בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציירי לי מוזיאון

בחולון הולך ומוקם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס הראשון בישראל. המנהלת והאוצרת שלו, גלית גאון, מזדהה דווקא עם קריקטורה שמצאה באתר של מוזיאון איראני לקריקטורה, המוקם אף הוא כעת

תגובות

על דלת משרדה של גלית גאון בבניין מינהל החינוך בחולון תלוי שלט מאולתר. זהו דף שנתלש ממחברת, ועליו נכתב בעיפרון, בכתב יד: "מוזיאון הקריקטורה והקומיקס חולון. משרד ניהול המוזיאון בהקמה. אין להיכנס". המסגרת המשורטטת סביב הכיתוב, אף היא בעיפרון, מזכירה בצורתה את הקריקטורות המופיעות כל יום בעיתונים, אבל גם מוסיפה למראה המאולתר של השלט ארשת של רצינות חגיגית.

מאחורי השלט הזה מתרחשת בשלושת החודשים האחרונים פעילות קדחתנית. בחדר צר הממדים המסתתר מאחורי הדלת מגבשת גאון קווים לדמותו של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס הראשון שיוקם בישראל. היא לומדת את תחום האמנות הזה באמצעות ספרים ושיחות עם אמנים, אוספת מידע על מוזיאונים דומים שפועלים במדינות אחרות, מתעניינת באופן שבו הם בנו את האוספים שלהם, פונה למאיירים ישראלים בבקשה שיעבירו יצירות שלהם לרשות המוזיאון, ממיינת את היצירות שמגיעות אליה ומדברת על לבם של יורשי אמנים להפקיד את עיזבונם בידי הארכיון של המוזיאון החדש.

גאון, שהיא המנהלת והאוצרת הראשית של המוזיאון, שייפתח באוקטובר, גם מעורבת בגיבוש התוכנית האדריכלית של החלל שלו. היא מתרוצצת בקומה העליונה של הבניין כדי לפקח על השיפוצים, מפתחת רעיונות לתערוכות קבועות ומתחלפות, מתכננת את האופן שבו הן יוצגו ומתאימה את התוכנית המתגבשת לקריטריונים שקבעה מועצת המוזיאונים.

כשהיא מציגה על מסך המחשב שלה קריקטורה שמצאה באתר של מוזיאון איראני לקריקטורה המוקם אף הוא בימים אלה, גאון מסבירה שהיא מזדהה עם היצירה הזאת. היא וגלית עוז, האחראית על תחום החינוך במוזיאון, מחייכות כשהן מביטות באיור, שבו נראות שתי נשים בלבוש מוסלמי מסורתי. על מותניהן של השתיים חגורות נפץ מוכנות לפעולה, אבל אחת מהן מקדישה רגע כדי לרכון לעבר מראה ומושחת שפתון אדום על שפתיה. "אני מרגישה כמוהן, כאילו אנחנו שתי מחבלות שמוכנות להתאבד על המוזיאון הזה", צוחקת גאון.

רסטורציה לקריקטורות

היוזמה להקמת המוזיאון היה של אנשי אק"י, איגוד הקריקטוריסטים הישראלים, החוגג כעת 15 שנה להיווסדו, ובהם מישל קישקה, נסים חזקיהו ודן פתיר. זה שנים שתערוכת הסיכום השנתית של חברי האיגוד מוצגת בחולון, וכשהציעו לעיריית חולון להקים בעיר מוזיאון שיוקדש לקריקטורה, הם נענו בחיוב. המוזיאון יצטרף לרשימת מרכזי התרבות הפועלים בחולון, שהולכת ומתארכת. ביניהם: מוזיאון המדע "חווידע", המרכז לאמנות דיגיטלית, מרכז האמנויות מדיטק, מוזיאון הילדים ושני מוזיאונים נוספים שמוקמים בימים אלה - מוזיאון העיצוב ומוזיאון הבובות (שלצדו יפעל בית ספר לבובנאות).

מוזיאון הקריקטורה והקומיקס יקום במבנה שבו שוכן כיום מינהל החינוך של חולון, ברחוב ויצמן בעיר, ותקציב ההקמה והתפעול שהקציבה לו העירייה לשנה הקרובה הוא כמיליון שקלים וחצי. 400 מ"ר בקומה העליונה של המבנה יוקדשו לתצוגה, ו-280 מ"ר בקומת המרתף ישמשו את ארכיון המוזיאון, שיכלול ספרייה שתהיה פתוחה לקהל וחדר שבו יישמרו אוספים ועיזבונות של אמני קריקטורה וקומיקס בתנאים מבוקרים.

דגש מיוחד יושם על שימור היצירות. "קריקטורה שמגיעה אלינו היא בעצם דף נייר, ולנייר יש אורך חיים קצר יחסית. לכן כל הקריקטורות שיגיעו למוזיאון ייסרקו למחשב, חלקן יעברו רסטורציה וייכנסו לחדר שתנאיו יותאמו לשימור נייר - זו תהיה ה'כספת' של המוזיאון", אומרת גאון.

אוסף המוזיאון יכלול אוסף ממשי ואוסף וירטואלי - יצירות על גבי נייר לצד יצירות שיאוחסנו במחשב. יהיו שם יצירות של הקריקטוריסטים הישראלים הראשונים, ובהם זאב (יעקב פרקש), פרידל שטרן, אריה נבון, שמואל כץ ודוש, וכן קריקטוריסטים עכשוויים ובהם מישל קישקה, מושיק לין, עמוס בידרמן ואלית אבני.

המוזיאון, אומרת גאון, נועד בין היתר לקדם את הקריקטורה והקומיקס לכדי אמנות מוכרת, לשמש במה להצגת עבודות של אמנים מקומיים, לקרב את התחומים האלה לקהל ולשמש מרכז פעיל לחובבי הז'אנר. בהתאם לכך, תצוגת הקבע תכלול הסברים על תולדות הקריקטורה והתפתחותה, תערוכה ושמה "גדולי האומה" שתציג יצירות של הקריקטוריסטים הראשונים שפעלו במדינת ישראל, ותערוכה שתיפתח ביום העצמאות ה-60 ותסקור את האופן שבו שיקפו הקריקטורות את החיים במדינה במשך שנות קיומה. לצד אלה גם יוצגו תערוכות מתחלפות ויתקיימו חוגים ומפגשי אמן.

כמו ארץ נהדרת

ומה בנוגע לקומיקס? גאון מבהירה שהארכיון יכלול גם כמה יצירות מוקדמות בתחום זה - ובהן כאלה שיצרו לאה גולדברג, אברהם שלונסקי ונחום גוטמן - אבל בשלב הראשון יתמקד המוזיאון בעיקר בקריקטורה. היא נותנת לכך שני טעמים. האחד, היותו של הקומיקס תחום צעיר יחסית בישראל, והשני, שטחו המוגבל של המוזיאון. עם זאת, גאון מסבירה כי שטח המוזיאון עתיד לגדול ומבטיחה שהקומיקס יתוסף אליו בשלב מאוחר יותר.

קהל היעד שאליו יפנה המוזיאון הוא בעיקר ילדים ונוער; לא מפני שקריקטורות וקומיקס מיועדים לצעירים דווקא, אלא בעיקר משיקולים כלכליים-הישרדותיים. "ברוב המוזיאונים בארץ, מרבית המבקרים הם ילדים ונוער שמגיעים בסיורים חינוכיים", מסבירה גאון, "וגם אצלנו זה יהיה כך. מה גם שהמוזיאון שלנו ישכון בחולון, שממצבת עצמה כ'עיר הילדים'". גאון ועוז מבהירות כי לתחום החינוכי תהיה חשיבות מרכזית במוזיאון וחושבות על דרכים לשילוב קריקטורות בתחומי לימוד שונים, ובהם אמנות, עיצוב, תקשורת חזותית וגם אזרחות, מורשת ומנהיגות חברתית.

באופן מסורתי מחלקים קריקטורות לשלושה סוגים: הומור כללי, הומור פוליטי ודיוקנאות. הנפוצה והמוכרת מכולן היא הקריקטורה הפוליטית המופיעה בעיתונים היומיים. "קריקטוריסט הוא בעצם פובליציסט שהאמנות היא כלי העבודה שלו, במקום מלים", אומרת גאון. אבל האם ילדים שיגיעו למוזיאון יתעניינו בקריקטורות פוליטיות? "ילדים היום מכירים היטב פוליטיקה ואקטואליה מ'ארץ נהדרת', שזה בעצם קומיקס וקריקטורה בתלת ממד, אז למה לא?" אומרת עוז, וגאון ממהרת להסכים: "אני בכלל חושבת ש'ארץ נהדרת' היא חלק מהמוזיאון".



גלית גאון: "קריקטוריסט הוא פובליציסט שהאמנות היא כלי העבודה שלו"


מינהל החינוך של חולון, שבו יוקם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו