בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצילו

ארגון "הצלה", הזרוע החרדית של מד"א, סוער. קבוצת בכירים פרשה ממנו בזעם, הקימה ארגון מתחרה והגישה לבית הדין הרבני שורת תצהירים שבהם מואשם היו"ר, דוד גרינוולד, בשחיתות חמורה. הפורשים לא מדברים עם התקשורת החילונית. אחד מהם אפילו הציע לכתב "הארץ" כסף תמורת גניזת הסיפור. גרינוולד, לעומת זאת, לא סותם את הפה

תגובות

רכובים על אופנוע אדום שעליו מוטבעת הכתובת "הצלה", הם מגיעים כמעט לכל תאונה, פיגוע, או אירוע עם נפגעים בארץ. רובם מזוקנים, כיפה שחורה על ראשם, תיק עזרה ראשונה ביד אחת ומכשיר מירס ביד השנייה. מי שצופה מהצד במתנדב "הצלה" חרדי המטפל בפצוע שרוע על הכביש לא מדמיין בוודאי שהמתנדב מגיע מארגון שסוע, המגלגל מיליוני שקלים בשנה, שהתפלג לאחרונה על רקע האשמות משני הצדדים בשחיתות קשה.

עד לפני כחצי שנה נראה היה שהארגון, שהוא בעצם זרוע המתנדבים החרדית של מגן דוד אדום, מתנהל על מי מנוחות - אבל אז הלך לעולמו הרב משה הלברשטאם, שהיה נשיא "הצלה". מותו נתן את האות למאבק חסר תקדים, ששיאו התרחש לפני כחודש, בהחלטה של קבוצת פעילים ומתנדבים לפרוש ולייסד ארגון חדש, בעל אותה מטרה בדיוק. הארגון החדש, "איחוד הצלה" שמו, כבר הצליח להעביר אליו כמה מאות מתנדבים מהארגון הישן. הפיצול לא עובר בשקט ונראה שתיבת הפנדורה שפתחו הפורשים עלולה להזיק להם לפחות באותה מידה שהיא פוגעת בארגון המקורי.

הרעיון המרכזי מאחורי פעילות "הצלה" הוא לייעל טיפול ראשוני בפצועים עד הגעת אמבולנס. הארגון, שהוקם בשנת 1991 כ"הצלה-ירושלים", איגד בשיאו כאלף מתנדבים מרחבי הארץ. עם התרחבותו קיבל את השם "הצלה-ישראל". בשנים האחרונות עומד בראשו דוד (דוקי) גרינוולד, בן 37 מירושלים. מתנדבי "הצלה", שכולם הוכשרו תחילה במד"א, מצוידים בביפר ובמכשיר מירס שכל הזמן מטרטרים. גורם בכיר במערך המתנדבים של מד"א: "אם תסתכל על זה בראש חרדי, זה טררם רציני, המון רעש שנותן את השואו בציבור שלהם. אם הוא מתחיל לצפצף ולהרעיש באמצע תפילת ערבית זה רעש והתרחשות. בציבור החרדי יש צורך אדיר באקשן".

מלחמת לבנון השנייה היתה נקודת השבירה של אנשי "הצלה" רבים. למרות שנים של איסוף תרומות בחו"ל וערבי גאלה בהנחיית דודו טופז, ברגע האמת התלוננו מתנדבים מאזור הצפון על מחסור בציוד. הכעס הניע רבים מראשי הארגון לפרוש ולהקים את הארגון המתחרה.

גרינוולד, מנהל "הצלה-ישראל", לא ויתר בקלות ופנה לבית הדין הרבני בירושלים בבקשה למנוע את הקמת הארגון החדש. בתגובה הגישו הפורשים תביעה שכנגד, שבה הם דורשים מגרינוולד לתת דין וחשבון על השימוש בכל הכספים שנאספו עד כה. התביעה הזאת מלווה בשורת תצהירים שבהן טענות על מעשי שחיתות שביצע כביכול גרינוולד.

המידע המופיע בתצהירים הגיע גם למשרדי רשם העמותות ומשם הועבר למשטרת מחוז ירושלים שפתחה בבדיקת הטענות. במקביל, במשרדי רשם העמותות מונחת בימים אלו טיוטת דו"ח על התנהלות עמותת "מדיק הצלה ומזור ישראל" (העמותה המפעילה את "הצלה-ישראל"), שממתינה לתשובתו של גרינוולד.

התצהירים שהוגשו לבית הדין הרבני הגיעו לידי "הארץ". במפתיע, דווקא פורשי "הצלה", מי שהניעו את כל המהלכים הללו, סירבו בכל תוקף לשתף פעולה עם העיתון. "זו הנחיית הרבנים", היתה התשובה שחזרה מפי כל אחד מחותמי התצהירים. אחד מהם אף הציע לכתב העיתון תשלום בניסיון למנוע את הפרסום (ראו מסגרת). בסביבתם מסבירים שהם חוששים להיתפס בציבור החרדי כ"מוסרים" שדמם מותר.

רואה החשבון יודע

אלי ביר החזיק בתואר "מפקד הצלה ארצי" של "הצלה-ישראל" החל משנת 2000. בפועל היה עיקר עיסוקו התרמות עבור הארגון והוא היה אחד הבכירים בו. כיום ביר הוא ממובילי המרד וממקימי "איחוד הצלה". תצהירו לבית הדין הרבני הוא המפורט והחמור מכל אלו שהוגשו.

"במסגרת תפקידי עבדתי בצמוד מאוד ליו"ר הארגון, מר גרינוולד", הוא כותב בתצהיר. "במהלך עבודתי שיכנעתי תורמים רבים לתרום לארגון, ונתרמו כתוצאה ישירה מפעולתי סך של למעלה משלושה וחצי מיליון דולר. כספים אלו נועדו, ברובם המכריע, לרכישת ציוד לשימושם של מתנדבי הארגון... בנוסף אלי פעלו עבור הארגון בעולם כולו עוד עשרות אנשים אשר גייסו כספים... מתוך פעילותי בעמותה ידוע לי כי בסופו של דבר מתוך כל הכספים האלו נכנסו לקופת העמותה אחוז מזערי מהכספים אשר גויסו בעבורה. כמו כן, ידוע לי, מתוך ידיעה אישית, כי מר גרינוולד היה מקבל צ'קים מעמותת הידידים, פודה אותם בשוק השחור ומכניס את הכספים במזומנים לכיסו... דוקי ראה בכספי העמותה כספים פרטיים שלו... (הארגון) התנהל מהארנק הפרטי שלו".

בתצהירו מסביר ביר שגרינוולד הקים חברה בע"מ לצד העמותה ו"כספים מועברים לחברה שיכולה לחלקם לבעלי המניות". בדיקת "הארץ" מעלה שהחברה המוזכרת היא חברת "רפואה וחינוך לטובת הציבור בע"מ", שהוקמה באפריל 2005. מנהל החברה הוא אכן גרינוולד ורשומים בה 13 בעלי מניות, בהם גרינוולד עצמו וכן כמה מחברי "הצלה-ישראל" וכמה מהפורשים מהארגון. החברה, שנרשמה כחברה ללא כוונות רווח, יושבת באותה הכתובת שבה יושבים משרדי "הצלה", ברחוב מוסאיוף 5 בירושלים.

בשיחה אתו לא הכחיש גרינוולד את קיום החברה בצד העמותה ואת העובדה שמשכורתו משולמת דרכה, אך הוא סירב לומר מהיכן מגיעים כספי החברה וכמה כסף הוא מקבל.

ממה אתה חי?

"אני חי פה מהארגון. אני מקבל פה משכורת".

כמה?

"לא רוצה להיכנס לזה. אני חי מהארגון, עובד פה, אני חי חיים רגילים".

בטוח שמותר לך לקבל משכורת?

"אני לא מקבל מהעמותה כסף. אני מקבל את זה מאיזה ארגון".

מאיזה ארגון?

"זה תשובה שאני לא צריך לענות לך".

הקמתם חברה בע"מ שמקבילה לעמותה?

"כן. חברה רשמית כדת ודין".

מה היא עושה?

"רפואה וחינוך לטובת ישראל".

מי מממן את החברה?

"תורמים".

אותם תורמים של "מדיק"?

"לא. זה תורמים אחרים".

ומשם אתה מקבל את המשכורת?

"אתה רואה? כבר לא מ'מדיק הצלה ומזור'... יש לי עורכי דין ורואי חשבון. אני לא איזה זרוק ביער שעושה דברים בעצמי".

מתי הוקמה החברה?

"שנה וחצי, שנתיים".

איזה מחזורים יש לה?

"גרושים".

למה היה צריך להקים חברה?

"זה הרואה-חשבון יודע".

סיוע לחולים קשים

ברחבי העולם היהודי, בעיקר בשנות האינתיפאדה הקשות, תמונות של חרדים מטפלים בפצועים בלב ירושלים היו שוות הרבה דולרים בתרומות. המחזור השנתי של "הצלה" בשנים האחרונות עמד על כ-6-7 מיליון שקל, רובו הגדול כתרומות מחו"ל ומישראל. הפרטים הללו נחשפים במסמך פנימי של העמותה, תחת הכותרת "דו"ח ביצוע לשנת 2005". הדו"ח מסכם את פעילות העמותה לאותה השנה ונאמר בו כי העמותה קיבלה 6 מיליון שקל כספי תרומות ועוד כ-100 אלף שקל ממקורות אחרים. ב"מדיק" ציפו באותה השנה להקצבות גבוהות יותר ממקורות שונים, שלא התקבלו, ולכן העמותה סיימה את השנה בגירעון של כ-674 אלף שקל.

מתוך 6 מיליון שקל, כ-2 מיליון שימשו כהוצאות שכר, הוצאות משרד והנהלה, רכישת ציוד משרדי ומחשבים והוצאות אחזקה ותפעול נוספות. שאר הכסף, על פי הדו"ח, שימש להוצאות ביפר ומירס, רכישת האופנועים וההוצאות עליהם, סיוע לחולים קשים, סיוע בהקמת בית חולים ועוד. אגב, על רכישת ציוד רפואי גרידא מוצהר שהוצאו 664 אלף שקל. אחדים מהפורשים טוענים שהנתונים הללו אינם נכונים.

בתצהיר שהגיש לבית הדין הרבני מציין ביר שבדו"חות הכספיים של העמותה שהוגשו לרשם העמותות נאמר שבכל השנים שפעל נכנסו לחשבונות הבנק של העמותה לא יותר ממיליון דולר: "כמובן שנשאלת השאלה להיכן נעלמו מיליוני הדולרים אשר גויסו ונתרמו לטובת הארגון". עוד הוא מצהיר, כי בחמש השנים האחרונות נרכש ציוד הצלה בשווי של 1.354 מיליון דולר, סכום זניח ביחס לתרומות שקיבלה העמותה.

ירח טוקר, שהיה דובר הארגון, סיפר בתצהירו כי "במסגרת עבודתי כדובר הארגון... עבדתי בצמוד למר גרינוולד. ההתנהלות הכספית של הארגון ושל ההוצאות הפרטיות של דוקי נעשו במזומנים מתוך ארנקו הפרטי. שמעתי מספר פעמים שבהן אמר דוקי לאנשים ששאלוהו על התנהלותו הכספית: 'אל תתערב בכיס הפרטי שלי'". טוקר הוסיף כי "מספר פעמים, כשביקשתי לקבל את משכורתי, נשלחתי לאשתו של דוקי שנתנה לי מתוך כספיה".

ביר טוען בתצהיר כי אחת הדרכים של דוקי להוצאת כספים מהעמותה היתה באמצעות הזמנות ציוד פיקטיוויות. "דוקי היה 'מזמין' ציוד מספק, ברבבות שקלים ויותר, משלם על הציוד מראש מכספי הארגון ומקבל חשבונית כנגד ההזמנה. לאחר זמן היה מבטל את ההזמנה אך מבקש מהספק שלא להשיב את הכספים לעמותה ובמקום זה הורה לו להעביר את הכספים לאנשים חיצוניים ללא קשר לעמותה, לשם כיסוי הוצאות אישיות שלו או להחזיר את הכסף אליו באופן אישי".

לטענת ביר, גרינוולד גם הגיש חשבוניות פיקטיוויות שכאלו לקרנות שונות כהוכחה שרכש ציוד, על מנת לקבל מהן תמיכה כלכלית. את הדברים הללו מחזק גם תצהירו של זאביק סופר, שהיה אחראי אופנועים וציוד בארגון. הוא סיפר ש"הונפקו והוצגו לגופים רבים חשבוניות המעידות על רכישת ציוד במאות אלפי שקלים, למרות שהציוד מעולם לא נרכש".

אחד מספקי הציוד המרכזיים, שפורשים מ"איחוד הצלה" שהזכירו כמי שהיה שותף, שלא מידיעתו, לתרגילים מהסוג הזה, הכחיש בשיחה עם "הארץ" כי גרינוולד ביטל אי פעם הזמנת ציוד וקיבל את כספו בחזרה.

ביר מתאר בתצהירו שיטה נוספת לכאורה לגלגול פנימי של כספי העמותה. "בשלב מסוים נוסף למטרות העמותה 'סיוע לחולים קשים'... דוקי היה מעביר לחולה צ'ק על סך 50 אלף, כנגד התחייבות של החולה להחזיר לו 45 אלף במזומן. דוקי אף הציע לי עמלה מכובדת באם אאתר 'חולים' שמוכנים לפעול כאמור".

ביר הוסיף, שגרינוולד גם רכש מכספי העמותה אופנוע והעביר אותו לאדם שלו היה חייב כספים. עוד טען כי ידוע לו לפחות על מקרה אחד שבו נמכר ציוד של העמותה וגרינוולד הכניס את כספי המכירה לכיסו.

בתצהירו של זאב סופר מופיעות האשמות נוספות. לדבריו, "רכב ה-MPV, הממומן על ידי העמותה, יעבור לבעלותו המלאה של דוקי כאשר יסתיימו התשלומים עבורו... אופנוע שנרכש מכספי העמותה ניתן לאדם שאינו מתנדב הצלה אשר היה בעל חוב של דוקי".

אלי פולק, ששימש אחראי סניפים ארצי בעמותה סיפר בתצהיר כי שכרו הולן במשך כמה חודשים וטען כי "למיטב ידיעתי לא נוכו מסים ממשכורתי. אני דרשתי לקבל תלוש ולא קיבלתי". פולק סיפר גם כי "עסקות רכישה שבוצעו במאות אלפי שקלים בוטלו והכסף הועבר במזומן, על פי דרישתו של דוקי לתשלום חובות שונים. מעטפות חתומות של תרומות היו נפתחות, כסף מזומן היה מוכנס לכיסו".

ביר מסכם כי "לאור כל מה שתואר לעיל... ברור לכל כי איש זה וחברי הוועד וההנהלה הנוספים שפעלו סביבו אינם ראויים לנהל ארגון ציבורי... מגיע למתנדבי הצלת חיים החרדים והדתיים ארגון הדואג להם באמת, שמעמיד להם את הציוד הרפואי והלוגיסטי המאפשר להם לבצע את משימתם להציל חיי אדם בישראל, ומנוהל בצורה תקינה בעבור המתנדבים והפצועים, ולא למען הכיס הפרטי של העסקנים והמקורבים".

הדיונים בבית הדין הרבני טרם הסתיימו וההחלטות שניתנו עד כה נטו דווקא לטובתו של גרינוולד. בית הדין קבע כי על הפורשים להעביר ל"הצלה-ישראל" כספים שהתרימו בעבורו, אסר עליהם להשתמש בציוד של "הצלה-ישראל" וקבע כי הם צריכים להשיבו לארגון. כמו כן נאסר על הפורשים לפנות לתורמים שתרמו בעבר ל"הצלה-ישראל" ולהתרימם עבור הארגון החדש.

סולם יותר מדי גבוה

גרינוולד, בראיון שהתקיים עמו במשרדו המטופח שבלב שכונת הבוכרים בירושלים, מנסה להיראות כמי שלא מתרגש מהאשמות המוטחות בו. על הקיר לצדו תלויים מכתבי תמיכה והוקרה שעליהם חתומים בין השאר הנשיא משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט ואחרים, אבל הוא מתעניין יותר במה שמונח מולו - מכתב ברכה צבעוני שנכתב על ידי פורשי הארגון, רק חודשים ספורים לפני הפיצוץ. "בפורים הם באו אלי עם הנשים שלהם. כולם מתחבקים, מתנשקים אומרים לי 'דוקי - אתה עשית. אתה המלך'. חודש אחר כך הכל נהפך. זה לא שינוי של 180 מעלות, אלא של 3,000. יש פה עניין של אגו, הם רוצים כוח ואולי הם רוצים את הכבוד. הם ניסו מאוד לעשות פה מהפך".

"כל המהומות התחילו", הוא מסביר, "אחרי שהרב הלברשטאם נפטר. היה לו אמון גדול בי והוא היה האיש הדומיננטי בארגון, על פיו יישק דבר. הוא היה רב בעדה החרדית, בפלג הקיצוני. היו לו הרבה בלגנים בתוך העדה החרדית על זה שהוא הלך עם 'הצלה'. יש הרבה פלגים ורבנים שלא מחזיקים מ'הצלה' כי זה ארגון ציוני וחבר'ה חרדים מסתובבים בתוך מגן דוד אדום, בחורות, שבת. הוא קיבל הרבה חצים על זה, אבל הוא האמין בארגון הזה ולחם בשבילו".

הפורשים, לדבריו, הם "אנשים שהכנסתי אותם, שעבדו פה, שקיבלו משכורות והחליטו שהם רוצים גם כן לנהל את המערכת. היה פה ממש מרד, אלי ביר, אחד האנשים הדומיננטים, שהיה מהקרובים אלי והביא הרבה כסף - הוא אירגן את כל הבלגן".

גרינוולד מספר שכשהחלה המהומה בארגון הוא נועץ עם הרב המלווה הנוכחי של הארגון, חיים יהודה כהן (המשמש כאחראי הכשרות של העדה החרדית) אבל גם הרב לא הציל את המצב: "ישבנו שני הצדדים אצל הרב חמש-שש פעמים וראינו שאי אפשר להגיע לפשרה".

למה?

"לפעמים, כשעושים מלחמות, שני הצדדים מטפסים על סולם יותר מדי גבוה".

אבל למה הם עושים את זה? הרי המטרה של כולכם היא להציל חיים.

"יש בן אדם אחד (הכוונה לאלי ביר) שלדעתי יש לו אינטרס והוא רוצה להיות יו"ר של 'הצלה', והוא רוצה שאני אתן לו את זה על מגש של כסף. אין שום סיבה בעולם שאני אתן לו את הדבר הזה. הוא אמנם הביא הרבה כסף לארגון וגם עשה הרבה כסף מהארגון - הוא קיבל הרבה אחוזים, הרבה הרבה כסף".

כמה אחוזים הוא קיבל?

"מעל 30 אחוז על כל תרומה. הרבה כסף".

הוא רצה יותר אחוזים?

"גם זה, ואני חושב שזה היה מוגזם".

ביר, אגב, מכחיש שקיבל אחוזים מהתרומות שגייס. עם זאת, גורם במד"א ירושלים, שבקיא בנושא, אמר כי "כל מי שידו היתה שם היה מגייס כספים וכל אחד מהעמותה שגייס כספים קיבל אחוזים מסוימים".

הם לא יכולים להוכיח

מתברר שכסף, כוח וכבוד הוא שם המשחק גם ב"הצלה". הפורשים טוענים שאלו המניעים של גרינוולד הנאחז בקרנות הארגון. "מי אומר שזה רע?" הוא משיב, "בשביל מה יושב שר הבריאות, יש לו אידיאולוגיה להציל את בית החולים בנהריה? אני אגיד לך משפט מחץ עלי. אני אף פעם לא השתמשתי בכוח של הצלה, במשאבים, בכסף, בעוצמה, לצרכים הפרטיים שלי. מטבע הדברים, כשאתה מנהל ארגון כזה אתה מגיע לטופ שבטופ. אני אירגנתי 'דינר' והבאתי אנשים שרוב האנשים בארץ לא יכולים להביא. שלמה נחמה נתן חסות לערב, דני נווה שהיה שר הבריאות, יעקב נאמן הגיע".

כשהתצהירים מולו והוא קורא את המעשים המיוחסים לו מסנן גרינוולד בציניות ש"אני צריך ללכת לכלא 20 שנה בשביל זה. אני חי חיים מאוד פשוטים, אפשר לברר את זה בכל מקום. כל המיליוני דולרים שכביכול גנבתי - הם לא יכולים להוכיח את זה. אין שום מסמך, אין שום דבר. הם אמרו בהתחלה שיש לי חמש דירות במרכז העיר. הם נשבעו בדבר הזה. מחסן תראה לי. אלי ביר יורה לכל הכיוונים באובססיה. הוא לא מסתכל מה יהיה בעוד שבועיים.

"הרי מאיפה אלי ביר היה חי כל השנים? הוא בנאדם עשיר. אם היה לו שכל, היה אומר, 'תשמע דוקי, בוא נעשה איזה שיתוף פעולה, אולי נעשה רוטציה'. יכול להיות שהייתי עושה את זה. היה עדיף שכל המחלוקת לא תתחיל בכלל".

הם אומרים שיש להם הקלטות שמרמזות כביכול על שחיתות.

"אז שילכו למשטרה".

למיטב ידיעתך המשטרה לא חוקרת את העניין?

"אולי יש איזה משהו סמוי. לי לא קראו לחקירה משטרתית על הדבר הזה".

אתה יודע שרשם העמותות מכין דו"ח על הארגון?

"אין לי את הדו"ח, לא קיבלתי אותו".

כל התרומות נכנסו לחשבון הבנק של העמותה?

"כן. הכל".

אתה בטוח שכל מה שעשית היה כשר למהדרין?

"כן".

לא קיבלת שקל שלא כדין?

"לא".

הם טוענים בתצהירים שהארגון השתמש בחשבוניות פיקטיוויות.

"זה דברים שצריכים להוכיח".

הם מדברים על שימוש ברכב הארגון לצרכים אישיים.

"מה זה צרכים אישיים? כשאני נוסע לבר מצווה של הבן של שלמה נס, אז מאיפה אני מכיר אותו? הוא תומך של הארגון. אני נוסע לבר מצווה בסך הכל. מה זה שימוש אישי? כשאני הולך למכולת לקנות לחם? מה הוא רוצה, שאני אלך ברגל והאוטו יישאר פה?"

הם טוענים שכספים הועברו כביכול לחולים והוחזרו במזומן ל"הצלה".

"חולה אחד שיגיד כזה דבר, שיוכיח את זה - אני קם והולך הביתה. הכל עבר כדת וכדין בתוך העמותה, כולל מסמכים של ביטוח לאומי ושל רופאים. יכול להיות שיש עניין של שיקול דעת למה אני נותן לזה ולא לזה. אם יש בעיה ניהולית, בסדר. יכול להיות שעשיתי טעויות. אבל כספים? מיליוני דולרים גנבתי?"

לסיכום משחרר גרינוולד איומים כלל לא מרומזים. "חמישה חודשים אני לא מדבר נגדם בדברים מאוד מאוד חמורים שיש לי. אני עוד לא החלטתי אם אני רוצה לדבר נגדם. לא שאני צדיק גדול, אבל כל אחד שיש לו חבר קרוב, הוא יודע עליו כל מיני דברים מכל הצדדים.

"אלי פולק עבד פה בהצלה עשר שנים. אני מכיר אותו מאוד מאוד טוב. יש לי פה תיק אישי של פולק. כשהם ברחו מפה הוא שכח את התיק האישי שלו. במסגרת בית הדין הם גם רוצים את התיק הזה. פה כתוב איך הוא חי, ממה הוא חי, בלבן או בשחור. אני הולך עם זה כמו כספת. ירח טוקר, אדם רווי שנאה, אני לקחתי אותו מישיבה, קידמתי אותו, שלחתי אותו לקורסים, הפגשתי אותו עם עיתונאים, עשיתי אותו מלך העולם. איך כתוב שם? 'זה תורה וזה שכרה'".

ממחזרי האופנועים

בתצהירי הפורשים מ"הצלה-ישראל" מגולל סיפור מקומם - אם יתברר שהוא אכן נכון. סיפור שמזכיר מקרים דומים שהתרחשו בארגון זק"א. "הצלה" מתגאה בצי האופנועים שעומד לרשות מתנדביו ומבקש תרומות כדי לרכוש עוד אופנועים. ביר מספר בתצהירו שזו דרך שיטתית לרמות תורמים: "דוקי היה לוקח אופנוע ישן, מוחק את ההקדשה הקודמת וכותב הקדשה של התורם החדש. התורם היה מגיע לטקס ההשקה ועומד מבוזה מול כל הנוכחים ומצטלם ברוב כבוד והדר מול אמבולנס ישן, (הכוונה לאופנוע) שכל ה'חידוש' בו היה כתיבת שמו".

זאביק סופר, שהיה אחראי אופנועים וציוד בארגון, הצהיר ש"מספר רב של פעמים קיבלתי הוראה מפורשת מדוקי לא לקנות אופנועים מכספי התרומה שקיבלנו לשם כך אלא להחליף את ההקדשה על אופנוע ישן ולהציגו לתורם כחדש".

תמונות שהגיעו לידי "הארץ" מחזקות לכאורה את הטענות הללו. בתמונות נראה אופנוע כשעל הקופסה הצהובה שבו, המשמשת לאחסנת הציוד הרפואי מוטבע שם התורם או ההקדשה שביקש. מהתמונות עולה בבירור כי כיתוב התורם או ההקדשה שונה על אותו האופנוע, לעתים אף יותר מפעם אחת. כך לדוגמה, בצילום אופנוע שמספר הרישוי שלו 56-037-38 נכתב פעם אחת כי הוא נתרם לזכר יעקב באך ז"ל ובצילום אחר שלו מוטבע על הקופסה "לע"נ ר' אברהם יהודה בן ר' חיים הכהן פאבער ז"ל". אופנוע שמספר הרישוי שלו הוא 51-711-83 מוקדש פעם אחת לזכר שלומית בת רחל בנימיני-סנדברג ז"ל, פעם שנייה לזכר נפתלי גד ז"ל ופעם שלישית לזכר חברות קהילת נעם - יוצאי משהאד.

גרינוולד מאשר שהוחלפו הקדשות על אופנועים ומספק הסבר מפותל. לדבריו, כשמגיעה תרומה לאופנוע, לא תמיד קיים אופנוע ללא הקדשה במלאי ולכן לעתים מורדת ההקדשה הישנה, מודבקת הקדשה חדשה, האופנוע מצולם, התמונה נשלחת לתורם ואז מוחזרת ההקדשה המקורית. עם זאת, לדבריו, בסופו של דבר נרכש אופנוע מכל תרומה שהועברה לצורך העניין.

התורמים תמיד יודעים שזו השיטה?

"לא. אני לא יודע אם הם יודעים. מה זה משנה? השם שלו חוזר בחזרה".*



אלי גרינוולד, יו"ר "הצלה". יש לי עורכי דין ורואי חשבון. אני לא איזה זרוק ביער שעושה דברים בעצמי


מתנדבי "הצלה" מטפלים בפצוע. בציבור החרדי יש צורך אדיר באקשן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו