שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל

הטענה הרווחת בתקשורת הישראלית בשבועות האחרונים גורסת שהמדינה אינה מנוהלת, היא מתנהלת פחות או יותר מעצמה. התפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט (שאינה מלווה בעזיבתו בפועל), מערכת הבחירות, האיבה התהומית במשולש אולמרט-לבני-ברק; כל אלה כפו שיתוק על המערכת המדינית-ביטחונית. כהוכחה ניצחת, מובאת הדרך שבה התגלגלה ישראל אל סיום הרגיעה ברצועת עזה. החמאס, יותר מישראל, הוא שהכתיב את ההתפתחויות.

אבל תיאור העניינים הזה לוקה בחסר, מהסיבה הפשוטה שדווקא יש מי שמנהל את מדיניות החוץ והביטחון של ישראל בתקופה זו. הוא אמנם פקיד בכיר ולא נבחר ציבור, אבל אלוף (מיל') עמוס גלעד נהנה בימים אלה מיותר השפעה מאשר רוב הדמויות שנמצאות לכאורה מעליו בהיררכיה הישראלית. האבחנה ש"עמוס גלעד הוא כרגע מנהל המדינה", נשמעה באחרונה במשרד הביטחון, במשרד החוץ ובצה"ל.

היה זה גלעד שגיבש את הסכם ה"תהדיאה" עם החמאס ביוני האחרון. הוא שדחף לתמיכה בהארכת ההסכמות (שהחמאס סירב לה) ויש לו מעורבות גוברת במגעים לעסקה בפרשת גלעד שליט, שלא לדבר על שורת סוגיות חובקות עולם, מהיחסים עם רוסיה, דרך התיאום הביטחוני עם הרשות בגדה ועד אופי המצור הכלכלי ברצועה.

גלעד צבר את המעמד בנחישות האופיינית לו, אולם הוא ניצל גם את התפקיד הכפול שהוא ממלא כעת, לצד הוואקום השלטוני בצמרת. מאז ספטמבר, גלעד אינו רק ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אלא גם ממלא-מקום מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש). כהונתו המתארכת בתפקיד השני (שאותו כבר מילא בעבר, בין השנים 2001-2003) מרתיחה חלק מהמועמדים למשרה, אבל כפי שגלעד אמר בעצמו לבכירי מנגנון התיאום, בישראל אין דבר קבוע מן הזמני. ואילו החלל בצמרת אינו רק פוליטי: המועצה לביטחון לאומי חלשה מתמיד. אגף התכנון במטכ"ל, מתוקף עמדתו המוצהרת של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ממעט בעיסוק בסוגיות מדיניות. גלעד ממלא את הוואקום שהשאירו המתחרים.

בחודש האחרון גלעד שב ודוחף מינוי חדש-ישן, של תא"ל (מיל') כמיל אבו-רוקון, לסגן מתאם הפעולות. אבו-רוקון הוא כיום סגן ראש מינהלת השלום במשרד החוץ. הרעיון פשוט: גלעד ימשיך לטפל באגף המדיני, אבו-רוקון המנוסה ירכז את הניהול השוטף של המתפ"ש בהשגחת גלעד ובעתיד אולי יתמנה בעצמו למשרת המתאם. בהצעה יש יתרון מבחינת הרמטכ"ל, המעוניין לחסוך את דרגת האלוף הכרוכה בתפקיד, משום שאבו-רוקון ימלאו כאזרח.

אלא שהרעיון נתקל בהתנגדות נחרצת מצד שני התא"לים בלשכת שר הביטחון אהוד ברק, מזכירו הצבאי איתן דנגוט וראש מטה השר מייק הרצוג. שניהם מעוניינים במשרת המתאם, אך ברק אינו מכריע ביניהם זה יותר משנה. גם דנגוט וגם הרצוג רוצים לכהן בתפקיד כאלופים, קידום שאשכנזי מתנגד לו.

סיכום ביניים: מינוי אבו-רוקון לסגן המתאם סוכל בינתיים, בהנחיית ברק. גלעד ימשיך לנהל את ההצגה הכפולה בעצמו, עובדה שלגמרי לא משמחת את דנגוט והרצוג, אבל לפחות משאירה אדם מנוסה בתפקיד המתאם, בתקופה רגישה.

מי מנסה לסכל את דרגות האלוף לפצ"ר

המינוי המתמהמה למתפ"ש קשור בעקיפין לדרגת האלוף שמבקש הרמטכ"ל להעניק לפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), תא"ל אביחי מנדלבליט. אשכנזי, שכנראה מעוניין בכך מאוד, זקוק להסכמת ברק למהלך, אך זו טרם ניתנה. ייתכן שהדרגה למנדלבליט תותנה בפתרון בעיית האיוש במתפ"ש. אולם, בינתיים קידום הפצ"ר מעורר הסתייגות רבה של שורת גורמים, חלקם מטעמים אינטרסנטיים ואחרים משיקולים הנשמעים ענייניים.

מנדלבליט, שצבר מעמד חזק אצל אשכנזי, נמצא הרבה בכותרות באחרונה. בג"ץ דן בעתירת ארגוני זכויות אדם נגד החלטתו להעמיד לדין פלילי בסעיף קל יחסית את סא"ל עמרי בורברג, מג"ד השריון מפרשת הירי במפגין בנעלין. השופטים מתחו ביקורת קטלנית על שיקוליו של הפצ"ר, אולם זה סירב לחזור בו. ההחלטה צפויה בקרוב ובצה"ל מצפים ל"מקלחת" מבג"ץ.

מנגד, החליט הפצ"ר על כתב אישום נגד תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, מפקד אוגדת עזה לשעבר, בפרשת תאונת הטרקטורון שבו נהג בנו הקטין. תמיר הועמד לדין פלילי, גם בסעיף החמור של שיבוש הליכי משפט. בד בבד, הציגה הפרקליטות את תוכניתה לרפורמה, הנדרשת מאוד, בדין המשמעתי בצבא.

מנדלבליט, אומרים משפטנים העוקבים אחר התנהלותו, הוא משפטן מעולה ואדם ישר. על כמה מקודמיו בתפקיד אפשר היה לומר את אחד משני הדברים, אך לא את שניהם. עד היום, רק פצ"ר אחד זכה בדרגת אלוף: מנחם פינקלשטיין. הרמטכ"ל אז, שאול מופז, נותר אסיר תודה לפינקלשטיין על החלטתו שלא לפתוח אוטומטית בחקירת מצ"ח בכל מקרה של מות פלשתינאי באינתיפאדה השנייה, צעד שחסך לצבא הרבה כאבי ראש אף שזכה לביקורת משפטית קשה.

מנדלבליט מכהן במשרה כבר ארבע שנים ושלושה חודשים. כהונת מרבית קודמיו ארכה ארבע עד חמש שנים. בשנים האחרונות, לא הסתיר הפצ"ר את רצונו במשרה אזרחית בכירה. הוא אף התמודד על משרת פרקליט המדינה, אך הפסיד.

בסביבת הרמטכ"ל מסבירים שכהונת הפצ"ר צפויה להתארך הפעם מעבר למקובל, משום שהמועמדים להחליפו עדיין "אינם בשלים". מרעיפים שם שבחים על מנדלבליט, מציינים שנפח הפעילות של הפרקליטות כמעט שהוכפל בשנים האחרונות ומסבירים שהפצ"ר עצמאי בשיקוליו, אך דרגה אישית תאפשר לו לעמוד טוב יותר במחלוקות מול האלופים. לא תהיה כאן "אינפלציית אלופים", טוענים, משום שתיחסך לפחות דרגת אלוף אחד, במתפ"ש.

חלק מהאלופים, בהם גדי אייזנקוט בפיקוד הצפון ופרופ' ישי בר, מפקד הגיס שפורש משירות פעיל, מתנגדים להענקת הדרגה. וישנם גם "נפגעי מנדלבליט" הפועלים לסיכול הדרגה, ובהם האלופים במילואים יצחק מרדכי (שהפצ"ר ניסה לשלול את דרגתו בשל ההרשעה בהטרדה מינית) ויפתח רון-טל, שמנדלבליט כתב נגדו חוות דעת קשה על קבלת החזר תשלומים שלא כדין מהצבא.

בפרקליטות עצמה מתלוננים שהפצ"ר, שלא כמנהגו, מגלה באחרונה רגישות יתרה לשאלות כמו ביקורת תקשורתית ועמדת הרמטכ"ל. גם כך, מציינים שם, הפצ"ר תלוי ברמטכ"ל הרבה יותר מכפי שהיועץ המשפטי לממשלה תלוי ברה"מ. רשמית, יש לפצ"ר עצמאות מקצועית, אך בפועל היחידה כפופה למטכ"ל. ההמתנה לדרגה מחדדת את הבעייתיות הזו.

עם כל הכבוד לפועלו, הכוונה להעניק דרגת אלוף לפצ"ר נראית מיותרת. תא"ל היא דרגה מכובדת דיה. לקראת סוף הקדנציה שלו, במקום לא לעשות חשבון לאיש, הפצ"ר עלול להיות אסיר תודה מדי למקדמיו. משרת הפצ"ר היא אחת הרגישות והמורכבות ביותר בצמרת צה"ל. דרגתו צריכה להיקבע מראש ולא להיות תלויה בשיקול הדעת של השר והרמטכ"ל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ