בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמנות המלחמה, סון טסו | סיני אחד לא טועה

תגובות

אמנות המלחמה

סון טסו. תירגמה מאנגלית: חנה גינגולד, הוצאת ידיעות ספרים ואסטרולוג, 140 עמ', 88 שקלים

גדולתו של "אמנות המלחמה" היא בפשטותו. אבל זה יהיה די שטחי לומר שהוא טקסט כובש ומשכנע רק בגלל שתוכנו מובן מאליו, או בגלל שכל הקוראים בו יכולים לומר: "בדיוק ככה אני חושב", ו"אמרתי לכם". יש בו הרבה יותר מזה. "אמנות המלחמה" קובע ומתאר את העקרונות הצבאיים הנצחיים של הערכת המצב חסרת הפניות וקרת הרוח ואת עקרונות הפעלת הכוח בלחימה. כמו כן, הוא מקדיש חשיבות רבה להכנות למלחמה, לטיפול בחיילים וליחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי.

סון טסו אמר: "מה שחשוב במלחמה הוא הניצחון, ולא פעולות ממושכות. ומפקד שמבין כיצד להפעיל את הצבא, קובע את גורל העם וגוזר את דינו". מי לא יסכים עם המשפט הזה? מי לא ירצה לקרוא עוד דברי אמת וחוכמה ולהסתמך בוויכוחיו על טקסט עתיק יומין ועל חכם סיני?

"אמנות המלחמה" נכתב לפני כ-2,500 שנים בסין העתיקה, על ידי סון טסו, מחבר שזהותו אינה ודאית, אם כי יש היסטוריונים הטוענים שהוא גנרל סיני ממחוז וו מהמאה השישית לפני הספירה, ובכל מקרה אין זה חשוב. הטקסט קטן הממדים יצא עתה במהדורה מחודשת ומהודרת ומכיל בתוכו 13 פרקים קצרים הכתובים בשפה פשוטה ובהירה. לא רק גנרלים מכובדים כמו נפוליאון ומאו טסה דונג עשו בתורתו שימוש, אלא גם במאי סרטים, כותבי אמרות כנף ועוד רבים אחרים המעוניינים להוכיח את צדקתם בעימותים הקשורים לספורט, עסקים, תיאוריות ניו-אייג' ואפילו כיבוש המין השני.

הוצאות אסטרולוג וידיעות ספרים טרחו והדפיסו את הספר על דפים צהובים יפים ומעוטרים, וכללו גם את הטקסט בסינית, אולי כדי להוכיח את האותנטיות שלו, ואולי כדי שיודעי הסינית שבינינו יוכלו לבדוק את איכות התרגום ולהשוותו למקור. חוששני שמטרת האסטרטגיה הזאת שונה ממה שמאפיין, למשל, ספרי שירה מתורגמים. שם הכוונה היא לענג את הקוראים כפליים ולאפשר להם ליהנות משפת המקור ומההשוואה בין הנוסחים. ואילו כאן, נדמה שמנסים לעבות ספר דק, להפוך אותו לספר הראוי למתנה ולתת לקונים תחושה שהם מקבלים תמורה מלאה לכספם. חבל. אין צורך בכך. הספר מכיל טקסט שעומד ברשות עצמו, שדילג מעל משוכות הזמן, ואת האופנות המתחלפות, והוא ממשיך להיות רלוונטי גם היום.

המשפט הראשון בספר הוא: "המלחמה היא בעלת חשיבות עליונה למדינה. זהו עניין של חיים ומוות, נתיב המוביל להישרדות או לאבדון. לפיכך יש ללמוד היטב את אמנות המלחמה". חכם סיני אחד אמר, מיליוני אנשים קראו ואני מניח שהספר נמצא גם בספריות של מנהיגינו. ומה המחשבה הראשונה שעולה בראשי? מדוע קברניטינו לא למדו דבר מאמנות המלחמה לפני שיצאו למלחמת לבנון השנייה? האם ייתכן שכלל לא קראו את הספר?

הטקסט נוטע בקוראים (באמצעות חזרות רבות) את התחושה שאפשר לחזות את תוצאות הקרב באמצעות הערכת מצב מדויקת וידיעה מושלמת של גודל הכוחות, יכולתם ויכולת המנהיגים. זוהי לדעתי אשליה מתוקה ומפתה, משום שאין ידיעות מושלמות ומשום שבעת מלחמה הדברים משתנים ללא הרף וכמות הנתונים היא אינסופית ואי אפשר לצפות אותם.

גנרל קארל פון קלאוזביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית, שכתב את המסות שלו בתחילת המאה ה-19, עמד על כך והקדיש פרק נרחב למה שהוא קרא "החיכוך". קלאוזביץ הסביר את הפערים שבין התוכניות ובין ביצוען, ואת ההתאמות הרבות שיש לעשות למצבי המערכה שמשתנים ללא הרף והדגיש שהמכונה הצבאית מונעת על ידי פרטים שכל אחד מהם לוקה בחולשות אנוש. סון טסו לא התעלם מהבעיה, אלא שהוא בחר להמעיט בתיאור הדברים שאי אפשר לדעת אותם מראש ובחר לתאר את הבעיה באמצעות דימוי ספרותי יפה. הוא השווה את הצבא למים שמחפשים את המוצא ומשנים את צורתם ואת זרימתם בהתאם לתנאי הקרקע, ואמר שמי ש"מסוגל להציג ניצחון באמצעות שינוי הטקטיקה שלו בהתאם למצב האויב, עשוי להיקרא אלוהי". כשקראתי את המלה אלוהי, חששתי שהמתרגמת מאנגלית שגתה כאן, משום שהסינים אף פעם לא האמינו באלוהים יחיד, ואכן בתרגום אחר ("חוכמת המלחמה", תירגם מאנגלית: אפרים ברוידא, הוצאת מערכות 1950) מצאתי שמצביא שמסוגל להבין את השינויים בתנאים ולהתאים את עצמו ולנצח: "נולד בחסדי שמים". ההבדל לא גדול, אבל מעניין יהיה לדעת מה יחליטו הקוראים שיעיינו במקור הסיני שהועמד לרשותם.

כאיש מודיעין לשעבר נמשכו עיני באופן טבעי לפרקים העוסקים בהטעיה, בהסתרת הכוונות ובשימוש במרגלים. סון טסו מקדיש להם פרק נרחב, וטוען ש"מכל האנשים שנמצאים בקשרי ידידות עם הגנרל, המרגלים צריכים להיות הקרובים אליו ביותר". הוא מוסיף ואומר שמי שאיננו חכם ונבון, אנושי והוגן, אינו יכול להפעיל מרגלים. הייתי מעורב יותר משני עשורים בעשייה מודיעינית וזכיתי לא רק להיות בקשרי ידידות עם הגנרל - אלא להיות גנרל בעצמי. אני יכול להעיד מכלי ראשון שסון טסו צדק ואני מקווה שעמיתי ואני היינו חכמים ונבונים, אנושיים והוגנים. כמו כן נהניתי לקרוא כיצד הוא מדגיש (וזה חשוב לכל מי ששוגה באשליה הקובעת שאם תרצה משהו בכל מאודך - הוא יתגשם) שאסור שהערכת הסיכויים והסיכונים תסתמך על מאוויי לב, על היקשים מהעבר או על התייעצויות עם ידעונים למיניהם. היא צריכה להיות מבוססת על ידיעת האויב וזו תושג באמצעות מודיעין טוב. כמובן שנותר רק להסכים, אלא שאני יודע מניסיוני עד כמה קשה להשיג מודיעין עדכני, בעיקר של כוונות האויב.

ההוצאה צירפה ל"אמנות המלחמה" עוד טקסט סיני עתיק. 36 האסטרטגיות, או התכסיסים: אוסף אמרות סיניות קצרות ומפורסמות. יש הטוענים שסון טסו הוא מחברן, ומישהו במערב (ההוצאה לא מפרטת את המקור) תירגם אותן, הוסיף פירושים ונתן דוגמאות כיצד שימוש נכון באסטרטגיה הביא לניצחון, או להפסד, במידה שהיה שימוש לא ראוי.

אי אפשר להפחית מערכן ההיסטורי של 36 האסטרטגיות וחוקרי תרבויות המזרח ימצאו בהן עניין. אלא שלצירופן ל"אמנות המלחמה" יש טעם של תפסת מרובה לא תפסת - "אמנות המלחמה" עומדת ברשות עצמה דווקא בשל אמנות הצמצום, והיא לא זקוקה להרחבה נוספת.

לטעמי, אם כבר להרחיב, חסרה בספר הקדמה מדעית מאת מומחים להיסטוריה של סין ולאסטרטגיה. פרק כזה היה יכול להרחיב עוד את היריעה ולעזור לקוראים להבין את הטקסטים, ולקשר אותם לטקסטים אחרים שנכתבו במרוצת השנים בתחומי אמנות המלחמה והאסטרטגיה.

ובאשר לשאלה "לקנות או לא לקנות? לקרוא או לא לקרוא?" סון טסו אמר: "הכר את האויב שלך, והכר את עצמך. אפילו תילחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר את האויב שלך ואינך מכיר את עצמך - אין ספק שתובס בכל הקרבות".

דומני שהלקח ברור.

תא"ל (מיל') יפתח רייכר-עתיר שירת בתפקידים בכירים בחיל המודיעין. ספרו "עסקת חבילה" ראה אור בהוצאת "מעריב"




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו