שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"חבר'ה, ריספקט על הטוטאל לוס", אומרת יעל פוליאקוב החד פעמית לכל מי שעזר להחריב את הסט בפרסומת המצוינת לערוץ האקשן המחודש של yes. בהחלט ריספקט. במקרה של "העשב של השכן" הטוטאל לוס לא פחות עמוק, ולריספקט פשוט אין גבולות. זה סיפור על אהבה וחושך, הרס ופריחה, על ברבור שחור בדמות אישה שכמעט כל דבר שהיא נוגעת בו מתקלקל ומת, ורק כוחה של הסדרה שמלווה אותה עולה מעונה לעונה. בעונה הרביעית, העומדת על סף נעילה - אפשר להתחיל להתאבל כבר עכשיו - הצליחה סוחרת הסמים ננסי בוטווין לאבד שליטה על חייה במידות שגם היא, שפחות או יותר המציאה את אובדן השליטה, לא האמינה שייתכנו. בנה הקטין התנסה במין קבוצתי, שהחוויר לעומת העובדה שאונן על תמונת עירום ישנה של אמו ושאחיו העוד-לא-בגיר שיגל אשה בגילה, וזאת עדיין אחת הקטנות בצרותיה. גם אם כל הבנים רוצים לשכב עם אמהותיהם, תודו שלא כל סדרות הטלוויזיה מתעסקות בזה, ובוודאי לא בישירות מסנוורת כזאת, בלי למצמץ.

מי שבאמת צריך לדאוג הוא דווקא ברק אובמה. המעצמה שעליה יתפוס פיקוד בקרוב מעולם לא נראתה כל כך רע. גם מתחת לאמריקה של מטה, אמריקה של תהומות השאול, עוד חופרים מנהרות תת קרקעיות שיוצרות מציאות סיוטית רב שכבתית ומבעיתה, של ביוב על גבי ביוב, אופל רב קומתי, סוד בתוך סוד. כולם קונים ומוכרים הכל, בעיקר את עצמם, וכולם מפסידים. כולם בורחים ומבריחים, אבל אין לאן לברוח ואין מה להבריח באמת, כי בממלכת עוץ הזאת הכל חסום, הכל הוא כלום. חיי אדם שווים פחות מחיי סנאי מוכה כלבת, וחברו הטוב ביותר של האדם הוא אך ורק הכסף הרקוב והמצחין, שכאמור, אפילו לא נותר כבר מה לקנות בו. בהמשך למטאפורה שהותוותה באחת העונות הקודמות, ולפרסומת של פוליאקוב, לא ברור מי נוהג ברכב הזה ומי נתן לו רישיון, אבל הוא כבר דירדר את כולם שמאלה מהגיהנום, והצלה עדיין לא נראית באופק. לטיפולך, אובמה, המפתחות בפנים ושיהיה בהצלחה.

אם ניטשה בכבודו ובעצמו היה כותב קומדיה על מצב האנושות, ובילי וויילדר הצעיר היה מתנדב לביים, עם קצת עזרה מז'אן קוקטו או ממרסל קרנה של "ילדי גן העדן", ייתכן שככה בדיוק זה היה נראה. שילוב בלתי אפשרי של פיוט מדמם, דבש בוטיק עם נגיעה של רעל עכברים בשקל וניהליזם כל כך חולני, שכבר אפשר לשווק כתרופה לכל מחלות הדור. והכל בעטיפה קלילה כמו מסטיק פירות, בנונשלנטיות בלתי מחוייבת שמתעתעת בצופה בכל רגע נתון. העצב הכי מצחיק שתפגשו על מסך טלוויזיה. אמנות מדכאת עד עפר שנותנת כוח לחיות ומחזירה את האמון ביופיו של הייאוש. אם זו לא יצירת מופת, מה כן?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ