בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תהפכו את היהלומנים לשוטרים

תגובות

משרד המשפטים מקדם בימים אלה הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון, ולפיה יוטלו על ישראלים העוסקים בענף היהלומים, בין היתר, חובות זיהוי לקוחות חדשים וותיקים, תיעוד פרטי עסקות ושמירתם ודיווח לרשות איסור הלבנת הון.

שנים רבות מהווה ענף היהלומים העולמי כר פורה ונרחב להלבנות הון. הסיבות העיקריות לכך הן: החלת הוראות חוק איסור הלבנת הון על נותני שירותים פיננסיים שיצרה צורך בחיפוש אחר דרכים אחרות לניוד כספים; המסחר ביהלומי גלם מתבצע ברובו במזומנים חסרי צבע וריח, שקיים קושי רב להתחקות אחר מקורם; תיעוד העסקות, על פרטיהן השונים, הוא לקוני ביותר ואינו דומה לתיעוד העסקי המוכר והמקובל בענפי מסחר אחרים; מדובר בסחורה יקרת ערך, שניתן להסתירה ולהעבירה ממקום למקום בנקל; יהלומים גולמיים קשים לזיהוי ולהערכה על ידי מי שאינם בקיאים בתחום.

טעמים אלה ונוספים המייחדים את ענף היהלומים מענפים אחרים, מקשים מאוד על רשויות האכיפה לפקח אחר פעילויותיהם של העוסקים בו, ומושכים אליו גורמים פליליים המעוניינים להלבין כספים הקשורים לפעילות עבריינית או נובעים ממנה.

לאור זאת, בהחלט ניתן להבין את הצורך בהוראות חוק חדשות, שייצרו שקיפות גדולה יותר של עסקות יהלומים ויאפשרו פיקוח יעיל של רשויות האכיפה הרלוונטיות. דברים אלה יפים, בדרך של קל וחומר, כאשר מדינות אחרות, המהוות שחקניות בולטות בתעשיית היהלומים הבינלאומית, כבר השלימו מהלכי חקיקה להסדרת הנושא. לפי חקיקה זו, תוגבל האפשרות לסחור עם יהלומנים זרים שאינם כפופים לרגולציה ממשלתית בתחום איסור הלבנת הון. דוגמה לכך היא ארה"ב, המהווה יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל בתחום היהלומים.

כפי שעולה מהצעת החוק, ההוראות החדשות יכללו חובות דומות לאלה המוטלות כיום בחוק, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים: ראשית, זיהוי לקוחות חדשים וותיקים, תוך מתן דגש על האבחנה שבין "בעלי שליטה" לבין "נהנים" שבעבורם מתבצעת העסקה; שנית, תיעוד פרטי העסקות ושמירתו; ושלישית - דיווחים אובייקטיוויים וסובייקטיוויים לרשות לאיסור הלבנת הון.

דיווח אובייקטיווי משמעו דיווח אוטומטי לרשות, ללא צורך בהפעלת שיקול דעת, על כל העסקות שיתקיימו בהן הדרישות שיוגדרו בחוק ככאלה המחייבות דיווח. כך, למשל, עסקות במזומנים ובהיקפים העולים על 50 אלף שקל לעסקה (בארה"ב נקבע סכום של 10,000 דולר). לעומת זאת, דיווח סובייקטיווי מתייחס לעסקות הנחזות כבלתי רגילות ומעוררות חשד, אף אם לא נקבע מפורשות בחוק כי הן חייבות בדיווח שכזה.

כמי שמלווה ומייצג רבים מחברי הבורסה ליהלומים, חובתי היא לזעוק בשמם, כי הטלת חובת דיווח סובייקטיווי על כתפיהם, כפי זו הקיימת על נותני שירותי מטבע, תהפוך אותם, בעל כורחם, לחלק מזרועות החקירה בישראל ותטיל עליהם תפקיד שאף רשויות האכיפה מתקשות לעמוד בו - חשיפת הפעילות הפלילית בתחום הלבנת ההון ואולי אף מניעתה. זאת, מבלי שיהיו בידם הכלים, הידע, ההכשרה והמשאבים לעשות כן.

יתרה מזו, חובת הדיווח הסובייקטיווי על יהלומנים עשויה לשמש כלי בידי כמה מהם לניגוח מתחרים וספקים עמם יסתכסכו על רקע עסקי ולחשיפת סודותיהם המסחריים.

לאור האמור, דעתי היא כי אין מקום להטלת חובת דיווח סובייקטיווי על יהלומנים במסגרת תיקון החוק. עם זאת ייתכן שניתן היה להשלים עם כך, לולא העונשים המרביים החמורים והבלתי מידתיים המוצעים בו, בגין עבירות של אי דיווח לרשות או עשיית דבר מה במטרה להימנע ממנו.

כך, למשל, העונש המרבי המוצע, בגין עבירה של אי דיווח על פעולה ברכוש, אף שהוא אינו קשור בעבירה, הוא חמש שנות מאסר וקנס של יותר מ-1.5 מיליון שקל. סיכון זה, בפניו יעמדו היהלומנים, אינו תיאורטי. ראיה לכך היא כתבי האישום שהוגשו בעת האחרונה נגד פקידי בנקים שונים.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד דולן, דמארי, מתתיהו, ובעבר פרקליט בכיר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה



עובד במכרה יהלומים בסיירה ליאון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו