בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פלישת הסנאים

זוג סנאים הודיים שהובאו למצפה רמון נהפכו במשך השנים למטרד אקולוגי ולמוקד של מחלוקת בחוות האלפקות

תגובות

קשה להאמין שחיה קטנה כמו סנאי נמצאת במרכזה של מחלוקת רבת יצרים במצפה רמון. זה כמה שנים מנהלת רשות הטבע והגנים מלחמה בסנאים הנמצאים בחוות האלפקות שבעיירה הדרומית ונחשבים "מין פולש".

הפלישה, כפי שהרשות מגדירה זאת, החלה לפני כ-15 שנה, אז טייל אילן דביר, מבעלי החווה, בבית לחם הגלילית וקנה שם זוג סנאים הודיים, מתנה לבני משפחתו. במשך השנים התרבו הסנאים, ובאי החווה נהנו להיתקל מפעם לפעם בחיות החמודות. מאז הם חצו את גבולות החווה ולדברי אנשי הרשות אף הגיעו אל מכתש רמון (כפי שכבר דיווח צפריר רינת ב"הארץ" ב-2003).

בשבוע שעבר, ולא בפעם הראשונה, נכנסו אנשי הרשות לשטחי חוות האלפקות, הניחו מלכודות ותפסו כ-30 סנאים. אלה נוספו אל כ-150 פרטים שנלכדו בשנים האחרונות, אך עדיין מדובר רק בחמישית מכלל הסנאים שחיים בסביבה. הסנאים שנלכדו מועברים לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם הם עוברים סדרת בדיקות ונהפכים לסנאי מעבדה.

בן דרורי, פקח מכתש רמון במחוז דרום של רשות הטבע והגנים, מציין כי המינים הפולשים הם הבעיה האקולוגית השנייה בחומרתה, אחרי הרס בתי גידול. הוא מסביר כי הסנאים במצפה רמון הם סנאי דקלים הודיים חמישה פסים, שגדלים באזור שאקלימו דומה לאקלים הים-תיכוני, ולכן הם נקלטים כאן היטב. "זה מין שהגיע לישראל, כנראה בהברחה", הוא אומר, "ובתום לב, בוודאי ללא כוונת זדון, שוחרר לשטח". סנאים נצפו בארץ בעבר רק ברמת הגולן ("סנאי זהוב"), אך נתונים כעת בסכנת הכחדה שם.

בעלי חיים וצמחים הנחשבים מינים פולשים מגיעים לאזור שאינו טבעי להם ומצליחים להשתלט עליו. ההשתלטות גורמת למידור מינים אחרים, חלשים יותר, ולפגיעה בסדר האקולוגי. דרורי מזכיר כדוגמה את עץ השיטה המכחילה שהובא לישראל לפני קום המדינה, וכדבריו "השתלט על כל שטחי החולות וחנק את כל הצמחים שגדלים שם באופן טבעי".

מין פולש נוסף הוא הנוטרייה, מכרסם גדול בעל פרווה יפה שהובא לישראל לפני עשרות שנים לצורכי תעשיית הפרווה. הפרווה שלו, כך התברר, לא עמדה בציפיות, אבל הוא התרבה בכל אגמון החולה ואף הרס גידולי ירק רבים.

בישראל אין אומדן של מידת הנזק שגורמים מינים פולשים, צמחים ובעלי חיים. בארצות הברית מעריכים כלכלנים כי הטיפול בנזקים מסתכם ב-140 מיליון דולר, ובכלל זה נזקים בעקבות חדירת שורשי עצים למערכת הביוב ופגיעה במדרכות. דרורי מזכיר את הדוגמה של הוואי, מדינה שלא התפתחו בה מיני טורפים ונחשים, ולעומת זאת התרבו מיני ציפורים ססגוניות נטולות אויבים, שלא התפתחה אצלן במלואה היכולת לעוף. "פעם אחת מצאו נחש במטוס שטס להוואי", הוא מספר, "כולם חששו שהוא יתרבה וישנה את כל המבנה האקולוגי. היום משקיעים הרבה כסף בבידוד שדה התעופה כדי למנוע כניסה של בעלי חיים לא רצויים. אותו דבר בנוגע לסנאים במצפה רמון. אתה יודע איפה זה מתחיל ולא ברור לך איפה זה נגמר".

הסנאי המצפה-רמוני הוא חיה עמידה שמתרבה במהירות - נקבה ממליטה שלוש פעמים בשנה, 8-10 גורים בשגר. הוא חזק ומסוגל לכלות את משאבי המזון של בעלי חיים אחרים, למשל נמנמן הסלעים. "אנחנו מנסים לשמר את המין הייחודי הזה", אומר דרורי, "אבל הסנאי עלול לגרום להכחדתו".

אילן דביר, שהביא את הסנאים לאזור, לא שיער שיצר בעיה אקולוגית. "אני כבר נכנעתי להשמדה של הסנאים", הוא אומר, "בכל פעם שאנשי הרשות מגיעים אלי לחווה, אני לוקח סוס ומתרחק, כדי לא לראות את זה. אני פוחד להגיב כי תגיע נקמה. ככה זה עובד עם רשות הטבע והגנים".

ההשלמה עם המצב לא מפחיתה מהצער שהוא חש. "קטונתי, אני לא מדען", הוא מדגיש, "עצוב לי שלוקחים את הסנאים. הם חלק מנוף החווה ואני אוהב אותם. אני יודע שהם חיים פה באושר בין האלפקות. לנו זה נחמד ולהם זה נחמד".

אנשי רשות הטבע והגנים מבינים במידה רבה את כאבו של בעל החווה, אך דוחים את כוונות ההתנכלות שהוא מייחס להם. "הוא בן אדם מרשים ואני מאוד מכבד אותו", אומר דרורי, "חוסר הסכמה זה דבר לגיטימי".

מה שמעכב את פתרון הבעיה הוא כמו תמיד קשיי תקציב. "שלושה אנשים במשרה מלאה עם מלכודות במצפה רמון והסביבה היו פותרים את הבעיה בתוך חצי שנה", אומרת מיכל רומי, תושבת מצפה רמון המנהלת ועורכת את המקומון "כביש 40".

על השאלה מדוע הניחו לסנאים להתרבות ולהיהפך למטרד עונה דרורי: "היתה לנו בעיה של ציוד. היינו צריכים ללמוד את התופעה ולהזמין מארצות הברית מלכודות מיוחדות. כבר שלוש שנים שאנחנו לוכדים סנאים. ומעל הכל, אני פקח יחיד על שטח של 680 אלף דונם".



סנאי באזור מצפה רמון. "קטונתי, אני לא מדען", אומר אילן דביר שהביא את הסנאים לאזור, "אבל עצוב לי שלוקחים אותם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו