בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יומנו של חנון", ג'ף קיני | יורם, גאון

תגובות

יומנו של חנון, ג'ף קיני. תירגם מאנגלית: תומר קרמן. הוצאת כנרת, 218 עמ', 68 שקלים

גיל ההתבגרות הוא הגיהנום, והלהבה מלחכת ביתר שאת כאשר אתה ילד רזה ונמוך הכורע תחת נטל הילקוט. אי שם בתחתית הסולם החברתי, בין נערות מפותחות לבריונים סדיסטיים, גרג הפלי מתחיל את לימודיו בחטיבת הביניים. אם זה היה תלוי בו, החלוקה לכיתות היתה "לפי גובה ולא לפי גיל". אבל בהתאם למעמדו הנחות כמתבגר - שום דבר לא ממש תלוי בו.

אפילו ההחלטה לכתוב יומן נכפית עליו. אמו, המתוארת כלוחמת נועזת אך מביכה בשורות הליברליזם, מאלצת אותו לתאר בדרך זו את חוויותיו. הפלי נעתר כהרגלו לבקשתה, אבל מכיוון שהוא לא "נקבה", הוא בוחר לפתוח את הספר "יומנו של חנון" בהבהרה: "זה לא יומן, זה ביטאון". הוא אולי משטה בעצמו, אך לא בקוראים. אלה ייהנו להיסחף ליומנו של הפלי, המודפס בחן רב על גבי שורות מחברת, באות המדמה כתב יד, וגדוש באיורי הקומיקס המתוקים-מרירים של קיני שמציירים את העולם מנקודת מבטו של ה(אנטי) גיבור.

יותר מאשר הוא חנון, גרג הפלי הוא לוזר. היומן מתחקה אחר שנת הלימודים שלו - מספטמבר עד יוני, ובה הוא נכשל בשיטתיות בכל יעד שהוא מציב לעצמו. אפילו כשהמשימה תפורה על חנון שכמותו. כך, למשל, הוא מנדב את עצמו למשרת גזבר מועצת התלמידים ("זה יכול לשנות את המעמד שלי בבית הספר לגמרי"), מכפיש את שמו של המתחרה היחיד על התפקיד ("זוכרים שבכיתה ב' למרטי פורטר היו כינים?") ונוחל מפלה.

בליל כל הקדושים הוא וחברו מגבשים תוכנית להכפלת כמות הממתקים שקיבלו בשנה שעברה. אך בתום לילה עתיר תלאות, כשאביו ואחיו הקטן של הפלי משתרכים אחריהם, השלל מסתכם בכמה סוכריות מנטה ומברשות שיניים, תרומתו של רופא לאווירת החג. ברוח זו מיותר כמעט לציין שהפלי אינו מצליח להיכנס לספר השיאים של גינס בזכות בניית איש השלג הגדול בעולם; מודח בבושת פנים ממשמרות הבטיחות של בית הספר; מובס ביצירת רובוט שיכין למענו שיעורי בית ויצחצח את שיניו; הקריירה שלו כמתאבק נגדעת באבה; וכאשר הוא זומם להפיל בפח את המורה המחליפה כדי לזכות בתואר "ליצן הכיתה" - המורה מתגלה כאמו.

אין זה מפתיע לפיכך שמשימת העל - להיות פופולרי - עולה סופית בתוהו בסוף שנת הלימודים, כאשר הפלי מוכרז כטמא. בלי לקלקל יותר מדי, אפשר לרמוז כי פרוסה של גבינה צהובה המופיעה בעמוד הראשון של הספר נידונה להעלות עובש בעמודו האחרון. וכך נותר הפלי ללא בן זוג בחוג לריקודי עם, בודד בשולחן ארוחת הצהריים וגרוע מכל - שקוף בספר המחזור. חברו, ראולי ג'פרסון, המגושם ממנו עשרות מונים, מגשים את החלום במקומו.

אבל בית הספר אינו שדה הקרב היחיד שהפלי נלחם בו. אביו מאוכזב מחיבתו למשחקי מחשב - "ברור לי שאבא היה מנתק את הכבלים של המשחק אם הוא רק היה יודע איך עושים את זה. אבל למזלי הרב, האנשים שמתכננים את הדברים האלה עושים אותם עם חסימת הורים", הוא כותב. האב אף מתעקש לשכתב את רשימת המתנות שבנו מבקש לחג המולד, ולבחור למענו צעצועים ש"מתאימים יותר לבנים". קשה לו לעכל שהמטרוסקסואל הקטן שלו מייעד את בית החלומות של ברבי למבצר ורוד לחיילי צעצוע. ואם זה לא מספיק, הפלי הוא "סנדוויץ'" בין אחיו: רודריק הרוקר החרמן, מודל בלתי אפשרי בעיניו לגבריות; ומני התינוקי והדביק.

אבל אל חשש, "יומנו של חנון" אינו התשובה הגברית לסרטו של טוד סולונדז "ברוכים הבאים לבית הבובות". אין בו ולו טיפה של ייאוש, ומבחינה זו - הוא חוטא למציאות. הפלי דיכאוני וקודר לא היה מצעיד את הספר 65 שבועות ברציפות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס". צל צלו של הרהור אובדני היה מחריב את סיכוייו של הספר לזכות בפרס ניקולודיאון לספר הילדים האהוב לשנת 2008.

גם בישראל הקסם האישי של הלוזר יבטיח לו מן הסתם מקום של כבוד לצד וינר כמו הארי פוטר. קל להזדהות אתו ואולי גם לחשוק בעקבותיו בכתיבת יומן פרטי. גם התרגום של תומר קרמן ידידותי למשתמש המקומי, למעט קרבות אבודים מראש כמו ניסיון לתרגם "בדיחת טוק טוק".

סדרת הקומיקס שהפלי כותב במסגרת מאבקו לאהדה מסתיימת בשורת מחץ קבועה: "זו-וי מאמא". חבל שקרמן בחר להותיר אותה בשפת המקור ולגרום לקוראים לנסות לשווא לנחש את הכוונה שמאחוריה.

Diary of a Wimpy Kid / Jeff Kinney




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו