שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אמיר אורן | מה מבצבץ מהתיק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

תזזית האירועים הביטחוניים והפוליטיים לקראת סוף השבוע שעבר האפילה על ידיעה חשובה: החלטת פרקליט המדינה, משה לדור, שלא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת בנק לאומי. לדחיקת הידיעה לשוליים תרמה גם התחושה, שזאת היתה החלטה צפויה, מתבקשת, בעקבות המלצת המשטרה בכיוון הזה כבר לפני שנה.

אולמרט, כמובן, שידר מצג של שמחה וצהלה, אך בחינת התיק לעומקו עלולה לבשר לו רעות. מתוך הלאו של בנק לאומי מבצבץ ראשו של ההן בתיק מרכז ההשקעות.

ב-43 עמודי הנמקתו פורש לדור מסכת של התנהגות ציבורית לא תקינה, לדעתו שלילית אך לא פלילית, של שר האוצר אולמרט בעת שעסק במכירת בל"ל למשקיעים פרטיים. לדור מתעלם מסעיף 117 לחוק העונשין, "גילוי בהפרת חובה", שמכוחו מאיימים על פקידים הנחשדים במסירת מידע פנימי, אמנם לרוב רק לעיתונאים ולא לבעלי עניין כלכלי. אם שר אוצר המעביר מידע פנימי למשקיעים פטור מהסעיף הזה - אין מקומו של הסעיף בספר החוקים.

לדור קובע, כי זו לא היתה חקירת סרק. נמצא ניגוד עניינים, אף שלהערכתו לא הצטברו בו די "מאפייני פסול" בסיכוי גבוה להרשעה. ביובש עוקצני, על גבול הפרת החיסיון הרפואי, לדור מבכה את קשיי הזיכרון שפקדו את החשוד וכמה עדים, בהם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר.

תיק בל"ל משקף את שיטת העבודה של אולמרט. הוא ממנה את עו"ד תמי בן דוד, "ידידה אישית של אולמרט ושל רעייתו", לוועדה לבדיקת מינויי בכירים בשירות הציבורי (ובהם, למשל, מפכ"ל המשטרה). בן דוד היא גם חברה בוועדת הרשיונות של בנק ישראל ויועצת למשרד עורכי דין, המייצג קבוצה המתעניינת ברכישת בל"ל. לצורך הכנת מסמך המציג את העמדה הרצויה ללקוח של המשרד - אשר מחותנו של אולמרט עמד בראשו בעבר וממשיך ליהנות מרווחיו - "נעשה שימוש במידע פנימי, שקיבלה בן דוד מבנק ישראל מתוקף היותה חברה בוועדת הרשיונות. עניין זה נחקר אף הוא ואיננו נוגע להחלטה זו".

אולמרט פגש את בן דוד פעמיים לפחות, בהן בארוחת צהריים של שבת בביתו, ביקש ממנה להביא לשיחתם את המסמך האמור ושיתף אותה במידע פנימי על הלכי הרוח במשרד האוצר ועל העדפותיו ותוכניותיו. אולמרט לא יידע את הדרג המקצועי באוצר על פגישותיו אלה. במשך השבוע "שוחחו אולמרט ובן דוד פעם נוספת, ככל הנראה בטלפון. אזכורה של שיחה זו מופיע... ברישום השעות של בן דוד, בהן היא והמשרד חייבו את הלקוח".

כמו נערים ונערות בתיכון דיקדקו אולמרט ובן דוד בחקירה בהבדל שבין "ידידות" ל"חברות". לפי לדור, "אולמרט ובן דוד טענו, שאין מדובר בחברות אישית עמוקה. אולמרט טען, כי בן דוד היא חברה בעיקר של אשתו". היו לאולמרט ידידים נוספים, או שמא חברים, מקרב עורכי דינם של משקיעים מתחרים, אך הקשרים ביניהם לא כללו הנאה כלכלית לאולמרט.

כך, על דרך השלילה בתיק בל"ל, בונה לדור במשתמע את טיוטת כתב האישום בתיק מרכז ההשקעות - שם אולמרט חשוד, שבהיותו שר התעשייה והמסחר היטיב עם ידידו עו"ד אורי מסר, איש הקשר עם מעטפן המזומנים משה טלנסקי ובה בעת נציגו של משקיע. לפי תקדים שמעון שבס ופסק דין המכונה בקיצור "אטיאס", יפעלו לרעת אולמרט מעמדו הציבורי הרם, חברותו ההדוקה עם מסר, שכללה קשרים כלכליים ("ניגוד עניינים מול בא כוח או מייצג"), והימנעותו מפעולה לניטרול ניגוד העניינים ולחשיפתו בפני הדרג המקצועי.

ועוד עובדה: בשנים האחרונות מתגאים חוקרי המשטרה בהלימה של כמעט 100 אחוזים בין המלצותיהם בתיקי בכירים לבין החלטות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה (רק בתיק משה קצב היה עד כה מני מזוז סלחן יותר מהשוטרים). במרכז ההשקעות ימליצו כנראה על כתב אישום. בין לבין, יפצירו באולמרט לפנות ימים - לא שעות - לחקירתו בתיק המינויים הפוליטיים, ויתייצבו לפניו כדרישתו לדווח לו על המאבק בארגוני הפשיעה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ