שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חשש באינדונזיה: עיר בת 3 מיליון תושבים תכוסה בוץ

עוד אסון באינדונזיה: קידוח שיצא משליטה גרם להתפרצות בוץ גופריתי, ועשרות אלפי כפריים כבר נאלצו לעזוב את בתיהם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סילווי קאופמן

לה מונד

ג'אווה, אינדונזיה. דמיינו אגם בוץ ענקי שמשתרע לרגליכם. בוץ שכמותו לא ראיתם מעולם - שחור, צמיגי, לוהט, מעורר בחילה. בוץ שבלע בחצי השנה האחרונה חמישה כפרים וכ-20 מפעלים, ולא שבע עדיין. צריח של מסגד מבצבץ מתוכו, מעיד על החיים שרחשו כאן רק לפני חודשים ספורים.

במקום שבו הבוץ פחות עמוק, אפשר לראות את הקומה הראשונה של בית מגורים. במרחק מה ממנו צפים שרידי גגות של מפעל לייצור שעונים. אבל בקרוב גם הם ייבלעו. לצדם מתנשא עמוד גבוה של עשן לבן. "אדי מים", מרגיעים אותנו, "טמפרטורת המים שם למטה מגיעה למאה מעלות".

"לומפור", בוץ בניב אינדונזי, הוא שמו של הפגע החדש שנחת על ג'אווה. ב-29 במאי, בשעה ש"לאפינדו", חברה מקומית לחיפושי נפט, ביצעה קידוח ניסוי במרבץ גז תת-קרקעי במזרח באי לא הרחק מסורבאיה - העיר השנייה בגודלה והריאה הכלכלית של המדינה - התפרצו סילוני בוץ ליד מקום הקידוח. הגיאולוגים הגדירו את התופעה "הר געש של בוץ".התסריט החמור ביותר שממנו חוששים, הוא הצפת העיר סורבאיה בבוץ, על שלושה מיליון תושביה.

כל הניסיונות להשתלט על ההתפרצויות, שהיקפן הגיע בימים הראשונים ל-50 אלף מ"ק ביום נכשלו - ונפח הבוץ שהקרקע פולטת לא הפסיק לגדול. לדברי פרופ' אינדרסוריה מוצ'טאר, ראש מחלקת ההנדסה במכון הטכנולוגי של סורבאיה, שהתגייס להיאבק בפרצי הבוץ, ממדיו הגיעו בסוף נובמבר ל-200 אלף מ"ק ביום.

"לנוכח עלייה כה גדולה, התופחת בלי הרף, קשה לתת תחזית", הוא אומר בדכדוך. "בפעם הראשונה מאז שזה התחיל, אני ממש פסימי". בראשית דצמבר נתן שר הסביבה, רחמאת ויטיאולאר, משנה תוקף לפסימיות: "זה עלול להימשך שנים", אמר, "איננו מסוגלים לבלום את הזרם".

הבוץ, מלוח וקורוזי, מכיל מימן גופריתי, אבל איש אינו יודע מה בדיוק רמת הרעילות שלו. 15 אלף בני אדם כבר פנו מבתיהם, לאחר שאיבדו את כל רכושם.

כל מרכיבי הקטסטרופה התאחדו כאן - קטסטרופה אקולוגית, הומניטרית וכלכלית. ולא שקטסטרופות הן דבר חדש לאינדונזים: בתוך שנתיים הם ספגו צונאמי, רעידות אדמה, התפרצות הרי געש וטרור. במדינה שמונה כ-220 מיליון בני אדם, החיים נמשכים, אבל אחרת. "רעידת אדמה, עליית הים, יש להם התחלה וסוף", אומר אינדרסוריה. "אבל אנחנו לא רגילים לאסונות שאין להם סוף".

סונוקו, בן 55, נבחר בניגוד לרצונו, לראשות הכפר בסוקי, או מה שנותר ממנו. חצי מאנשי מהכפר עזבו את המקום בלי כוונה. אשתו והוא עזבו את הכפר לשישה ימים אך חזרו. "זה גורלנו", אומר סונוקו. "כמובן שאנחנו כועסים, אבל מאחר שאף אחד לא מקשיב לנו, מה אפשר לעשות?".

דארטו בן ה-50, יושב על גזע עץ ליד מזח שכבר אינו מגונן מלשונות הבוץ. כמו רבים מתושבי המקום, הוא לובש צעיף כדי לגונן על עצמו מריח הגופרית שמגרה את העיניים והאף.

מה לעשות? זו השאלה ששואל באסוק הדימולינו, ראש הצוות הלאומי שנבחר בידי הנשיא לטפל באסון. באסוק הביע תקווה שחפירת שני פירים לשחרור לחץ, תצליח לחנוק את מקור התפרצות הבוץ. בהוראתו, נחפרה תעלה שתסיט את זרם הבוץ לנהר הסמוך, הפורונג, שנשפך לגדות האי מאדורה צפוני-מזרחית לג'אווה. כל זאת, בתקווה שהבוץ יגיע לים. ואולם, הבוץ כבד מדי ושוקע בפורונג במקום לזרום עם המים. במקביל, גובר הזעם על חברת לאפינדו, שביצעה את הקידוח. רבים יצאו להפגין ברחובות, עד שב-5 בדצמבר החברה הגיעה להסכם פיצויים עם התושבים.

ההסבר ההגיוני ביותר להתפרצות הבוץ, שהתקבל על ידי רוב מומחי תעשיית הנפט, הוא שלאפינדו לא העריכה נכונה איזה ציוד נדרש לקידוח. בסוג כזה של פרויקט, צריך שיהיה צינור או "שרוול" שיבודד את התפרצות הגז מהסביבה. הפעם לא דאגו לצינור כזה. לא ברור האם מדובר ברשלנות או בכוונה מודעת לחסוך כמה מאות אלפי דולרים.

גורם נוסף שמספק הסבר מסוים לתגובתה האטית של הממשלה הוא העובדה שלאפינדו היא סניף של "אנרג'י מגה פרסדה", חברת הנפט השנייה בגודלה באינדונזיה שבבעלות תאגיד "בארקי". מי ששולט בתאגיד הוא אבורזיאל בארקי, השר לענייני רווחה וחבר בכיר בממשלה. מאז ספטמבר ניסה התאגיד להיפטר מלאפינדו על ידי מכירתה לחברות זרות. המהלך התפרש במהרה כניסיון של התאגיד לברוח מאחריות לאסון. רשות הסחר האינדונזית התנגדה בחריפות למכירה, וזו הושעתה.

על המחשב שלו העלה פרופ' אינדרסוריה הדמיית מחשב של התפרצות מאסיווית של בוץ. ההדמיה גראפית מאוד: לשונות שומניות זוללות אזורים מיושבים. בסוף מופיעות כמה המלצות. האחרונה שבהן משקפת יותר מכל את חוסר אונותם של המדענים: "התפללו לאללה שהבוץ יפסיק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ