שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עידו הרטוגזון
עידו הרטוגזון
אמסטרדם
עידו הרטוגזון
עידו הרטוגזון
אמסטרדם

"כעבור זמן נזכרה שהיא עדיין אוחזת את פיסות הפטרייה בידיה, והתחילה לנגוס מהן בזהירות רבה, פעם מזו ופעם מזו, פעם מגביהה ופעם מנמיכה, עד שעלה בידה לחזור לקומתה הרגילה". מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", מאת לואיס קרול (תרגום: רנה ליטוין)

המוני אנשים נכנסו בסוף השבוע האחרון ל"מג'יק מאשרום גלרי" באמסטרדם, לקנות בפעם האחרונה בהחלט פטריות הזיה. לא חסרים מיני חומרים פסיכדליים בסמארט שופ הוותיקה הזאת, אבל עיקר גאוותה היא ללא ספק הפטריות: מהתפריט שבקופה אפשר לבחור בין מקסיקאיות לאקוואדוריות, קולומביאניות, הוואיות, אמזוניות ועוד, המסודרות כולן באריזות פלסטיק על המדפים. לכל פטרייה יש תג מחיר שונה והשפעות שונות הנמדדות במשפטים כמו "היי פיזי חזק", "מחשבות פילוסופיות" או "צבעים מחוזקים"; ניסיונות קלושים למדי לתאר את השפעותיו של סם רב עוצמה המשנה את התודעה, מעוות את ממד הזמן וגורם למגוון של תחושות בלתי צפויות שקשה לתארן במלים. כמו, לפעמים, שיגעון.

השנים האחרונות היו כנראה הקטלניות ביותר בהיסטוריה של הפטריות באמסטרדם. איסלנדי בן 19 תחת השפעה קפץ דרך חלון ושבר את רגליו, אזרח צרפתי קפץ מגשר ונשאר משותק ונהג דני דהר עם מכוניתו בתוך אתר מחנאות. במארס האחרון התעוררה סערה ציבורית עקב מותה של נערה צרפתייה, שאכלה פטרייה במהלך טיול שנתי בעיר וקפצה אל מותה בתחתית תעלה. התקריות האלה, שזכו להבלטה גדולה בתקשורת, התניעו מהלך פוליטי שנחתם השבוע עם כניסתו לתוקף של חוק האוסר על גידול, החזקה ושימוש בפטריות ברחבי הולנד מ-1 בדצמבר.

על סף העוצר הנצחי הזה עבר על עשרות הסמארט שופס אחד השבועות העסקיים הרווחיים ביותר. אלפי הולנדים ותיירים שבאו במיוחד כדי להתמסטל מפטריות בפעם האחרונה התגודדו מסביב לקופות בניסיון להחליט על התפריט הפסיכדלי להערב, כשהם משאירים 12.5-17.5 יורו לקופסה של 20-35 גרם, כ-5-4 פטריות.

רוברט הוישחור, תושב אמסטרדם, לא אכל פטריות כבר שנים. אולם החוק החדש הוציא אותו ל"מג'יק מאשרום גלרי", כדי לקנות לעצמו כמה חבילות של פטריות מקסיקאיות "לשנים הרזות" שיבואו וגם ערכת גידול, שיהיה. ריק וורגוס, בן 25 מצ'ילה שהזדרז לרכוש כמה קופסאות לו ולחבריו, אמר בצער: "אמסטרדם צריכה להישאר אמסטרדם - עיר חופשית עם סמים חופשיים".

פטריות הזיה מעוררות שורה ארוכה של השפעות, סובייקטיוויות לחלוטין: צבעים הופכים חזקים יותר, אובייקטים גדלים וקטנים, הגבולות שבין האדם לסביבתו נוטים להיטשטש. תחושות של אקסטזה ואהבה לכל ממלאות את האדם, והעולם כולו נראה ספוג באיכויות אסתטיות ורליגיוזיות. "חברה שלי היתה פיה, חבר שלי הפך לנער אינדיאני בשם ציפור מקרקרת ואני הפכתי לאיש יערות מלוכלך עם נפיחויות בפנים", מתאר אחד הגולשים את חוויותיו מאכילת פטריות באתר erowid, המוקדש לתיאור חוויות פסיכדליות. "היינו מוקפים בעצים והיה לי קר. הפיה התקרבה אלי... והחלה לאכול את זרועי בעוד היא נוהמת. כל היד שלי נעלמה לתוך פיה. מצולק, ביקשתי סיגריה. אבל כאשר שאפתי ממנה, העשן נפל ואחריו שאר הסיגריה והאצבעות שלי, שנמסו לתוך המאפרה".

ההשפעות המשוערות של הפטריות, כולל טריפים רעים והדברים שחייבים להימנע מהם כשנמצאים תחת השפעה, מצוינים כולם בעלונים שמחזיקה מיה, בעלת ה"מג'יק מאשרום גלרי", במגוון שפות (בהן עברית). למרבה הצער, לא כל הקונים לוקחים את הכתוב לתשומת לבם: "ברוב המקרים האחרונים השימוש בפטריות היה מעורב בשימוש בחומרים אחרים, כמו אלכוהול", אומרת מיה. "ואכן, אם אתה מערבב פטריות עם אלכוהול - אתה בבעיה".

כמו רוב בעלי הסמארט שופס, מיה חברה בארגון VLOS, שניסה להילחם בחוק החדש על ידי ניסוח הצעת פשרה: מי שיחפצו בפטריות הזיה יצטרכו להזמין אותן מראש ולהמתין שלושה ימים לקבלתן. הממשלה לא אימצה את הרעיון. "הרבה אנשים באים לפה לחופשה. הם יורדים מהרכבת, הולכים לשתות משהו, לראות את הזונות, לעשן קצת מריחואנה ולקחת קצת פטריות", מסבירה מיה. "אם נפעיל תקופת המתנה של שלושה ימים, משתמשי סוף השבוע לא יוכלו לקחת פטריות". לדבריה, חלק מהבעיות הנובעות משימוש בפטריות קשור לכך שהממשלה ההולנדית לא הפעילה כל רגולציה בנושא: "לאשה לידי היתה פעם חנות מזכרות. היא ראתה שאנחנו מוכרים פטריות, אז היא חשבה לעצמה שזו תהיה הכנסה נחמדה ופשוט התחילה למכור אותן בין הסיגריות למגזינים. זה פשוט לא הדרך לנהל משהו כזה".

את רואה את זה כחלק ממהלך כולל של שינוי בהולנד?

"הם מתחילים באיסור על פטריות וימשיכו עם המריחואנה. אבל זאת אמסטרדם, זו הפרנסה של אנשים באמסטרדם - אתה יודע כמה מיליארדי יורו נכנסים לעיר מזה? בכל שנה נמכרות מיליוני ערכות פטריות. אנשים באים לפה כי יש פה חופש, ואם לוקחים מאנשים את החופש הזה הם יתחילו לעשות דברים באופן בלתי חוקי. עכשיו הכל יירד למחתרת, והכסף של משלמי המסים ילך לשוטרים ולמוסדות משפטיים שינסו לעצור את זה. הרי הבעיה הגדולה היא שאתה יכול לקבל את החומר הזה בסמטה - ושם לא תקבל שום אינפורמציה על שימוש נכון".

ומה לדעתך יקרה לסמארט שופס?

"אני חושבת שהרבה מהן ייסגרו. מה ימכרו בחנויות לפטריות עכשיו? כלומר אפשר למכור צמחים הזייתיים אחרים, אבל זה לא אותו הדבר".

סמארט שופ. תפריט פסיכדלי משתנה / צילום: אי-פי

לצמצם את הסובלנות

ב-22 באפריל 2001 הגעתי לראשונה לאמסטרדם ואכלתי פטריות. לא האמנתי שמשהו עצום כל כך יכול בכלל להתקיים. חיפשתי חוויה פסיכדלית בסגנון שנות השישים, אבל שום דבר לא היה יכול להכין אותי לחוויה המופלאה והזוועתית שעברתי באותו לילה. המוכר בסמארט שופ לא הזהיר אותי מפני ערבוב הפטריות באלכוהול, וזה בדיוק מה שעשיתי. שעתיים מאוחר יותר זכרתי רק בקושי מי אני והרגשתי שאני נסחף לעולמות אחרים. אמסטרדם נסחפה בזמן ל-38', רגע לפני שהנאצים משתלטים על אירופה, ואני הייתי אחוז פאניקה, נמלט מהגסטפו בסמטאות.

שנים מאוחר יותר גיליתי שדודו של אבי, קורט, נתפס 58 שנה קודם לכן באקציה של הנאצים באותם רחובות ממש ונשלח למחנה ריכוז. זה היה כאילו הפטריות גרמו לי לחוות מחדש חלק מההיסטוריה המשפחתית שלי, שהיתה אצורה ללא ידיעתי ברחובות סביבי. בסיום אותו לילה נשבעתי לעצמי שלעולם לא אגע בפטריות שוב. זה לא מנע ממני לחזור על החוויה למחרת בסיטואציה רגועה יותר ולהחליט שזה הדבר הנפלא ביותר שהכרתי.

תיירים רבים כמוני באו במשך עשרות שנים להולנד, ובעיקר לאמסטרדם, בעקבות חוקיה המתירניים. אולם בשנים האחרונות - עם חוקים חדשים האוסרים על עישון טבק בקופי שופס (בתי ממכר למריחואנה), סגירת כ-20% מהן וצמצום הפעילות ברובע "החלונות האדומים" - עומד מעמדה של בירת הסמים והחטאים של אירופה בסכנה. ממול, ניצבת קבוצה גדולה של הולנדים שהיו דווקא שמחים לראות את מדינתם מפסיקה להיות "המאפרה של אירופה". אחד מהם הוא חבר פרלמנט מטעם המפלגה הליברלית VVD, פרד טוון (Teeven), שיזם את החוק נגד פטריות.

טוון מאמין שהולנד עומדת בפני שינוי: "זה התחיל כבר לפני שש-שבע שנים, כשהתחלנו להיות פחות סובלנים כלפי זרים וכלפי סמים. אפשר לומר שהיינו קצת סובלניים מדי. היום, לא רק המפלגה הנוצרית-דמוקרטית אלא גם מפלגות נוספות אומרות שצריך לצמצם את הסובלנות. זה קצת כמו במדינה שלכם".

מה בעצם הבעיה עם הפטריות?

"היו לנו בהולנד הרבה תקריות עם הפטריות: ב-2004, 126 תקריות, ב-2005, כ-200. תגרות עם המשטרה, הכאה של אשה. רק השבוע היה לנו מקרה של גבר שאכל פטריות והכה את חברתו ואת השכן. ב-2006 היו חמישה מקרי מוות שפטריות מעורבות בהם. כשהייתי תובע (מחוזי) טיפלתי במקרים מהסוג הזה. בחנתי את הנושא וראיתי שאמנם הפטרייה לא ממכרת כמו קוקאין וחשיש, אבל לחלוטין בלתי צפויה. גם אם לא אכלת אף פעם פטרייה, מספיק שתיקח פעם אחת ואתה לא יודע מה יקרה לך. ובשילוב עם אלכוהול היא מאוד מסוכנת".

מה אתה חושב על הצעתם של בעלי הסמארט שופס, שלפיה יהיו שלושה ימי המתנה בין הזמנת הפטריות לקבלתן?

"אני לא מאמין בה בכלל. הם העלו את הרעיון הזה רק אחרי שאנחנו רצינו לאסור על מכירת הפטריות, ומעולם לא היו באים עם הרעיון הזה אחרת. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות ספקי הפטריות לתיירים של אירופה ושל שאר העולם, וזה בלתי אפשרי לאסור על זרים לקנות אותן. היה לנו אותו הדבר עם הקופי שופס, שאנשים עוברים דרך הגבול כדי לקנות בהן חשיש. בית המשפט העליון קבע שזה בלתי אפשרי, מתוקף עקרון התנועה החופשית של אנשים וסחורות באיחוד האירופי, שנרשה לאנשים מסוימים לקנות מריחואנה ונמנע זאת מאחרים".

טוון מחלק את צרכני הפטריות בהולנד לשלושה: "קבוצה המורכבת מאנשים מבוגרים יותר שמשתמשים בהן כבר 30-40 שנה למטרות מדעיות ודתיות - 7%-8% מכלל המשתמשים. 10%-15% שמשתמשים בפטריות כסם ו-75% שהם בכלל תיירים".

איזה פתרון יכול להיות לאנשים שמשתמשים בפטריות למטרות דתיות או מדעיות?

"בשבילם אין כרגע פתרון".

אבל פאול פון אוין, דובר VLOS, לא מתכוון לוותר. "השר התנהג בצורה מאוד ילדותית, זוהי נשמה קטנונית שיושבת במשרד קטן", הוא אומר על שר הבריאות אב קלינק. "הוא ביקש מגוף מקצועי להערכת סמים המלצות בנוגע לפטריות, והם אמרו שהנזקים שלהן מינימליים ושהם ממליצים שלא לאסור על שימוש בהן. השר בחר להתעלם מההמלצה הזאת ושל כל היועצים שלו ולאסור על השימוש בפטריות בכל זאת. הממשלה הזאת מורכבת מפונדמנטליסטים שמסרבים להכיר בעובדות מדעיות".

איך תמשיכו במאבק?

"אנחנו נילחם הלאה בערכאות גבוהות יותר, השר יפסיד ובסוף אנחנו נעשה חגיגה גדולה ונאכל הרבה פטריות. אני עדיין מאמין במערכת הצדק ההולנדית".

אולם אם זה תלוי בטוון, לפחות, אין לפון אוין הרבה למה לצפות. המהלך הבא שמתכנן חבר הפרלמנט הוא להוציא את הקופי שופס מחוץ לחוק.

הפטריות של אפלטון

ארבע משפחות סמים יש בעולם: דפרסנטיים (מדכאים) כמו אלכוהול והרואין, סטימולטניים (ממריצים) כמו קפה וספיד, אנטי-פסיכוטיים כמו תורזין ופרוזאק, והלוצינוגניים (הזייתיים). במשפחה האחרונה יש קבוצה בשם סמים פסיכדליים, בהם אל-אס-די, שורש האיבוגה, קקטוס הפיוטה ופטריות ההזיה - Magic Mushrooms.

רוב הסמים במשפחות האחרות נחשבים לממכרים ולרעילים לגוף, אך לא כך הסמים הפסיכדליים; לרוב מדובר בצמחים ששימשו חברות מסורתיות ברחבי העולם במשך אלפי שנים ונחשבו למקודשים. "ריג ודה", אחד הטקסטים העתיקים ביותר של ההינדואיזם, מספר על משקה הסומה שהלוגמים ממנו רואים את האור והופכים לבני אלמוות. הכתבים היווניים מספרים על פסטיבל אלאוסיס, שבו היתה מתאספת האליטה האתונאית כדי ללגום משקה שחיבר אותה עם כוחות כמוסים. חברות פרימיטיוויות באפריקה, אמריקה ואסיה ידועות בשימוש שעשו בצמחים כמו איבוגה, איוואסקה ופטריית אמניטה מוסקריה במסגרת מוסדות הדת והקהילה שלהם.

לעומת זאת, בחברה המערבית המודרנית השימוש בסמים פסיכדליים אסור. על אף שבמחקרים קליניים שנערכו בשנות השישים בטיפול פסיכולוגי בעזרת אל-אס-די, רק שמונה מתוך 24 אלף מטופלים חוו השפעות שליליות נמשכות, הסיפורים המפחידים על הילד הטוב שנסע לתאילנד או לגואה, בלע שם טריפ ומאז הוא חושב שהוא פרח עשו את שלהם. המיעוט שכן תומך בלגליזציה של סמי הזיה רואה בהם כלים להתפתחות תודעתית או סתם דרך נהדרת לדפוק את הראש.

הפעם הראשונה שבה הגיעו הפטריות לכותרות היא בכתבה שפירסם גורדון ואסון במגזין "לייף" ב-57'. ואסון, שהיה סגן נשיא הבנק ג"פ מורגן, חובב פטריות מושבע, טייל ברחבי העולם עשרות שנים בחיפוש אחר מיני פטריות אקזוטיים, עד ששמע שמועות על קיומה של כת פטריות מסתורית בחואלה דה חימנז שבמקסיקו. במסע שערך לשם ב-55' הצליח לשכנע מרפאה מקומית בשם מריה סבאנה שתרשה לו להשתתף בטקס נטילת פטריות. החוויות שעבר שם גרמו לו להקדיש את שארית חייו למחקר בנושא. בהתבסס על תגליות ארכיאולוגיות ופרשנות של טקסטים עתיקים, טען ואסון בספריו שהפטריות שצרך אפלטון בפסטיבל אלאוסיס הן אלה שהובילו אותו לתורת האידיאות.

הכתבה של ואסון נחשבת לאחד הסמנים המוקדמים של המהפכה הפסיכדלית בשנות השישים. אחד מהעומדים בראשה, נביא האל-אס-די טימותי לירי, היה פסיכולוג מבטיח כשטעם לראשונה מהפטריות. לירי, ששימש פרופסור באוניברסיטת הרווארד באותה תקופה, הרגיש בגיל 40 כמו רובוט המעמד הבינוני שתוכנת לבצע מהלכים קבועים מראש. "לא היו עוד מהלכים מפתיעים. הכל היה משחק מונופול - קל לנצח אבל חסר משמעות", כתב על כך ב"High Priest", אחת האוטוביוגרפיות שלו. מתוסכל מחוסר ההצלחה של הפסיכואנליזה להניע שינוי אמיתי, אמר שלמד על עצמו מחמש שעות של טריפ הפטרייה יותר משלמד ב-15 שנים של טיפול.

לירי התחיל לחקור את השפעת הפטריות במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה בהרווארד. את האספקה הפסיכדלית שלו קיבל מחברת סנדוז בשווייץ, שם סינתז בינתיים אלברט הופמן, ממציא האל-אס-די, את החומר הפעיל בפטריות - פסילוסיבין. הסופר האנגלי אלדוס האקסלי, מחבר "עולם חדש מופלא" שהתנסה בסמים פסיכדליים כבר משנות החמישים, הגיע לבקר את לירי בהרווארד. האקסלי האמין שסמי הזיה יכולים להוות קטליזטור ראשון במעלה לאינטלקטואלים, אמנים וקובעי מדיניות, אבל חשש ששומרי הסף ייבהלו מהן ורצה לחלק את הפטריות רק לקבוצות הנבחרות שיידעו להשתמש בהן נכון. הוא הפציר בלירי להדליק את האליטות: האמנותיות, האינטלקטואליות, הכלכליות.

פרויקט הפסילוסיבין שפיתח לירי היה פחות או יותר התשובה הפסיכדלית לתוכנית החלל האמריקאית. הפטריות היו כלי טיסה שהוביל לחלל הפנימי, וצוות המחקר שהיה מורכב מתלמידי המחקר המבריקים ביותר של הרווארד אומן כדי לחקור את המרחב הפנימי הזה. במקום אסטרונאוטים הם היו אינטרנאוטים - אסטרונאוטים של החלל הפנימי. לא מעט בזכות הקסם האישי שלו אסף סביבו לירי חבורה גדולה של מרצים צעירים, כמו רלף מצנר וריצ'רד אלפרט, תלמידי מחקר נלהבים, וכן אישים בעלי שם כמו המשורר היהודי אלן גינסברג והסופרים ויליאם בורוז וג'ק קרואק.

לירי גם חילק פסילוסיבין לסטודנטים לתיאולוגיה, שדיווחו על חוויות דומות לאלה שעברו על מיסטיקנים לאורך הדורות - מה שגרם לחוקרים להכריז שהפטריות מעוררות חוויות מיסטיות. הוא נתן את החומר לפושעים בבתי סוהר והם התחילו לדבר על אהבה, אקסטזה, שיתוף ואחווה. בשביל לירי היתה זו הוכחה לכך שחשיבות הפטריות לחקר התודעה היא כמו החשיבות שהיתה לטלסקופ בעבור האסטרונומיה.

אבל בשלב מסוים התחיל משהו להשתבש בפרויקט. צוות המחקר הפך לחבורה הולכת וגדלה של מאמינים נלהבים, שבמקום לדבר על מתודולוגיה מדעית דיברו בעיניים מבריקות על מות התודעה והלידה של קורטקס חדש במוח. הם הסתודדו בקבוצות ועשו רושם של כת דתית יותר מאשר קבוצת מחקר. זה כבר היה יותר מדי בשביל מוסד אקדמי מכובד, ולירי וכמה מהמרצים הפסיכדליים האחרים סולקו מהרווארד. זמן קצר אחרי כן התפשטו הסמים הפסיכדליים בממדים חסרי תקדים. מיליוני ילדים אמריקאים החלו לצרוך אל-אס-די ולדבר על מהפכה פסיכדלית שתחליף את המוסדות הישנים ותיצור תודעה חדשה בחברה. כעת היה כל זאת יותר מדי גם עבור הממשל האמריקאי: ב-66' הוצא האל-אס-די אל מחוץ לחוק ובעקבותיו גם סמים פסיכדליים אחרים, בהם פטריות ההזיה.

לא סתם מגניב

פטריות הזיה צומחות באזורים רבים בעולם ומופיעות גם בישראל אחרי ימי גשם. בהולנד הן גדלות באופן חופשי בטבע ובגינותיהם של אנשים מן השורה, שיהפכו בקרוב לעבריינים בעל כורחם המחזיקים בחצרם סמים מסוכנים. הסכנה שכנגדה מתריעים כעת מתנגדי החוק החדש היא שקטיפת פטריות מהטבע היא פרקטיקה מסוכנת ביותר - טעות קטנה בזיהוי יכולה להבדיל בין פטריית הזיה חביבה לפטרייה רעילה באמת.

לטובת מי שיחליטו להמשיך לגדל פטריות גם אחרי 1 בדצמבר, ישנן מגוון שיטות גידול ביתי. ב-76' יצא הספר המחתרתי "פסילוסיבין - המדריך למגדל פטריית הקסם", שפירסם לראשונה שיטות לגידול פטריות בבית. היום כבר ניתן למצוא באינטרנט סרטים שמסבירים באופן מדוקדק כל שלב ושלב בתהליך הגידול המפרך למדי, בהנחה שיש ברשותכם נבגים.

ג', ישראלי המתגורר בהולנד, משתמש בפטריות באופן קבוע. "יתכן שהיתה בעיה, אבל היא נופחה מעבר לכל פרופורציה בגלל אינטרסים מסוימים", הוא אומר. "יש כאן פגיעה בחופש הדת, משום שאני לא תופס את הפטרייה כמו משהו לבילוי, כמו שרוב התיירים מתייחסים אליה".

איך אתה משתמש בפטרייה?

"כמו שהשתמשו בה באופן מסורתי במשך אלפי שנים, זה שימוש דתי. אני לוקח את הפטרייה כדי שהיא תראה לי גם את עצמי וגם את אלוהים ותלמד אותי דברים. הפטריות יכולות לתרום בתחום של הבריאות הנפשית והגופנית. מהניסיון שלי, הפטרייה מסירה את כל המחשבות על הקשיים של החיים ומראה לי כמה טוב להיות בפשטות, עם האנשים שאתה אוהב, לנשום, להיות עם הטבע. הפטרייה מזכירה לך את התמימות ואת הטוב. היא מחזירה לך משהו מאוד רגוע. זו גם הדרך שלי לעבוד את אלוהים. אז האנשים האלה באים עכשיו ואומרים לי שאני לא יכול לעשות את זה? זה גם שליטה בתודעה שלי וגם פגיעה בחופש הדת".

אילו תוצאות יהיו לדעתך לחוק הזה?

"אני חושב שזה חוק גרוע שידפוק את ההולנדים. הם מבטלים משהו שהיה חזק מאוד בתרבות שלהם - כמו מריחואנה, זנות, זוגות מעורבים, הומוסקסואלים והיחס למיעוטים בכלל. האומה הזאת בנויה על רעיון החופש".

איך היה צריך לטפל בזה לדעתך?

"בעזרת רגולציה. מוכרים את זה בתור עוד 'דליקה' בעיר הכי מלאה דליקות שיש. עוד משהו לקנות ולהיגנב ממנו. במקום זה צריך להסביר לאנשים על הנושא, על דברים שאפשר לעשות עם זה, כמו למשל מדיטציה. להגיד שפטריות זה מגניב, אבל גם לחשוף את ההיסטוריה הארוכה שלהן".

למה הפטריות כל כך מפחידות אנשים?

"כי הן מראות משהו שהוא מאוד שונה מכל מה שהם מכירים. אני חושב שמבחינה ביולוגית התודעה שלנו נבנתה בצורה כזאת שנועדה לצמצם הרבה מהמציאות, להרדים אותנו בעצם. ההתפתחות האבולוציונית שלנו מציעה שנישן רוב החיים שלנו כדי שנוכל להתמודד איתם. אחרת נהיה משותקים מעוצמת המציאות. אנשים נורא מפחדים משיגעון. אבל מה זה שיגעון בעצם? זה הלא נודע".*

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ