בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השפעת קרני אובמה על פרס נובל

זכייתו של לה קלזיו בפרס נובל נענית לדרישה החדשה, להכיר בספרות העולם הפתוחה לכל העמים ולכל ההרכבים, ובלבד שידברו בשפת הצלילים המשותפת לכל. קריאה מחודשת בשניים מספריו שתורגמו לעברית לפני שנים אחדות ולא זכו לתשומת לב

תגובות

דג הזהב, מאת ז'"מ לה קלזיו, תירגמה מצרפתית חגית בת-עדה, הוצאת ספרית פועלים, 1999, 160 עמודים

משחק המזל, אנגולי מאלה, מאת ז'"מ לה קלזיו, תירגמה מצרפתית אביבה ברק, הוצאת ספרית פועלים, 2002, 215 עמודים

פרס נובל לספרות לשנת 2008 הוענק לז'אן-מארי גוסטב לה קלזיו, סופר נודד המחזיק באזרחות כפולה, של צרפת שבה נולד ושל מאוריציוס, האי האקזוטי שבו נולדו אבותיו, צאצאיהם של מתיישבים צרפתיים מחבל ברטאן (מכאן שמו הברטוני). לה קלזיו, שבילה חלק ניכר מחייו מחוץ לגבולות צרפת, הוא למעשה אזרח העולם. נושאי כתיבתו נודדים מארץ לארץ, מהריוויירה הצרפתית (הוא נולד בניס ב-1940) למרחבי האוקיינוס, מהג'ונגל של פנמה למדבריות אפריקה, מיערות טרופיים לערים חסרות רחמים.

בצרפת לה קלזיו הוא סופר פופולרי ומוערך זה שנים רבות, אך הפרס הגדול ניתן לו עכשיו על ידי זרים. פרס גונקור, הפרס החשוב ביותר שלה קלזיו לא זכה לקבלו, ניתן השנה דווקא לסופר האפגני עתיק רחימי, שצרפתית אינה שפת אמו (בשנה שעברה הוא ניתן לג'ונתן ליטל האמריקאי). פרס רנודו, השני בחשיבותו, הוענק לסופר בן גיניאה המשוונית, מושבה צרפתית לשעבר (אותו פרס כבר ניתן בשנה שעברה לסופר מקונגו). לראשונה מיטשטש הגבול בין סופרים ילידי צרפת לבין זרים "פרנקופוניים" המעיזים לכתוב בצרפתית; אמנם אנדרה מאקין הרוסי זכה כבר ב-1995 בפרס גונקור על "הצוואה הצרפתית", אך השופטים לא יכלו מן הסתם לעמוד בקסמו של הספר, שהוא שיר הלל לשפה הצרפתית ולתרבותה.

בשנה שעברה פירסמו סופרים צרפתיים רבים, וביניהם לה קלזיו, מניפסט שעיקרו ביטול ההבחנה המלאכותית בין הצרפתים לבין הפרנקופונים. הם קראו לכונן ספרות עולם, ודרשו שכל מי שכותב בצרפתית ייחשב לסופר צרפתי, יהא מוצאו אשר יהא. לא כל הצרפתים אהבו את הקריאה המהפכנית הזאת. האקדמיה הצרפתית, שומרת החומות, גינתה את היוזמה. והנה חלפה שנה, ודומה שכל מאוויהם של מחברי המניפסט מתגשמים. פרשנים דיברו על "אפקט אובמה", אך אני מעדיפה לחשוב על "אפקט לה קלזיו". רוח פרצים נשבה בהיכלי הספרות והמו"לות הפריסאיים וסילקה לא מעט משפטים קדומים. לעברית תורגמו שניים מספריו בידי מתרגמות מצוינות. הספרים לא זכו בזמנו לתשומת לב, ויצאו עתה במהדורה חדשה.

מי הוא לה קלזיו? אמו היתה צרפתייה, אך אביו החזיק באזרחות בריטית ושירת כרופא צבאי. בן שש יצא לניגריה, שבה עבד אביו. היה זה המסע הראשון במסעות הרבים של חייו. הוא החל את לימודיו באנגליה ואחרי זמן מה עבר לצרפת. שם השלים את לימודיו ואף כתב דוקטורט על מקסיקו הפרה-קולומביאנית. הוא בילה שנתיים בקרב שבט אינדיאני בפנמה (הדים לכך נמצא בנובלה "אנגולה מאלי"). אחר כך שהה במקסיקו, ובארצות הברית התגורר במדינת ניו מקסיקו. הוא לא ויתר, כמובן, על ביקורים במאוריציוס, ערש משפחתו, שנתנו השראה לרומאן "מחפש הזהב" (1985).

לה קלזיו החל לכתוב כבר בילדותו. בן 23 זכה בפרס רנודו על הרומאן האוונגרדי "החקירה". בעקבות אשתו השנייה, אנתרופולוגית ממוצא מרוקאי, גילה את צפון אפריקה ובעיקר את המדבר, ונשבה בקסמו. ספרו "מדבר" קיבל ב-1980 את פרס האקדמיה הצרפתית. "מדבר" הוא ספר אפי המתאר בסגנון פיוטי, כמעט תנכ"י, את מנוסתם של השבטים הנודדים בסהרה מפני הצרפתים הכובשים את צפון אפריקה. הדברים נמסרים מנקודת התצפית של שני ילדים, נור ולאלה. לה קלזיו אוהב לתאר את העולם כפי שהוא נגלה לעיני ילדים ומתבגרים אמיצים (גם נאסימה ב"משחק המזל" ולילה ב"דג הזהב" מייצגות את הנטייה הזאת). כך נראה היופי רענן יותר והעוול מציק יותר.

עולמם של השבטים הנודדים במדבר סהרה, ובמיוחד של שבט הטוארג ("האנשים הכחולים"), קסם ללה קלזיו בגלל ראשוניותו וסגפנותו, לעומת הזיוף והבזבוז שמצא בחיי הערים המודרניות. אין ספק שהמודעות האקולוגית של לה קלזיו, שהקדים את זמנו, מצאה חן בעיני השופטים משוודיה. הוא מוקיע את עיוותי החברה המודרנית, ומתאר באמפתיה וברגישות את עולמם של המהגרים החוקיים והבלתי חוקיים, ואת קיומם הדל בשולי הערים המערביות.

כתיבתו החובקת עולם זכתה לשבחים אך גם לביקורת. מבקריו האשימו אותו בנטייה לאקזוטיקה חיצונית, והצביעו על נאיוויות רוסואיסטית המתבטאת בהערצתו ל"פרא הטוב". מבקר אמריקאי רואה בספריו "אקזוטיזם, כלומר ראייה נוסטלגית של תרבויות אחרות כפרימיטיוויות במובן אצילי והרואי". אולם הנובלה "אנגולה מאלי" (בספר "משחק המזל") על חיי האינדיאנים בפנמה מעידה על לה קלזיו שאינו נוטה לאידיאליזציה של הילידים. חייהם בג'ונגל שקועים בבוץ ובזוהמה. פעם בשבוע הם יוצאים לעיירה הסמוכה, שכולה רחוב של עשרות מסבאות, כדי לשתות עד אובדן חושים ולבזבז את הכסף שהרוויחו בזעת אפם. מבריחים מקולומביה ושוטרים מושחתים מאיימים על חייהם. מי שמחפש אקזוטיזם ימצא אותו בפרקי "דג הזהב", המתארים את שובה של הילדה החטופה אל שורשיה במדבר.

טענה נוספת שאפשר להעלות נגד לה קלזיו היא נטייתו להאריך בדברים ובתיאורים עד שהוא מאבד את תשומת לבם של קוראיו ומתחיל לשעמם. כמה פעמים, למשל, אפשר להתפעל עם נאסימה מהאוקיינוס ומהגלים (ב"משחק המזל")? "דג הזהב" לעומת זאת, נקרא בנשימה עצורה, כרומאן רב-תהפוכות. עם זאת, הקורא נוטה לעתים לקבל את הטענה שכתיבתו התמימה של לה קלוזיו מתאימה לבני הנעורים יותר מאשר לקהל המתוחכם של המאה ה-21.

"משחק המזל" הוא סיפורה של נאסימה, נערה המואסת בחייה המשמימים במרסיי ומתגעגעת לאביה הקאריבי שנטש את משפחתו. היא מתגנבת בתחפושת של נער ליאכטה היוצאת לחצות את האוקיינוס. זה סיפור הרפתקאות מובהק הנמסר בגוף שלישי ומסתיים בצורה דרמטית. ב"דג הזהב", הכתוב בגוף ראשון, נשמע קולה של הילדה לילה, המוסרת את קורותיה. העלילה היא פיקרסקית ואינה מקפידה על סבירות. לילה נחטפה מביתה במדבר ונמכרה כמשרתת ליהודייה זקנה ושמה ללה אסמה בשכונת היהודים בעיר מרוקאית. אחרי מותה של ללה אסמה, שלימדה את לילה קרוא וכתוב, מתנכלים בניה לנערה, והיא בורחת לפאריס. שם היא מצטרפת לצבא הגדול של "חסרי הניירות", המהגרים הלא-חוקיים החיים בשולי העיר הגדולה ונרדפים על ידי המשטרה. בקיומם הרעוע הם מוצאים נחמה במוסיקה. זקן חביב מוריש ללילה את הדרכון של נכדתו, והיא יוצאת לארצות הברית, שבה היא עושה קריירה כזמרת ומסתבכת בסמים. רק השיבה לשורשיה במדבר המאוריטני מחזירה לה את השלווה.

אך טבעי היה שלה קלזיו גם יתייצב לימינם של סופרי הפריפריה הפרנקופונית, שהיו עד כה בנים חורגים לספרות הצרפתית. קיימים כמובן סופרים לא צרפתיים שפאריס הספרותית אימצה אל לבה: ליאופולד סנגור, שהיה נשיא סנגל, אמה סזר ממרטיניק, או בקט ויונסקו. אך הם היו יוצאים מן הכלל. הדרישה החדשה היא להכיר בספרות העולם, כפי שמכירים במוסיקת העולם, הפתוחה לכל העמים ולכל ההרכבים, ובלבד שידברו בשפת הצלילים המשותפת לכל. ובמקרה של הספרות - בשפה הצרפתית המשותפת לסופרים בני לאומים וגזעים שונים. זכייתו של לה קלזיו, הסופר שיצירתו חובקת עולם, בפרס נובל לספרות, דומה לבחירתו לנשיא של ברק אובמה, שהביוגרפיה שלו חובקת ארצות ויבשות. אפילו הממסד הספרותי בצרפת אינו יכול להתעלם מהרוח החדשה הזאת.



לה קלזיו. מודעות אקולוגית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו