בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקיבא אלדר | לפנות את הרובע היהודי בחברון

תגובות

יגאל עמיר טוען שמתנגדי אוסלו, אריאל שרון, רחבעם זאבי ורפאל איתן סיפקו לו את המניע לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. את ההשראה למעשה הפשע, מעין פיגוע התאבדות, הוא שאב מברוך גולדשטיין ומחבריו של הטרוריסט היהודי בקהילה חברון-קרית ארבע. בפברואר 1994 עמיר נסע להלוויה של גולדשטיין, כדי לחלוק כבוד אחרון לרוצחם של 30 פלשתינאים בשעה שכרעו בתפילה במערת המכפלה. הוא סיפר בחקירתו במשטרה ששוחח עם חבריו של הרוצח והבין ש"זה לא סתם ציבור פנאטי קיצוני, זה ציבור שמאוד לוחם בעד העם. מאוד חשובים לו ערכים... אחרי גולדשטיין זה התחיל. אז עלה לי הרעיון שצריך להוריד את רבין".

בספרם "רצח בשם אלוהים" כתבו מיכאל קרפין ועינה פרידמן, כי עמיר נועד בקרית ארבע עם חברים בתנועת "כהנא-חי", שהפכו את גולדשטיין לגיבור נערץ ועלו לרגל לאחוזת הקבר שהקימו לכבודו. אחת הדמויות הבולטות בחבורה הזאת היה נועם פדרמן, אותו איש ימין קיצוני שהקים את "החווה" - זירת ההתכתשות התורנית בין בריונים יהודים לבין כוחות הביטחון.

האלימות הפיסית והמילולית שנוקטים אנשי היישוב היהודי בחברון בניסיון למנוע את פינוי המאחז של פדרמן צריכה להבהיר לדרג המדיני והביטחוני בירושלים, שהישיבה של החבורה הזאת במקום הנפיץ הזה היא משחק באש. לפי שעה הם "מסתפקים" בחילול מצבות בבית קברות מוסלמי, יידוי אבנים על בתיהם וכלי רכבם של פלשתינאים והשחתת שדותיהם. הטבח הבא בפלשתינאים הוא רק שאלה של זמן.

נשק, כידוע, לא חסר לבחורים ולבחורות המצוינים האלה, והמוות לא מרתיע אותם. "אתה תמיד עלול למות", השיבה ענת כהן מהיישוב היהודי בחברון לג'פרי גולדברג, כתב השבועון "ניו יורקר", שתהה כיצד היא מתירה לבנה הקטן לשחק ברחוב חשוף לכדורי מחבלים. "לפחות המוות שלו כאן יקדש את השם", הסבירה כהן, בתו של משה זר, איש המחתרת היהודית, ואחותו של גלעד, תושב ההתנחלות איתמר שנהרג בפיגוע לא הרחק משכם.

דב ליאור, יו"ר ועד רבני יש"ע ורבה של קרית ארבע, נתן למעשה הכשר להקמת יחידת פרטיזנים יהודית שתיאבק בצורר הישראלי; ליאור השווה את פעולת כוחות הביטחון נגד מאחז המריבה לגירושה של משפחתו מביתה בפולין בידי הנאצים.

למחרת הטבח בחברון ניסו כמה חברים לשכנע את רבין לנצל את ההלם והזעם בציבור הרחב ולפנות את קנאי היישוב היהודי בחברון. חוות דעת משפטית שנמסרה לראש הממשלה קבעה, כי למפקד הצבאי באזור יש סמכות מלאה לבטל את צווי ההפקעה "לצרכים ביטחוניים" שמכוחם יושבים המתנחלים בבתיהם. ואולם רבין חשש מפני "מלחמת אחים", ובמקום לפנות את היישוב היהודי הוא הטיל עוצר ממושך על השכונות הפלשתיניות, כדי למנוע נקמת דם.

כעבור שישה שבועות החל חמאס בפיגועי התאבדות. בספרו "עומדים לגורלם" כותב ד"ר מתי שטיינברג, כי עד אז ניטש בחמאס פולמוס פנימי בדבר הכדאיות של פיגועים ללא הבחנה. שטיינברג, שהיה באותם ימים יועצו של ראש השב"כ לענייני פלשתינאים, טוען כי המעבר של חמאס ממיקוד פיגועי ההתאבדות ביעדים צבאיים ובתחומי השטחים, ליעדים אזרחיים בתחומי הקו הירוק "נבע ישירות מטבח גולדשטיין".

יותר מ-700 אזרחים ישראלים נהרגו מאז בעשרות פיגועי התאבדות, ואלפים נפצעו. אמון הציבור הישראלי בתהליך אוסלו נשחק עד דק, ופעולות הענישה והסיכול של ישראל בשטחים תרמו למגמה דומה בחברה הפלשתינית. ובחברון - עסקים כרגיל. ממשיכי דרכו של גולדשטיין, הגיבור של יגאל עמיר, מוסיפים להתעמר בשכנים הפלשתינאים, עד שרבים מהם נוטשים את בתיהם. הם מוסיפים להשפיל ולנאץ את אלה מבין החיילים והשוטרים שמסרבים להעלים עין מפשעיהם. אפילו בקרב הנהגת המתנחלים גוברת החרדה שלא ירחק היום ומחברון ייצא יגאל גולדשטיין חדש.

לשני האהודים נותרו קצת יותר משלושה חודשים לתקן את המשגה של רבין ולהוכיח לציבור הישראלי והפלשתיני שישראל אינה מסתפקת בדיבור על השלום. זה הזמן לפנות את היישוב הקנאי בחברון. מחר עלול להיות מאוחר.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו