בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית הממשלה למאבק בסחר למטרות עבדות: דירות מסתור ותביעת מעסיקים

תגובות

הממשלה גיבשה תוכנית לאומית למאבק בסחר בבני אדם למטרות עבדות וכפייה, הכוללת צעדים בתחום האכיפה, המניעה וההגנה. מטרת התוכנית היא למגר תופעות של החזקת עובדים זרים בתנאי עבדות, תוך ניצולם לעבודת פרך או לאספקת שירותי מין, וגביית סכומי עתק מעובדים תוך שעבודם למתווכים ולמעסיקים.

"עיצוב תוכנית לאומית למאבק בסחר בבני אדם הוא צעד הכרחי ראשון לפיתוח אסטרטגיה למיגור תופעה חמורה זו", נכתב במסמך שחובר על ידי ועדה שהורכבה ממנכ"לים של משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרדי הפנים, התמ"ת, החוץ, הבריאות והרווחה, משרד ראש הממשלה ומפכ"ל המשטרה.

הוועדה אימצה עשרות המלצות שגובשו על ידי צוות מיוחד בראשות רחל גרשוני ממשרד המשפטים, שמונתה בשנה שעברה כמתאמת הבין-משרדית למאבק בסחר בבני אדם. בשלב ראשון החליטה הוועדה להעניק עדיפות לחמישה יעדים: חלוקת העבודה בין רשויות האכיפה השונות כדי להגדיל את מספר ההעמדות לדין של מעסיקים על כפייה ועבדות; גיבוש קריטריונים לזיהוי קרבנות עבדות; קיום מבצעי הסברה בארצות המקור של העובדים שיציידו אותם במידע על זכויותיהם; עיצוב סל שירותים לרבות דירות מסתור ושירותים רפואיים לקורבנות; סיוע בהחזרה בטוחה של הקורבנות לארצותיהם.

מונו חמישה צוותים שהוטל עליהם לגבש דרכים לביצוע המשימות בתוך 4-3 חודשים. במקביל מתבצעות הכשרות למפקחי עבודה בתמ"ת, שוטרי משטרת ההגירה ושוטרים אחרים כדי להבהיר להם מתי מדובר בעבירות על חוק עובדים זרים ומתי מדובר בהחזקת עובדים למטרות עבדות, למשל. "אנחנו גם מנסים להגדיר סממנים, מה צריך להדליק נורות אדומות, מתי מדובר סתם במעסיק נצלן ומתי בסוחר למטרות כפייה", מסבירה גרשוני.

ישראל מדווחת בימים אלה על התוכנית לארה"ב לקראת הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקאי שיתפרסם ביוני ומדרג את המאמצים שעושות מדינות העולם למגר את הסחר בבני אדם. בשנה שעברה הורדה ישראל לדרגה של מדינות שאינן עושות די הצורך כדי להיאבק בסחר בבני אדם. בחודש שעבר פירסמה מחלקת המדינה דו"ח ביניים שבו נכתב כי ישראל "רשמה התקדמות ניכרת", במיוחד בעקבות אישור החוק שמטיל עונש של עד 16 שנות מאסר על מי שסוחר בבני אדם למטרות עבודה וכפייה או מחזיק בבני אדם למטרות אלה. עד אז התייחס החוק רק לסחר בבני אדם למטרות זנות. דו"ח הביניים גם התייחס בחיוב למינויה של המתאמת הבין-משרדית לטיפול בסחר בבני אדם.

ב-2003, בעקבות ביקורת של משרד החוץ האמריקאי, מינתה ישראל ועדת מנכ"לים לנושא סחר בבני אדם, אבל הוועדה לא התכנסה אף פעם אחת. ב-2006 מונתה ועדה חדשה שהתכנסה כבר פעמיים ומינתה שני צוותי משנה - אחד לעיצוב תוכנית לאומית למאבק בעבדות והשני לעיצוב תוכנית לאומית למאבק בסחר למטרות זנות. ועדת המשנה השנייה טרם סיימה את עבודתה.

העניין הרב שמעורר הנושא בא לידי ביטוי השבוע בביקורה של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס בישראל, כשנועדה עם ראשי סיעות בכנסת. רייס ביקשה קודם כל לשמוע סקירה מח"כ זהבה גלאון, ראש סיעת מרצ, על פעילות המדינה נגד סחר בבני אדם. גלאון הקימה ומנהלת כבר ארבע שנים ועדה פרלמנטרית למאבק בסחר בבני אדם.

עיקרי התוכנית

חלוקת עבודה בין רשויות האכיפה כדי להגדיל מספר ההעמדות לדין של מעסיקים

גיבוש קריטריונים לזיהויים של קורבנות עבדות

הסברה בארצות המקור של העובדים ומתן מידע על זכויותיהם

עיצוב סל שירותים לרבות דירות מסתור ושירותים רפואיים

סיוע בהחזרה בטוחה של הקורבנות לארצותיהם



עובדים סינים בדרום הארץ ב-2001



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו