בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחה זה תמיד לבד

בתערוכה הצנועה של אולף קונמן וגבריאלה קליין בגלריה החדר ניתן לזהות זרמים תת-קרקעיים האוצרים משמעות מורכבת יותר ממה שנראה על פני השטח

תגובות

"Homescaps / מרחבי בית", תערוכת ציור משותפת לאולף קונמן וגבריאלה קליין, היא תערוכה צנועה במהותה. מוצגים בה ציורים מעטים, קטנים למדי ונטולי הכרזות אידיאולוגיות. זו תערוכה שכשמה מפנה את המבט פנימה, לבית, למשפחה. אין כאן גילויים של פער סנסציוני בין דימוי למציאות, אבל יש בהחלט זרמים תת-קרקעיים האוצרים משמעות מורכבת יותר ממה שנראה על פני השטח.

כל היצירות הן ציורי שמן על בד. אף שהן מופרדות בחלל, הצגתן המשותפת מביאה לחיפוש אחר קשר רעיוני בין האמנים, אבל נראה שזה רופף ואינו חורג מעיסוק כללי בזהות.

בשני קצות החלל המלבני של הגלריה מוצגים זה מול זה שני ציורים גדולים יחסית של קונמן (בנוסף להקבץ מציוריו שמרוכז בחלקו הפנימי של החלל). בציור אחד נראית אשה ואתה ארבעה ילדים קטנים בלב יער, ובשני משפחה - שני מבוגרים ושני ילדים. הם מוצבים בסצינה שנראית במבט ראשון כחגיגה משפחתית קטנה, אך ככל שמתבוננים בה יותר היא מובנת פחות. לא ברור אם הנרות הם של עוגת יום הולדת או אולי נרות חנוכה, מדוע הילדה, העטופה במעין מגבת, משפילה מבטה, ומהו החפץ הלבן הגדול על השולחן.

מה שכן מתחוור הוא שהחלל שבו נמצאת המשפחה הוא חלל שאמנות ממלאת בו תפקיד מרכזי - על קיר אחד תמונות שנראות כציורי ילדים, על קירות אחרים רפרודוקציות, בהן של "חתונה כפרית" (1567) של פיטר ברויגל האב, ציור שהוא חלק מן הליבה של תולדות האמנות האירופית. התחושה היא שקונמן מרמז לצופים דרך הציור הזה משהו על ההתרחשות המרכזית, טכניקה ששימשה לא מעט ציירי רנסנס אשר שילבו ביצירותיהם ציורים דתיים. בציור של ברויגל נראית הכלה היושבת כמנותקת מההתרחשות מלאת החיים שסביבה. גם האשה עם ארבעה הילדים שבציור האחר נראית כמי שנקלעה למצב שהיא זרה לו.

העיסוק בהתכנסות, בניתוק תוך כדי הימצאות במסגרת, העסיק את קונמן גם בעבר ובמידה רבה אפשר לסמנו כנושא המרכזי של היצירות שהציג עד כה. בתערוכה "אניהו - אוטוביוגרפיה באמנות ישראלית" שהוצגה במוזיאון הרצליה ב-2005 הוא הציג את "ניירות משפחה", דיוקנאות של בני משפחתו. הריכוז הזה של עבודות רבות היה גוף היצירה הגדול ביותר שהציג עד כה בארץ. בציורים הוא בודד דמויות מסביבתן וצייר אותן מרחפות כמו אבודות במרכז דפים לבנים, תלושות באופן המנוגד לכותרת. הפעם הניתוק של הדמויות אינו מומחש על ידי רקע ריק אלא מתרחש באופן אכזרי יותר, כשהן נמצאות יחד.

בתערוכה הנוכחית לא מופיע בטקסט הנלווה הסיפור המשפחתי של קונמן, שהובא במוזיאון הרצליה ויש בו גוונים של טלנובלה בינלאומית (הורים יתומים), סימבוליקה של יחסי יהודים-גרמנים (האם הנישאת לישראלי) ומסכת של קשרים ופרידות, נסיעות וחזרות.

הנוכחות של קונמן בעולם האמנות הישראלי בהחלט אינה תוצאה של המסלול המקובל כאן של לימודים באחד מבתי הספר המובילים ומעבר לזירת הגלריות. קונמן, בעל תואר שני מבית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק, הוא יליד שווייץ שבא לישראל כשהיה בן שמונה וחי כאן ובחו"ל. בציורים שהוא מציג כעת יש תחושה שהוא מעבד ואולי מנסה גם לאבד שדים מהעבר. אי אפשר שלא להבחין בבדידות הגדולה שעולה מציורי הילדים ביער. בכל הציורים הצבעים נראים דהויים, כאילו התצלומים שמהם נלקחו הדימויים נפגמו, נחשפו לשמש ולא עמדו בפגעי הזמן.

קל לדבר על ההשפעות של ציירים בינלאומיים על קונמן, במיוחד של לוק טימנס הבלגי, אריק פישל האמריקאי ואולי גם גרהרד ריכטר הגרמני; אבל מעל לכל יש לו איכות עדינה משלו. אף על פי שאין לכך שום רמז כתוב או מוצהר, יש הרגשה שקונמן מסכם משהו בתערוכה הזאת ואולי יפנה כעת לדרך חדשה.

בין פרטי לציבורי

יש מידה של עוול בהצגת יצירתה של קליין לצד זו של קונמן. קליין היא בוגרת תוכנית התואר השני בבצלאל וכבר הציגה בכמה תערוכות קבוצתיות. הציורים שלה מתקרבים אל המופשט, אף שהיא משאירה בבירור זיהוי של האובייקט. כפי שכותבת האוצרת מילנה גיצין-אדירם, משתקף בתוכם היחס בין פרטי לציבורי.

קליין מציירת כלי מיטה במצבים שונים של כאוס; חלקם יפים, אבל חסרה בהם תחושת הסוד שיש בעבודה של קונמן. החסר בעבודותיה ניכר דווקא כשהן ליד עבודותיו.

אולף קונמן, גבריאלה קליין. אוצרת: מילנה גיצין-אדירם. גלריה החדר, רח' גוטליב 11 תל אביב. שעות פתיחה: ימים שני עד חמישי 13:00-19:00, יום שישי 11:00-14:00, שבת 11:00-13:00. עד 17.2

לביקורות תערוכות נוספות



ציור של אולף קונמן בגלריה החדר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו