בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קווי 67', ללא שיבה לפליטים: האם זוהי תוכנית אובמה למזרח התיכון?

תשומת הלב מתמקדת במינויה הצפוי של הילרי קלינטון לשרת חוץ, אך המיזכר הפומבי שפירסמו מקורביו של ברק אובמה, ברנט סקאוקרופט וזביגנייב בז'ז'ינסקי, חשוב לא פחות. ארבע הנקודות שהם מציגים עשויות להתגלות כקווי המתאר של תוכנית אובמה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני

תגובות

שמונה שבועות לפני השבעתו של ברק אובמה לנשיאות, הסתמנו בסוף השבוע קווי המתאר של מה שעשויה להתגלות כתוכניתו המדינית להסדר הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זו המסקנה העולה ממינויה הקרוב של הילרי קלינטון לשרת החוץ, מהדיווח שאובמה שוקל למנות ליועצו לביטחון לאומי את הגנרל בדימוס ג'יימס ג'ונס ומהסתמכותו של הנשיא הנבחר על עצותיו של הגנרל בדימוס ברנט סקאוקרופט, שהיה היועץ לביטחון לאומי בממשלי ג'ראלד פורד וג'ורג' בוש האב. אובמה וסקאוקרופט שוחחו לפחות פעמיים מאז הבחירות לנשיאות.

אף שתשומת הלב מתמקדת במינוי קלינטון, חשוב לא פחות צעד שנקטו אתמול (שישי) סקאוקרופט ומי שהיה יורשו כיועץ לביטחון בממשל ג'ימי קארטר, זביגנייב בז'ז'ינסקי. במיזכר פומבי לאובמה, שפירסמו ב"וושינגטון פוסט", ניסחו סקאוקרופט (שסנאטור ג'ון מקיין שקל למנותו לשליח נשיאותי למזרח-התיכון) ובז'ז'ינסקי (שהיה מקורב לאובמה בשלבים מוקדמים של מועמדותו לנשיאות) מעין טיוטה ראשונה של "תוכנית אובמה". השניים, המייצגים הסכמה דו-מפלגתית נרחבת, כיוצאי ממשלים רפובליקאים ודמוקרטים גם יחד, משבחים את מאמצי ממשל בוש בשנה האחרונה וקוראים לאובמה לייחס "קשב מועדף" לתהליך השלום הישראלי-ערבי.

אף שאינם נוקבים בשמות, משתקף ממאמרם מאמץ להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל, לטובת מועמדים מתונים - בעד ציפי לבני ואהוד ברק, נגד בנימין נתניהו.

אלה הנקודות העיקריות בתוכניתם - ארבע נקודות שלדעתם על אובמה להקדים ולהכריז על דבקותו בהן:

? קווי 1967, עם תיקונים קלים, הדדיים ומוסכמים. ? פיצוי לפליטים הפלשתינים, כתחליף למימוש זכות השיבה. ? ירושלים כ"בית אמיתי" לשתי ערי בירה. ? מדינה פלשתינית מפורזת.

כדי לשכך את דאגותיה הביטחוניות של ישראל, החוששת מפני מסירת שטח לממשל פלשתיני שאינו מסוגל להילחם בטרור, ממליצים שני היועצים להציב כוח בין-לאומי, אולי של ברית נאט"ו, לשמירת השלום, אבטחת ישראל ואימון הכוחות הפלשתיניים.

הבחירות בישראל כ"גורם מסבך"

סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי מייחסים בהילות להכרזה נשיאותית על עקרונות אלה. זאת, כדי להשפיע על החמאס להתמתן ולהשתתף בתהליך וכדי שלקראת הבחירות לכנסת בפברואר, "המהוות גורם מסבך", תיווצר תנופה מדינית "שתעניק לעם בישראל סיכוי ייחודי להביע את דעותיו על עתיד ארצו". לדעת סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי, רק לאחר פירסום יוזמה ברוח זו בידי אובמה - ולא כהכנה לקראתה - על הנשיא למנות שליח רם-דרג שיפעל בנחישות לקידום הסדר. למעשה, הם ממליצים לאובמה לקבוע תחילה עובדה מדינית, כדי שלא לבזבז זמן יקר בתקופת החסד של ראשית כהונתו על לימוד, גישוש וגישור על פני הפערים בעמדות הצדדים באזור.

ארבע הנקודות של סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי חופפות, במידה רבה ובשינויים שהזמן גרם, לכמה מהתוכניות המדיניות העיקריות שהוצעו מאז מלחמת ששת הימים: החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון, תוכנית רייגן מספטמבר 1982, קווי קלינטון מדצמבר 2000, יוזמת בוש מ-2002, קווי אנאפוליס. הן גם דומות לתוכניות ערביות (פיסגת פז ותוכנית פאהד מ-1981, תוכנית עבדאללה מ-2002), בהבדל חשוב אחד: פתרון בעיית הפליטים לפי דרישת ישראל.

שיבת הפליטים - "התאבדות לאומית" לישראל

בתחילת השנה פירסם בז'ז'ינסקי (ב"פייננשל טיימס") נוסח דומה של ארבע הנקודות: 1. לא תהיה שיבת הפליטים, שכמוה כ"התאבדות לאומית" לישראל, ובמקומה תתגייס הקהילה הבין-לאומית לפצות את הפלשתינים; 2. "שותפות אמיתית" בירושלים, כולל בירה פלשתינית בעיר העתיקה ובמסגד אל-אקצא, עם משטר מיוחד למקומות הקדושים וללא חלוקת העיר; 3. שינויים מוסכמים בקווי 1967, שיתבססו על פיצוי שוויוני בשטח באופן שישאיר בידי ישראל את "ההתנחלויות העירוניות הראשיות שליד גבולות הקבע", פינוי מדורג של תושבי ההתנחלויות האחרות ויישוב פליטים במקומם; 4. מדינה פלשתינית מפורזת ובתוכה נוכחות ביטחונית בין-לאומית, יתכן אמריקאית לאורך נהר הירדן, למען ביטחון ישראל וכתחליף לנוכחות צה"ל העלולה להשאיר סממני כיבוש.

בנאומו בוועידת איפא"ק, בחודש יוני, התחייב אובמה כי אם ייבחר לנשיאות יפעל ללא דיחוי להשגת שלום ישראלי-ערבי. אובמה ניסח שלושה דגשים: ביטחון ישראל (כולל מימוש ההתחייבות לסיוע צבאי של 30 מיליארד דולר בעשור הקרוב); מדינה פלשתינית בעלת "רציפות, לכידות ויכולת לשגשג"; גבולות בטוחים, מוכרים ובני-הגנה; שימור "זהותה היהודית" של ישראל (רמז לשלילת החזרתם של הפליטים); ירושלים כבירתה הבלתי-מחולקת של ישראל. התייחסות זו לירושלים סוייגה אחר-כך בידי אובמה. הוא גם קרא לישראל להקל על חיי הפלשתינים ותנועתם ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות. אובמה ציין כי התנגד לשיתוף חמאס בבחירות לרשות הפלשתינית ב-2006, אך לא חשף את עמדתו באשר להשתתפות התנועה בבחירות הבאות.

שורה מלוכדת של בכירים

יוזמה של אובמה שתאגד את עיקרי נאומו-הוא עם ארבע הנקודות של סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי לא תכביד על הילרי קלינטון, אם אכן תתמנה לשרת החוץ בממשל אובמה. במאמר שפרש את מצע החוץ שלה בכתב-העת "פוריין אפיירס", לפני שנה, קבעה קלינטון כי "גורמי היסוד של הסדר הקבע היו ברורים מאז שנת 2000", כלומר מאז פירסום הקווים של נשיא דאז, בעלה ביל: מדינה פלשתינית בגדה המערבית ובעזה תמורת הכרזה על סוף הסיכסוך, הכרה בזכות קיומה של ישראל, ערובות לביטחון ישראל, הכרה דיפלומטית בישראל והסדרת יחסיה עם מדינות ערב.

מינויו האפשרי של ג'ונס ליועץ לביטחון לאומי יחזק את הכיוון שאליו חותרים סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי: דו-מפלגתיות (או א-פוליטיות), רציפות והמשכיות מיידית מנקודת הסיום של ממשל בוש. ג'ונס, שהיה מפקד כוחות נאט"ו וסירב לבקשת קונדוליזה רייס להתמנות לתת שר-החוץ בממשל היוצא, מגיח לאזור מאז ועידת אנאפוליס כשליחם של בוש ורייס להסדרים ביטחוניים באזור. אם יושאר שר ההגנה רוברט גייטס בתפקידו, תתייצב לצד אובמה שורה מלוכדת של בכירים שעמדותיהם בסוגיית ההסדר הישראלי-ערבי קרובות למדי: סגן-הנשיא ג'ו ביידן, קלינטון, גייטס, יו"ר המטות המשולבים בפנטגון מייקל מאלן, ג'ונס - ומחוץ לממשל, אך סמוך לאוזנו של הנשיא, סקאוקרופט ובז'ז'ינסקי, הדוחקים בו לפעול מייד בשיטת "נעשה ונשמע - ונשפיע על הבחירות בישראל".



זביגנייב בז'ז'ינסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו