בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם מבחן אחיד לתלמידות אשכנזיות ומזרחיות ימנע אפליה במוסדות חינוך?

בירושלים מנסים לצמצם הקיפוח העדתי בתיכונים החרדיים לבנות

תגובות

כמעט שנה אחרי שבית המשפט הורה לה למנוע את היחס המפלה כלפי מועמדות מזרחיות במוסדות חינוך חרדיים, מודיעה עיריית ירושלים על צעד ראשון בכיוון: הליך מיון אחיד לסמינרים לבנות בעיר. הודעת העירייה על "יוזמה מהפכנית" היא הפרזה, אומרים במערכת החינוך החרדית, אבל מסכימים כי זהו אחד הפירות הראשונים של המאבקים המשפטיים נגד האפליה במערכת החינוך החרדית ושל שבירת השתיקה בנושא.

ביוזמת ראש העיר אורי לופוליאנסקי, החל משנת הלימודים הבאה אמורות כל תלמידות כיתות ח' בבתי הספר החרדיים בעיר לעבור מבחן קבלה אחיד לכל הסמינרים - בתי ספר לבנות המקבילים לתיכונים. יוזמה זו, אומרים בעירייה, נותנת מענה להנחיות בית המשפט "בדבר יצירת שוויוניות בקבלת תלמידות למוסדות", משום שתחייב את מנהלי הסמינרים - גם היוקרתיים ביותר - לקבוע קריטריונים אחידים ושקופים בתהליך המיון.

היוזמה גובשה באגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים, בשיתוף ובהסכמת מנהלי הסמינרים הליטאיים, ובהם מוסדות מבוקשים ביותר - כדוגמת "הסמינר הישן", "הסמינר החדש" ואחרים.

המדיניות החדשה נוגעת לסמינרים מזרם החינוך "המוכר שאינו רשמי", ובעיקר למוסדות בית יעקב השייכים לציבור החרדי-ליטאי. מוסדות אלה עמדו בשנים האחרונות במוקד מאבק משפטי בשל ההעדפה שהם נוקטים בתהליך המיונים כלפי מועמדות אשכנזיות.

נוסף על המאבק המשפטי, נפגעי האפליה המזרחים החלו לדבר בפומבי וזוכים כעת לגיבוי של כמה רבנים, בהם בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב יוסף. אתר האינטרנט "פרענקים" (frenkim.co.il) מציע להם סיוע, גם משפטי, נגד המוסדות האשכנזיים.

לפני התוכנית החדשה, מבחן הקבלה ייערך וייבדק בידי גוף חיצוני שעליו הסכימו מנהלי הסמינרים, בדומה לבחינה הפסיכומטרית. כל תלמידה תקבל קוד אישי שיבטיח אנונימיות. שמה, ובעיקר שם משפחתה, יישארו חסויים בשלב המבחן. אם עברה רף מסוים במבחן, שאותו יקבע מראש כל סמינר, תוזמן אוטומטית לראיון קבלה.

כאן טמון העוקץ: בשלב הראיון זהותה של המועמדת חשופה ומנהלי הסמינרים ישמרו בידיהם חופש רב לקבוע לאור הראיון אם מועמדת מתאימה למוסד מבחינת "השקפה", "רמה רוחנית" וכדומה - שמות קוד שלא אחת מסתירים מאחוריהם העדפה על רקע עדתי. בנוסף, המנהלים גם יקבעו איזה משקל יהיה למבחן בהחלטתם אם לקבל מועמדת מסוימת.

מבחן הקבלה האחיד, שייערך במכון "סאלד", יכלול רק שאלות במקצועות "כלליים": חשבון, עברית ואנגלית. בראיון הסמינרים יוכלו לכלול גם שאלות במקצועות קודש. לפי פסיקת בית המשפט מלפני שנה, שאינה נאכפת, הסמינרים מחויבים לתעד כל ראיון, ולהציג שאלות אחידות.

המבחן נועד לפתור שורה של בעיות בתהליכי המיון לסמינרים, שאפליה עדתית היא אחת מהן. הוא אמור להקל על הורים המבקשים להגיש את בנותיהם למבחנים במספר סמינרים ונדרשים לשלם מאות שקלים. הוא פותר גם טענות על אפליה שנוקטים הסמינרים, שאין לה נגיעה לעניין העדתי.

המאבק המשפטי התנהל בשנים האחרונות בעיקר בזירת הסמינרים הליטאיים, משום ששם התגלתה האפליה במלוא חריפותה. לתלמידים ולתלמידות בגילאי הגן והיסודי ש"ס הקימה מערכת חינוך איכותית, ולנערים הוקמו "ישיבות קטנות" (מקבילות לגיל התיכון) בכל הארץ, בעוד שהורים המבקשים חינוך חרדי איכותי בגיל התיכון נאלצים לחפש מוסדות ליטאיים. סמינרים אשכנזיים חסידיים, ממילא אינם פתוחים לתלמידות ממוצא מזרחי. המוסדות הליטאיים פתוחים למועמדות מזרחיות אלא שבהוראת המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, קבועה מכסה של 30% בכיתות. כתוצאה מכך, נערות רבות מוצאות עצמן ללא מסגרת חינוך איכותית, או ללא מסגרת כלל.

באפריל שעבר קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בתשובה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח, כי מחובתם של משרד החינוך ועיריית ירושלים לדאוג למניעת אפליה עדתית בסמינרים. בית המשפט קבע כי על הרשויות להכין "תוכנית פיקוח שתהיה אקטיווית".

לדברי ממלא מקום האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים, ברוך הלפגוט, היוזמה החדשה תיתן מענה לטענות על אפליה. "אנחנו, וזה נכון גם למנהלי הסמינרים", אמר, "לא רוצים לנהל מדי שנה את הוויכוחים האין-סופיים עם הורים בשאלה אם תלמידה זו או אחרת היא 'חלשה' בהישגיה הלימודיים, או שיש סיבה אחרת למה לא קיבלו אותה. מנהל סמינר יצטרך מעכשיו להתמודד עם העניין עצמו".

לעיריית ירושלים, מודה עם זאת הלפגוט, אין דרכי אכיפה על הסמינרים. "אלה לא מוסדות עירוניים אלא פרטיים, והסמכות שלנו עליהם חלקית", אמר.

לטענת המבקרים, הנהגת המבחן האחיד לא תמנע אפליה, אלא רק "תשכלל" את התירוצים בדחיית מועמדות מזרחיות. "קשה לנו להתרגש מהיוזמה הזאת", אמר יואב ללום, שהקים את המטה למאבק באפליה העדתית במוסדות החינוך במגזר החרדי. "אני חושש שזו הצגה שנועדה להראות שהעירייה עושה משהו עם פסק הדין". עם זאת, הוסיף, "כל צעד שהם עושים הוא כבר משהו".

לדברי ללום, הבעיה קיימת לא רק בסמינרים, אלא גם במערכת החינוך היסודית, שבה סמכותה של העירייה מלאה. הוא אומר כי בתחילת שנת הלימודים היו 113 ילדות שלא מצאו מקום בבתי ספר רק משום שהיו ספרדיות..

במערכת החינוך החרדית אין ציפיות כי היוזמה החדשה תביא לשינוי בסדרי עולם: המכסות, התירוצים על "מבנה רוחני לא מתאים" והתפישה כי בעולם מתוקן איש איש מתחנך לצד "אנשים כמוהו". בכיר במערכת החינוך החרדית אמר השבוע ש"החלוקה בין אשכנזים לספרדים לגיטימית. אחד שקוראים לו מושקוביץ, ולא קיבלו את הבת שלו לסמינר, הולך ורושם אותה מיד לסמינר אחר. אבל אחד שקוראים לו בוזגלו, ישר הולך לעירייה, פונה למבקר העירייה, פונה לבית המשפט ואומר שלא קיבלו את הבת שלו כי היא ספרדייה. זה עניין של מנטליות".

ללום: "ש"ס היתה צריכה להקים מוסדות טובים לבנות. זו בעיה שש"ס לא רוצה לפתור, לאלי ישי אין בעיה לרשום את הבת שלו לסמינר אשכנזי, והוא לא חש את הבעיה... הילדים של כל חברי הכנסת של ש"ס מתחנכים במוסדות אשכנזיים".

יאיר אטינגר



סמינר "בית יעקב" בי-ם, בשבוע שעבר. מאבק במוסדות הליטאיים


תלמידות סמינר "בית יעקב" בירושלים בשבוע שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו