בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הסיסמאות על שוויון: המעמדות הגיעו גם לרוטשילד

מצוקת הדיור הגיעה גם לרוטשילד - עם נדל"ן מבוקש יותר ופחות. "הארץ" מגיש: מפה מפורטת של עיר האוהלים ששינתה את ישראל מצפון עד דרום

31תגובות

שלושה שבועות אחרי הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד, המאהלים מכסים כיום את פני השדרה כולה - מכיכר הבימה ועד רחוב אלנבי. נדמה שמצוקת הדיור עברה לרוטשילד, לאורך כל השדרה אין כבר מקום לאוהלים. זוהי התפוצצות אוכלוסין מועדת לפורענות של מחנה פליטים מרצון הפועל כל לילה, כל הלילה. ברוטשילד קמה תל אביב השנייה, אלטרנטיבה חתרנית רוויית אידיאלים חברתיים, יצירתיות וכבוד הדדי. אך בחלוף הימים, נוצרו בשדרה גם מעמדות.

מובילי המאבק הראשונים זוכים ליהנות ממקורות המזון והשתייה, נהנים מהציליות וכמובן שגם מאור הזרקורים. לעומתם, העולים החדשים לשטח, נאלצים לצעוד רבע שעה בשביל להגיע לשירותים הכימיים ולפעמים אף יותר. אלא שהם לא נותנים לדבר להעכיר את רוחם, ובמקום להתלונן מוצאים דרכים חדשות למשוך תשומת לב.

דניאל רוטמן למשל, עולה חדש מטורונטו, הקים דגם של בית מקרטון, בגודל של מלונה מפוארת. "הלכתי הלוך וחזור ברוטשילד, וגיליתי שמאוד קשה למצוא בימים אלה נדל"ן קרוב להבימה", הוא מספר בחיוך. הוא מזמין את העוברים והשבים להצמיד לגזירי קרטון שאלות שיכתבו, ולתלות אותם על חוט שחיבר בין שני עצים. "קשה מאוד למשוך תשומת לב, צריך להתאמץ בשביל זה", הוא מודה, ומוחה זיעה ממצחו.

למרות שמראה האוהלים הכסופים הזהים עשוי להשלות את העוברים ושבים כי השוויון שורר בשדרה, יש גם פערים. יש מאהלים מפוארים עם הגברה, מאווררים תעשייתיים וספות מפנקות, ויש חורבות שהרוח מצליחה להרוס מדי לילה.

נועה בוקסבאום, שמקדישה את ימיה ולילותיה להסברה במאהל המאובזר של בוגרי המכינות הקדם-צבאיות, אומרת שלא מדובר רק בתקציב, המאהל נבנה בכוחות משותפים: "את השולחן בנה השכן שלנו למתחם, שלומי, שהוא נגר בחסד. מישהו תרם לנו קומקום, אז פתחנו פה פינת קפה". היא מספרת: "היום קיבלנו שקית מלאה בספרים מחנות ספרים. המיקרופון שלנו הפסיק לעבוד, ואחד האנשים שעבר באזור החליף לנו אותו, את הכריות נתן לנו מישהו שהתכוון לזרוק אותן, ותראי איזה יופי פה!".

מיכאל שחר, ממושב אורות שבדרום, יושב עם חבריו על ספה קרועה בין שני אוהלים. הוא דווקא ממליץ להתרחק מהטירוף של הבימה: "מדרום לנחמני יחסית רגוע. יש לנו פה בריכה, אוהל דופלקס, היכל תרבות ובר שמוציא לנו שתייה. אפשר להגיד שאנחנו מסודרים". לפני שעה נכנסנו לבריכה ולא הפסיקו לצלם אותנו, ולשאול אותנו שאלות: 'האם ככה אתם מוחים?'. בטח יפרסמו על זה משהו בעיתון ימני", הוא מגחך.

בשבועות החולפים, עם התרבות האוכלוסייה צצו בין שדות האוהלים מוסדות מאולתרים: שני מטבחים, זירות נאומים, שוק קח-תן, מטה מאבק, אוהל עזרה ראשונה, היכל תרבות, שירותים כימיים, קולנוע, גן ילדים ואפילו בריכה.

לאט לאט המחאות מתערבבות זו בזו, וכך גם הסקטורים השונים, שכל ערב מציפים במאהל בעיות חדשות. במאהל האבות מוחים גברים גרושים, באוהל של "תנו לחיות לחיות" מציפים את בעיות הדיור של חיות המחמד, ומציעים כלבים וחתולים לאימוץ.

במאהל הפליטים מסודאן מוחים על מצב בלתי נסבל, אפליה, ומחסור בדיור ובתעסוקה, וברוטשילד פינת החשמונאים קם אוהל 1948, המבקש להתחשב בדרישות הערבים הישראלים, ולדון במצוקות הדיור המיוחדות למגזר.

החידוש האחרון ברוטשילד הוא מאהל המתנחלים, שירדו מהגבעות שלהם היישר אל פינת אלנבי. אחרי ערב של מאבקים ושיחות נפש עם יושבי המאהל, מקים מאחזים ותיק בן 15 הגיע למסקנה הבאה: "יש פה מלא היפסטרים שלא טורחים ללבוש כלום, ולא מבינים שצריך לגרש את הפליטים מסודאן ואת הערבים, שהם כמובן הכי גרועים". למרות זאת, דניס חמיס, פליט בן 22 מדרום סודאן שהקים את מאהל הפליטים מתעקש: "המאבק מוקדש לכל הישראלים, וגם לסודאנים. כולם פה חברים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו