אחדים שמע ממכר במפלגה על המכרז של משרד הפנים לראשות עיריית אופקים, התמודד וזכה. אמנם הוא חסר כל ניסיון מוניציפלי, אבל לדעתו, במקרה הזה נדרש הניסיון הניהולי שלו מהתחום העסקי. לנגד עיניו עמד האלוף (מיל') עמרם מצנע, לשעבר ראש עיריית חיפה, שמכהן זה שלוש שנים כראש עירייה ממונה בירוחם. "מצנע הוא המודל שלי. אם הוא לא היה עושה מה שעשה, לא הייתי כאן היום. הוא עושה ציונות וזה גם מה שאני מתכוון לעשות כאן", אומר גרינגולד, "עוד לא גמרנו לבנות את המדינה".

מוקד העירייה בקרית גת

די בסיור קצר בעיר כדי להבין את גודל האתגר: מגרשים נטושים באמצע העיר ובהם ערימות זבל, מבני ציבור שוממים ששמשותיהם מנופצות, מדרכות שבורות, רחובות עירומים מצמחייה. הבריכה העירונית זקוקה נואשות לשיפוץ, במגרש הכדורסל היחיד אין תאורה וכך גם ברחובות רבים. ממוקד העירייה 106 קשה לקבל תשובה - או שלא עונים או שלמוקדנית אין פתרון להציע. בירור מעלה שהמוקד ממוקם בכלל בקרית גת.

באופקים, כ-20 קילומטרים מערבית לבאר שבע, גרים 26 אלף תושבים, כ-30% מהם חרדים (רובם חוזרים בתשובה) וכ-30% עולים, בעיקר מברית המועצות לשעבר. השאר הם צאצאי דור המייסדים - יוצאי צפון אפריקה והודו, שהגיעו למקום בשנות ה-50 וה-60. קהילה אתיופית קטנה וקהילה עוד יותר קטנה של משת"פים מעזה ששוכנו בעיר משלימים את הפסיפס העירוני הסבוך. קרוב לשליש מתושבי העיר נתמכים על ידי מחלקת הרווחה ומאות משפחות מקבלות סיוע מעמותות, לרבות אוכל. רבים מבני ה-50 וה-60 חולמים לברוח מאופקים מאז שהיו בני 20. רבים מהם עוזבים כשהם פורשים לגמלאות.

גרינגולד מזהה באופקים שלוש בעיות עיקריות - הדימוי של העיר, הדימוי העצמי של תושביה והתרבות הארגונית של מוסדותיה. "אנשים כן באים לעבודה, לא באים לעבודה", הוא אומר. "והתדמית - ברגע שהתושבים מדביקים לעצמם תדמית של מסכנות, היא מממשת את עצמה".

הוא ירש עירייה עם גירעון תקציבי מצטבר של כמעט 20 מיליון שקלים, אבל משאבים לשימוש שוטף לא חסרים, לפחות לא בשלב הזה, הוא אומר. המנדט של ועדה קרואה הוא לשנתיים לפחות, שמהן חלפו יותר משנה (בה כיהן קודמו בתפקיד). שנה אחת לא תספיק לו כדי לחולל שינוי, אומר גרינגולד. "המצפן פה התקלקל כתוצאה מפוליטיקה מקומית מאוד יצרית ומכוערת, ואנשים הפסיקו להבין מה נכון. אם הם יחשבו שהאופק שלי מוגבל, הם לא ירצו ללכת אתי כי הם יחשבו כבר על הבחירות הבאות ועל התככים שהם צריכים לעשות כדי להבטיח לעצמם תפקיד או משרה", הוא אומר.

בלי תעשייה, בלי זיהום אוויר

אופקים הוקמה באמצע שנות ה-50 כדי לשמש מרכז אזורי להתיישבות הכפרית שסביבה. גרינגולד משוכנע שהיתה יכולה להיהפך לפרוור איכותי של באר שבע, במקום יישובים כמו עומר ומיתר, אבל החמיצה את ההזדמנות בשל העדר חזון של מנהיגיה.

אופקים, עיר למודת תהפוכות פוליטיות, מקבלת את גרינגולד בתקווה, אבל גם בחשדנות. כמעט לא היה שם ראש עירייה שכיהן יותר מקדנציה אחת ברצף. באוגוסט 2006 החליט שר הפנים אז, מאיר שטרית, לפזר את המועצה הנבחרת ולהדיח את ראש העירייה, אבי אשרף, אחרי שדו"ח ביקורת שהזמין מצא ליקויים בהתנהלותו, לרבות איוש משרות בלא מכרזים תקינים או בניגוד להנחיות משרד הפנים.

במקומו מונה אריה אזולאי, בעברו הרחוק ראש עיריית אשדוד. אלא שפחות משנה אחרי כניסתו לתפקיד, התפטר אזולאי בן ה-76, בטענה שהוא צריך לסיים את עבודת הדוקטור שלו. נראה כי גם הוא וגם משרד הפנים הבינו שהבחירה בו היתה מוטעית.

גרינגולד מקווה למשוך לאופקים אלפי משפחות חזקות, בין השאר של בני העיר שעזבו אותה, כדי שיהיו משקל נגד לאוכלוסיית המצוקה שנמצאת בה. לדבריו, הוא יכול להציע להן מערכת חינוך טובה ומגרשים לבנייה צמודת קרקע, בעלות של 100 אלף שקלים. בגוש שגב מגרש דומה עולה פי ארבעה, הוא אומר. אמנם שיעורי הזכאות לבגרות בעיר מגיעים רק לכ-44%, והמשפחות המבוססות שולחות את ילדיהן ללמוד בבתי ספר בקיבוצים, אבל גרינגולד אומר שאם לא כוללים בחישובים את הנוער החרדי שאינו עושה בחינות בגרות, מגיע שיעור הזכאות ליותר מ-70%.

הוא מצביע על שני יתרונות טבעיים של העיר - אין בה תעשייה ולכן אין זיהום אוויר ומזג האוויר נוח. לפי תוכניות המתאר אמורה להיפתח באופקים ב-2010 תחנת רכבת שיעצרו בה הרכבות בקו אשקלון-באר שבע. סמוך לתחנה ייבנה חניון לאלף מכוניות ותושבי האזור יחנו בו ויעלו על רכבת לאשקלון, תל אביב או באר שבע. גרינגולד מקווה שבדרכם אל התחנה או ממנה יעצרו הנוסעים באופקים לקניות או לסידורים אחרים. באחרונה אף פנה אליו יזם וביקש להפוך מבנה תעשייתי נטוש בכניסה לעיר למוזיאון לאמנות.

איפה לא יבחרו

הבחירות לרשויות המקומיות ב-11 בנובמבר, יפסחו על כ-25 יישובים ומועצות, כ-10% מהרשויות המקומיות בישראל. מרבית העיריות והמועצות הללו מנוהלות על ידי ועדות קרואות שמונו על ידי שר הפנים. מיעוטן, כמו היישוב ראמה בגליל, כבר בחרו את ראשיהן בבחירות מיוחדות.

פיזור מועצה של רשות מקומית ומינוי ועדה קרואה תחתיה הוא צעד חריג שנובע, בדרך כלל, מניהול כושל. מאז קום המדינה נשללה זכות הבחירה בסך הכל מתושביהן של עשר עיריות ו-40 מועצות מקומיות.

כיום מכהנות ועדות קרואות בשלוש ערים בדרום הארץ: ירוחם, אופקים וערד, וכן בלוד וטייבה במרכז הארץ. רוב היישובים האחרים שבהם פוזרו המועצות המקומיות הם ערביים ודרוזיים, בהם אעבלין, דבוריה, טורען, ירכא, כפר כנא, כפר מנדא, טובא-זנגריה ומעלה עירון. מועצות מקומיות יהודיות פוזרו בין היתר ביסוד המעלה ומגדל.



גרינגולד. "עוד לא גמרנו לבנות את המדינה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו