ארכיאולוגים בכירים: יש לעצור התוכנית לבניית גשר המוגרבים

נדב שרגאי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נדב שרגאי

הארכיאולוגים אומרים כי עמודי התמך של הגשר שיקבעו בתחום שטח הגן הארכיאולוגי שלמרגלות חומות הר הבית (בפינה הדרום מערבית שלהן) יגרמו נזקים לאחד מהגנים הארכיאולוגים החשובים בארץ ובעולם. הם מוחים על כך ש"הגשר החדש יאפיל ויסתיר את מראה החלק הדרומי של הכותל המערבי, ואת קשת רובינסון".

לדבריהם, התוכנית לא הועמדה לביקורת מקצועית וציבורית מספקת; ועדת השימור של רשות העתיקות לא התכנסה כדי לדון בה; ובנוסף, חלופות אחרות שעמדו על הפרק לא נבחנו ברצינות הראויה. בהתבסס על טענות אלו דורשים הארכיאולוגים לעצור את העבודות ולבחון את התוכנית מחדש. ברשות העתיקות דוחים את הטענות מכל וכל (ראו תיבה).

רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ, שקידם את התוכנית אומר כי מבחינתו אפשר לוותר על שער המוגרבים ולסגור אותו, אולם אם המשטרה מתעקשת על שימוש בשער הזה, הרי שהתוכנית שאושרה, ונבחנה בקפידה לעומת חלופות אחרות, היא הרע במיעוטו וחייבים לבצעה.

תחילת הפרשה ביום שלג ירושלמי בשנת 2004, כאשר חלק מסוללת העפר המובילה לשער המוגרבים, שער הכניסה המרכזי למתחם הר הבית - התמוטטה. לפי דרישת המשטרה הוקם במקום גשר עץ חלופי וזמני. הגשר נגס כשליש משטח עזרת הנשים של רחבת הכותל המערבי, ויצר במקום צפיפות מרובה. במקביל החלה האדריכלית עדה כרמי להכין תוכנית לגשר קבע שיחליף את הגשר הזמני. לאחרונה הושלמו הליכי האישור של התוכנית, לאחר שמהנדסים, התריעו כי שרידי הסוללה וגשר העץ הזמני, נמצאים שוב בסכנת התמוטטות.

"מדובר בתקדים מסוכן"

אתמול הגיעו אנשי רשות העתיקות לשטח. הם החלו להכין את חפירות הצלה המתוכננות להתחיל במקום ביום א', בשלוש הנקודות שבהן יקבעו בקרקע עמודי הגשר המרחף, מול חלקו הדרומי של הכותל ומעל הגן הארכיאולוגי, ועוררו עליהם ביקורת קשה.

הפרופ' עמוס קלונר, לשעבר ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, אומר כי גם אם הגשר ימתח בגובה הכביש והמדרכה העולים משער האשפות, הרי ששדה הראייה מול הכותל והגן הארכיאולוגי - ייפגע קשות. "אני מבין שהיה לחץ גדול על רשות העתיקות מצד הקרן למורשת הכותל וגורמים אחרים לאשר את התוכנית, אבל אין זה מתפקידה להסכים לפשרות ולוותר. אנשיה היו צריכים להלחם נגד התוכנית הזאת ולמצוא חלופה אחרת, שתיצור את ההפרדה בין הכניסה לכותל, לבין הכניסה להר הבית. הנגיסה הזאת בשטח הגן הארכיאולוגי, היא רעה כלשעצמה ועלולה ליצור תקדים מסוכן".

הארכיאולוג, הד"ר גבי ברקאי, מגדיר את התוכנית "רעה חולה". לדבריו, היא לא תואמה כיאות עם הגורמים הארכיאולוגים הבכירים ביותר - המועצה לארכיאולוגיה ושורה של ארכיאולוגים שתחום מומחיותם הוא הר הבית. גם ברקאי סבור שהתוכנית תגרום פגיעה קשה בשדה הראיה של הכותל.

לדבריו, "השכל הישר מחייב שהעלייה לשער המוגרבים תהיה בקו ישר מרחבת הכותל, אבל הרבנים, שלא מעוניינים הלכתית בביקורי יהודים בהר הבית, התנגדו לגישה ישירה מהכותל להר. בגן עצמו נמצא בית המרחץ הרומי הגדול, שרידי מבנים מבית שני ושרידים מהתקופה המוסלמית. הגשר הזה יסכן את מה שקיים שם".

ועדת השימור לא כונסה

הארכיאולוג והאדריכל, הפרופ' אהוד נצר, שחפר במצדה, בהרודיון וביריחו, ונחשב למומחה בעל שם עולמי לבנייה ההרודיאנית אומר שמדובר באחד המקומות "המחייבים ביותר בעולם. עם כל הכבוד לאדריכלית כרמי, התוכנית הזאת לא עברה שיפוט מספיק. אני למשל חבר בוועדת השימור של רשות העתיקות. בשביל זה היא קיימת. זה נושא מובהק בשבילה, אבל הוועדה הזאת לא כונסה. השיפוע של הגשר ואורכו הושפעו מהדרישה להתאימו גם לנכים, אבל הפתרון הוא רע. ניתן היה למצוא משהו טוב יותר".

הפרופ' נצר מעיר עוד כי הגשר במתכונתו הקיימת יוצר פוטנציאל לניתוק בין הכותל להר הבית: "עד שלא יתברר גורל הר הבית מבחינה מדינית, הקשר דרך אדמה לשער המוגרבים הוא חשוב, והיה צריך לשמור עליו". גם הפרופ' אפרים שטרן, יו"ר המועצה לארכיאולוגיה, שהיא גוף מייעץ לרשות העתיקות, אומר כי מלכתחילה היה ראוי לשקם את סוללת העפר שהתמוטטה ו"לא להכניס לשטח הקדום הזה אלמנט וחומרים מודרניים שהקשר שלהם לסביבה הוא מאולץ ולא אמיתי".

ארכיאולוג מחוז ירושלים, יובל ברוך, אמר אתמול ל"הארץ" כי בניגוד לביקורת נגד התוכנית, הגשר שיבנה במפלס הגובה של הכביש לא יסתיר או יאפיל על חלקים של הכותל המערבי. ברוך אומר עוד כי חפירות ההצלה במקום יהיו רחבות. לדבריו, "לא מדובר רק בחפירה של בורות במקומות שבהם יקבעו העמודים. הראייה שלנו כוללת ורחבה יותר. שלשות העמודים שאושרו בינתיים הוצמדו ככל שניתן אל המדרכה הסמוכה, כך שהגשר באזור הזה ייראה כהמשך של המדרכה".

רשות העתיקות: התוכנית - הפתרון ההולם ביותר

בתגובה לטענות הארכיאולוגים, המבקשים לעצור את תוכנית גשר המוגרבים בירושלים, רשות העתיקות מסרה כי התקיים הליך שקוף, פתוח ומוקפד, שכלל דיונים מרובים בהשתתפות ארכיאולוגים בכירים מהרשות ומהאוניברסיטאות. התוכנית שונתה כמה פעמים בעקבות הערות שהושמעו בדיונים הללו.

התוכנית, אומרים ברשות, גם הוצגה לפני המועצה לארכיאולוגיה וחלק מחבריה תמכו בה.

ברשות מבהירים כי "בניית הגשר הותנתה בביצוע חפירות ארכיאולוגיות שיחשפו את השרידים הקדומים בשלמותם, ישמרו וייצגו אותם לקהל הרחב כחלק מגן ארכיאולוגי פתוח. התוכנית הסופית התקבלה ככזו הממזערת ואף מונעת את הפגיעה בעתיקות ונותנת פתרון נכון והולם לעלייה להר הבית. הרשות רואה בפרוייקט זה חלק מתהליך של שיפור חזות רחבת הכותל המערבי. מטבע הדברים כמו בכל תחום אחר, גם כאן לא ניתן להגיע לתמימות דעים של כל מאות הארכיאולוגים בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ