בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחלות הישנות לא מתו, הן רק מחכות שנפסיק לחסן

* האויב הגדול של החיסונים הוא הצלחתם. בגללה ועקב הפרסומים השגויים, יש הסבורים שמחלות מסוימות חלפו מן העולם ואין צורך להתחסן נגדן. אבל הנגיפים והחיידקים שגורמים לחצבת, קרמת או שיתוק ילדים לא הודברו, ופגיעתם עלולה להיות קשה

תגובות

דיווחים לא אחראיים ובלתי מדעיים שפורסמו בשנים האחרונות קשרו בין מתן חיסונים לילדים לבין התפרצות של מחלות שונות. תוארו בהם ילדים שחוסנו, ולאחר תקופת מה - ימים, חודשים או שנים - אובחנה אצלם מחלה כמו שיתוק מוחין, אוטיזם, טרשת נפוצה, סוכרת ועוד.

קשר זמנים בין חיסון לבין התפרצות של מחלה אינו בהכרה קשר סיבתי. ההיגיון המוצק מורה כי אם 90% מהילדים בישראל מחוסנים, 90% מהמחלות שיתגלו בעתיד יופיעו בילדים מחוסנים. גם כ-90% מהילדים שייפגעו בתאונות דרכים יהיו מן הסתם ילדים שחוסנו בעבר. כיצד אפשר לדעת אם קיים קשר סיבתי בין חיסון לבין סיבוך או מחלה? קיימים כלים מדעיים לבדיקה זו. למשל, השוואה מדעית מבוקרת של שיעורי התחלואה בילדים מחוסנים ובילדים לא מחוסנים. בדיקות מדעיות חוזרות ובלתי תלויות שבוצעו, שללו מכל וכל קשר בין חיסונים למחלות קבועות או ממושכות.

אפשר לומר שהאויב הגדול של החיסונים הוא הצלחתם הרבה, שכן הציבור ואף חלק מהרופאים לא נחשפו למחלות כמו שיתוק ילדים, צפדת או קרמת. מכיוון שמחלות אלה אינן מוכרות, יש המפקפקים בעצם הצורך לחסן מפניהן. אבל המחלות לא נעלמו מן העולם. החיידקים או הנגיפים המחוללים אותן עדיין קיימים באזורים שונים. העולם הוא כפר גלובלי, ותנועת בני האדם על פני הגלובוס גבוהה כיום מאי פעם בעבר. עם האנשים עוברות גם מחלות. החיסון נגד אבעבועות שחורות הופסק עם ביעור המחלה והחיסון נגד שיתוק הילדים דרך הפה הופסק בעקבות הירידה בתחלואה. כאשר יבוערו זיהומים נוספים, יופסקו מן הסתם החיסונים נגדם.

אליפות אירופה בסכנה

כדוגמה ליעילות של חיסונים, אפשר להביא את מחלת החצבת. החיסון יעיל במניעת תחלואה שנגרמת מהנגיף, ובעזרתו ירדה התמותה העולמית מהמחלה, שרובה נפוצה במדינות המתפתחות, מ-750 אלף נפש בשנת 2000 ל-197 אלף נפש ב-2007.

התמותה מחצבת ירדה ב-74%, אבל המחלה עדיין קיימת. עם זאת, דיווחים לא נכונים על קשר אפשרי בין החיסון לבין מחלות שונות ("קשר זמנים"), הביאו לירידה משמעותית בשיעורי ההתחסנות מפני חצבת בעולם המערבי. התוצאות לא איחרו לבוא. בשנים 2006-2007 נצפתה עלייה גבוהה בתחלואה בחצבת במדינות כמו אנגליה, אירלנד, צרפת, גרמניה, שווייץ וארצות הברית. דווח על מקרי מוות ספורים ועל חולים שלקו בסיבוכים. התפרצות של חצבת בשווייץ אף העמידה בספק את קיום משחקי אליפות אירופה בכדורגל במדינה בקיץ האחרון.

גם בישראל התפרצה המחלה באוכלוסייה שבה היה שיעור נמוך של התחסנות נגד חצבת, לאחר שתייר חולה חצבת בא ביולי 2007 לחתונה בארץ, והדביק רבים מהנוכחים. בתוך כשנה נמנו בישראל 1,423 חולי חצבת, לעומת 11 חולים ב-2006 ואף לא חולה אחד ב-2005. בקרב החולים היו אשפוזים מרובים וחייו של ילד אחד היו תלויים על חוט השערה. הוא ניצל ממוות רק לאחר שחובר למכונת לב-ריאה. מאמצים של מערכת הבריאות ומבצעי חיסון הביאו לצמצום התחלואה.

ריאות וצוואר הרחם

הביקורת הלא מדעית על החיסונים לא עצרה את התנופה שבה מצויים מפתחיהם. לאחרונה פותחו חיסונים חדשים, בטוחים ויעילים ביותר. גופים רפואיים ממליצים על חיסונים אלה, שאמורים להיכנס בהדרגה לשגרת החיסונים בישראל. החיסונים אינם זולים, אבל הם ניתנים בהנחה באמצעות הביטוחים המשלימים.

שלושת החיסונים שבהם מדובר הם:

* חיסון נגד נגיף הרוטה. הנגיף הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת מעיים בילדים קטנים, שסימניה הם חום, הקאות ושלשולים. אלה גורמים לאובדן נוזלים ולהתייבשות, עד כדי צורך באשפוז ובמתן נוזלים ומלחים לווריד. מדי שנה מביא נגיף זה לכ-4,000 אשפוזים בישראל (כ-14 אלף ימי אשפוז). הזיהום מופיע בעיקר בעונת החורף, ובימים אלה מוצפות מחלקות הילדים בתינוקות הסובלים מזיהום זה. החיסון ניתן בשתייה לפעוטות ומונע כמעט לחלוטין אשפוזים עקב הזיהום.

* חיסון נגד חיידק הפניאומוקוקוס. זהו החיידק השכיח הגורם לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח, זיהום הדם ועוד. חיסון נגד שבעת זני החיידק מאושר בישראל, אבל ניתן באופן שגרתי רק לילדים בסיכון. החיסון מומלץ לכלל הילדים. הוא ניתן בזריקה החל בגיל חודשיים.

* חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי. נגיף זה גורם לזיהום ממושך, לנגעים טרום סרטניים ולסרטן צוואר הרחם. בישראל מאובחנות מדי שנה כ-160 נשים הסובלות מסרטן צוואר הרחם וכ-70 מהן נפטרות מסרטן זה. פותחו חיסונים חדשניים נגד זני נגיף זה הניתנים בזריקה ומומלצים לנערות ולנשים צעירות.

הכותב הוא מנהל מחלקת ילדים א' ומומחה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים, פתח תקוה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו