שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מגן ברושי
מגן ברושי

Dame Kathleen Kenyon, Digging up the Holy Land

24.95$ ,.Miriam C. Davis. Wallnut Creek California, 280 pp

היא לא נישאה מעולם וחבריה תיארו אותה כאדם שעולמו מורכב משלוש אהבות: ארכיאולוגיה, כלבים וג'ין. קתלין קניון גם עמדה בראש קולג' לנשים באוקספורד והפציצה את העיתונות במאמרים ומכתבים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים - היא סברה שלמוסלמים זכויות עדיפות על ארץ ישראל כי הם יושבים בה 1,400 שנים ואילו בני ישראל שלטו בארץ רק בימי בית ראשון (כ-400 שנים) ועוד 100 שנים בשלטון בית חשמונאי. עם זאת היא היתה מהארכיאולוגיות החשובות שחפרו אי פעם בארץ ישראל.

זה לא הישג מבוטל, שכן בארץ ישראל, בין הים לירדן, דהיינו במדינת ישראל ובשטחים, נעשתה עבודה ארכיאולוגית יותר מבכל מקום אחר בעולם, ולא רק באורח יחסי, אלא לעתים קרובות גם באורח מוחלט. אין מדינה שנחקרה באופן כה יסודי, ומספר החפירות והסקרים שנעשו כאן רב לאין ערוך מאלה שנעשו במדינות הגדולות. קתלין קניון היא לא רק אחת מן הארכיאולוגים החשובים שעבדו כאן (ומניינם עולה על אלף). היא גם בכירת הארכיאולוגיות-הנשים (לצדה של הפרה-היסטוריונית דורותי גרוד).

קניון היתה משכילה ואמידה. אביה היה מנהל המוזיאון הבריטי, קלסיקן וחוקר מקרא. כאביה גם היא ביקשה לחקור את העבר, אבל לא מתוך כתבי יד עתיקים וספרים, אלא ממש בשטח.

מרץ אינסופי

הספר מתאר כיצד קניון החלה את דרכה כעוזרת בחפירות האתר הענק בזימבבואה, שבאותם ימים נמצא בשטח שנקרא רודזיה הדרומית. מעניין לציין שבראשית המאה ה-20, כשהגזענות עוד לא היתה מוקצה מחמת מיאוס, סברו חוקרים רבים כי האתר המכיל מבני פולחן, שלטון ומסחר מדהימים בגודלם ובהדרם, לא נבנה בידי אפריקאים. קשה היה להם להאמין כי שחורים היו מסוגלים להישגים כאלה.

החפירה השנייה שהשתתפה בה קניון התקיימה בוורולמיום, היום העיר סנט אלבנס שמצפון ללונדון. כאן היא רכשה את העקרונות התיאורטיים שציינו את שיטת עבודתה ונקראו על שמה ועל שם המדריך שלה באותה חפירה, מורטימר וילר. שיטת וילר-קניון (Kenyon-Wheeler) היא חפירה בבורות של 5 מ"ר, שחושפים בבת אחת כמה שכבות ארכיאולוגיות.

עיקר עבודתה של קניון היתה בארץ ישראל בשלושה אתרים חשובים מאוד - בשומרון, ביריחו ובירושלים, אבל היא עבדה בשלוש יבשות ובאתרים רבים שהספר ממעיט באיזכורם. מרצה המעורר התפעלות איפשר לה לפעול בקנה מידה שאין לו כמעט אח ורע. בין השנים 1930-1935 היא חילקה את זמנה בין חפירות בבריטניה ובארץ.

החפירה הארץ-ישראלית הראשונה שקניון השתתפה בה היתה בשומרון. המשלחת, שכונתה המשלחת המאוחדת, הורכבה מארכיאולוגים בריטים, אמריקאים ונציגי האוניברסיטה העברית: אליעזר ליפא סוקניק ונחמן אביגד. משלחת קודמת, אמריקאית, חפרה כאן בשנים 1908-1910 והניבה תוצאות מצוינות וביניהן ארמון מלכי ישראל ושנהביו וכן אוסטרקאות (חרסים נושאי כתובות) מימי מלכי ישראל. גם המשלחת המאוחדת שחפרה כאן בין השנים 1931-1934 העלתה תוצאות מעניינות. תרומתה של קניון התבטאה בעיקר בשיפור ההבחנות בין השכבות - סטרטיגרפיה בפי הארכיאולוגים.

האתר הבא בארץ ישראל שקניון השתתפה בחפירתו, ב-1952, הוא יריחו, הפעם כמנהלת החפירה. יריחו הוא אחד האתרים הנחשקים ביותר בארץ, בין השאר מכיוון שארכיאולוגים רבים קיוו לפתור כאן את שאלת כיבוש הארץ בידי יהושע. החפירה הראשונה בתל יריחו נעשתה ב-1867 בידי צ'רלס וורן, אך הוא משך את ידיו מן האתר מאחר שטרם ידע כיצד לחפור תל. רק ב-1890 הבין הארכיאולוג האנגלי סר מתיו ויליאם פיטרי איך לחפור באתר ארכיאולוגי מסוג זה. פיטרי היה הראשון שהבחין כי תל הוא הצטברות של שרידי יישובים שנערמו זה על זה, וכי על הארכיאולוג להבחין בין שרידי היישובים השונים ("שכבות"). עוד הבין פיטרי, כי את תיארוך השכבות השונות אפשר לקבוע על פי חרסים. אלה משתמרים היטב: הם אינם נמסים במים ואש עשויה רק לחזקם. הבחנותיו של פיטרי, הנראות לנו כיום פשוטות ביותר, היו בזמנן חידוש גמור.

יריחו נחפרה שוב בידי משלחת גרמנית-אוסטרית (1907-1909) ובידי משלחת של ממשלת המנדט (1930-1936). חפירות אלה נעשו בשיטות שנראות כיום כנחשלות, וגם אם לימדו אותנו לא מעט, את שאלת כיבוש הארץ הן לא פתרו.

קניון החלה את חפירותיה ביריחו ב-1952 והתכוונה לעבוד פה שנתיים, אבל הממצאים שחשפה האריכו, ובצדק, את עבודתה, ובמקום שתי עונות נמשכה החפירה שבע עונות, עד 1958. הישגיה של משלחת זו היו רבים ובעיקר שניים מהם: התברר שבתקופת הברונזה המאוחרת, התקופה שבה העיר נכבשה לכאורה בידי יהושע, לא התקיים כאן כל יישוב. בכך מצטרפת יריחו לשאר הערים הנזכרות בפרשת הכיבוש שכלל לא היו מיושבות באותה תקופה - כך למשל העי, או ערד ממערב לירדן, או חשבון ממזרחו (היום מקובל על דעת רוב החוקרים כי סיפור כיבוש הארץ על ידי יהושע הוא מעשייה מומצאת מאוחרת, וכי ההתנחלות של בני ישראל נעשתה בדרכי שלום. תנוח דעתם של אלה הסבורים כי הארץ נלקחה בכוח תוך שפיכות דמים).

עוד התברר מחפירותיה של קניון בשכבות הניאוליתיות (תקופת האבן החדשה), כי תקופה ארוכה זו (כ-3,000 שנה, בקירוב 9500-6400 לפני הספירה) מיוצגת בשתי שכבות שבהן ניכר כי האנשים שחיו עליהן טרם למדו לעשות כלי חרס, ושתי שכבות של תושבים שכבר למדו את חוכמת הקדרות.

הבחנותיה של קניון, שקיבלו אישור לאחר מכן גם בחפירות של עמיתיה באתרים אחרים, ביססו את ידיעותינו על המעבר מתקופות האבן אל התקופות ההיסטוריות. המעיין האיתן של יריחו, דבר כה נדיר בארץ, גרם לכך שבסמוך לו התקיימו יישובים כמעט בלי הפסקה וערמו תל שכולו מלאכותי לגובה של 24 מטר.

בור וירושלים

האתר האחרון שחפרה קניון היה בירושלים וכאן לא האיר לה המזל פנים. למעשה דווקא את חפירותיה בירושלים, כפי שהן מתוארות בספר, אפשר להגדיר כשלב שלאחר השיא. על אף ההשקעה העצומה - שבע עונות חפירה בין 1961 ל-1967, עם מאות פועלים ולעתים שישה אתרים בו זמנית - התוצאות היו די עלובות ולעתים גם מוטעות, משתי סיבות: האחת - קניון לא הורשתה לעבוד בשטחים שבהם השיגו לאחר מכן בנימין מזר (מדרום ומדרום-מערב להר הבית) ונחמן אביגד (ברובע היהודי) הישגים מרובים וחשובים (הוואקף התנגד לחפירות ברובע היהודי, היות שגרו בו פליטים). הסיבה השנייה נעוצה במגבלותיה של שיטת עבודתה, שיטת וילר-קניון, שסמכה על בדיקות בשטח מצומצם ונמנעה מחשיפה אופקית. בדיקות מדוקדקות בבורות, קפדניות עד כמה שאפשר, עשויות להביא לתוצאה דומה לזו של המשל ההודי על שלושת העיוורים שנפלו על פיל: מי שנפל על הזנב צעק "חבלים", זה שנתקל ברגליים הכריז "קורות" והשלישי שעלה על החטים צווח "חרבות". רק חפירה החושפת שטח אופקי עשויה לראות את ה"פיל".

בירושלים נכשלה משלחתה של קניון כמה פעמים בהבנת ממצאיה. לדוגמה, בחפירותיה בגן הארמני לא הבחינה המשלחת כי כאן עמד גם ארמונו של הורדוס וגם ארמונם של מלכי ירושלים הצלבנים.דמותה של קניון העולה מן הספר היא דוגמה לשקדנות ומסירות. הספר מבוסס על מחקר מעמיק, על עדויות בכתב ועדויות בעל-פה. הוא רהוט וסיפורו מושך לב, לדעתי הוא ראוי לכל שבח.

הפרופ' מגן ברושי הוא ארכיאולוג והיסטוריון, ובעבר היה אוצר היכל הספר

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ