בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רטיבות ודלות: כך מופקר בית הספרים הלאומי

האם מדינת ישראל יודעת להגן על נכסי התרבות שלה? "הארץ" יבדוק בסדרת כתבות את מצב שימור התרבות בישראל

תגובות

ישראל, כך נדמה לעתים קרובות מדי, אינה יודעת לשמור על נכסי התרבות שלה אל מול מהלכי הפרטה ורווח כלכלי מחד והזנחה מתמשכת מאידך. גם כאן, מסירה המדינה מעצמה את האחריות לשימור ולתחזוק נכסי התרבות המקומית.

כך, על מדפי בית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים מניחים בכל חורף ניילונים כדי שהספרים לא יירטבו; בארכיון רשות השידור נמחקו שידורים היסטוריים כדי להקליט על הקלטות תוכניות חדשות; בתי אישים מפורסמים מתפוררים מחוסר תקציב ובניינים היסטוריים נהפכים למגרשי נדל"ן מניבי רווח.

עזבונות של גדולי המשוררים והסופרים נקנו על ידי ספריות בחו"ל, ואילו ארכיונים פרטיים וציבוריים שנשארו בישראל אינם זוכים לתנאי השימור הראויים.

לפני חמש שנים הציע בית מכירות פומביות בבריטניה למכירה אוסף נדיר של כתבי יד עתיקים ומיוחדים של יהודי לונדון. אספנים פרטיים וספריות גדולות התחרו על קניית האוסף יוצא הדופן, שהכל מסכימים שיש לו חשיבות היסטורית גדולה.

נשיא האוניברסיטה העברית והממונה על הספרייה הלאומית, הפרופ' מנחם מגידור, מספר ש"הקציתי חצי מיליון דולר לניסיון לרכוש כמה פריטים חשובים מהאוסף". אלא שהכסף לא הספיק מול המתחרים ואף כתב יד לא מצא את דרכו למדפי הספרייה הלאומית. זו רק דוגמה אחת לכך שהמוסד הזה הולך ומאבד את מקומו כספרייה העברית החשובה בעולם.

כבר ב-1905 החליט הקונגרס הציוני על הקמת ספרייה לאומית בארץ ישראל, שתרכז את נכסי הרוח של העם היהודי. אבל למעשה, עד היום אין ספרייה לאומית בישראל. המוסד המכונה "הספרייה הלאומית" הוא בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, שהוקם ב-1892, עוד לפני הקמת האוניברסיטה העברית. מאז הקמתה, האוניברסיטה היא הבעלים היחידים של הספרייה ולמדינת ישראל אין כל חלק בה.

עם השנים, הספרייה זכתה למעמד מיוחד: לפי חוק, כל דבר דפוס שמתפרסם בישראל חייב להיות מועבר ללא תשלום לספרייה. מתוקף מעמדה הייחודי, הספרייה מתוקצבת גם על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. בשנים האחרונות החלו גורמים שונים לקדם תהליך ארוך שבסופו, כך מקווים, תיהפך לספרייה לאומית של ממש בבעלות ובאחריות המדינה, שתהיה פתוחה לציבור ולחוקרים כאחד.

אבל בינתיים, בספרייה הלאומית נאלצים להיאבק ברטיבות, בזחלי חיפושיות בין דפי הספרים ובתחרות מול ספריות בחו"ל על ספרים. זאת משום שלאורך השנים הספרייה סבלה וסובלת ממחסור בתקציבים. מכיוון שרוב תקציבה מגיע מהאוניברסיטה העברית, היא נאלצה "להתחרות" באגפים אחרים באוניברסיטה ונפגעה מהקיצוץ בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה.

חיפושיות בספרים

מבחינת גודלה ועושרה, יכולה הספרייה בירושלים להתחרות בספריות לאומיות אחרות בעולם. בספרייה יש כיום יותר מחמישה מיליון ספרים (לעומת 30 מיליון בספריית הקונגרס בוואשינגטון ו-13 מיליון בספרייה הלאומית הבריטית) וכן אלפי פריטים נוספים, כמו הקלטות, מפות וכתבי יד. מצויים בה, בין השאר, האוסף שנחשב לחשוב בעולם בנושא מדעי היהדות וכמה מהאוספים החשובים של חקר המזרח. עוד כוללת הספרייה כמה אוצרות תרבות של ממש, ביניהם הארכיונים האישיים של אלברט איינשטיין, אייזיק ניוטון, מרטין בובר וש"י עגנון.

המחסור בתקציבים הביא לקשיים בשימור האוסף הנדיר. הספרייה סובלת מחוסר מקום וספרים רבים פוזרו במחסנים באתרים שונים בירושלים. ב-2004 ניחתה מכה נוספת על הספרייה, כשעל מדפי המחסן התנחלו זחלי חיפושיות שהחלו לכרסם בספרים. המאבק בזחלים הוא פרק מרתק בשימור ספרים ובאנטומולוגיה (חקר החרקים). עד היום נוקו יותר משני מיליון ספרים - חלקם הוקפאו, אחרים הוכנסו לבועות פלסטיק כדי לחנוק את הזחלים בחנקן, ואף נעשה ניסוי בהדברה ביולוגית - השמדת הזחלים על ידי צרעות שניזונות מהם. בעיה חמורה נוספת היא מי הגשמים המחלחלים דרך התקרה. לכן, בכל חורף נפרסות יריעות ניילון גדולות על חלק ממדפי הספרים.

מנהל הספרייה הזמני, הפרופ' יורם צפריר, מבטיח שבעיית הזחלים נפתרה, ושיריעות הניילון נמתחות רק ליתר ביטחון. אבל מבחינות אחרות הספרייה מתנהלת כאילו קפאה בעידן אחר. כך, לדוגמה, הפתקים שעליהם נכתבות הזמנות הקוראים מועברים למחסן בקופסת קרטון קשורה בחבל. תחרות קשה

אבל הבעיה העיקרית של הספרייה היא הקושי להתמודד עם ספריות ועם מכוני מחקר בחו"ל, שמתחרים מולה על רכישת ספרים ואוספים נדירים. . כישלון בולט בתחום הזה הוא רכישת פריטים שנמצאים בישראל על ידי ספריות בחו"ל, כמו לדוגמה, קניית עיזבונו של המשורר יהודה עמיחי על ידי אוניברסיטת ייל שבארה"ב.

יו"ר מועצת המנהלים של הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, מבהיר עד כמה התחרות קשה. "שאלתי את מנהל ספריית מדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד מה מדיניות הרכישה שלהם בישראל, והוא אמר לי 'אין לנו מדיניות, אנחנו רוכשים הכל'. אפילו יש להם אדם שכל בוקר אוסף פשקווילים שמתפרסמים בשכונת מאה שערים ומעביר אותם לספרייה בהארוורד".

חלק מהספרים והמסמכים שבספרייה הלאומית לא מטופלים כיאות בשל המחסור בתקציב. כך לדוגמה, ארכיון הסופר היהודי-גרמני החשוב סטפן צוויג ממתין בארגזים למי שיגאל ויקטלג אותו, לשימוש החוקרים. צוויג ציווה את עיזבונו לספרייה בירושלים לפני שהתאבד ב-1942, אבל התנה זאת בכך שהוא יישאר סגור במשך כמה עשרות שנים. תקופה זו חלפה מזמן, אולם עד היום לא נמצא תקציב לעובד שיקטלג את המסמכים ויאפשר לציבור ולחוקרים ליהנות ממנו. בקופסאות קרטון במחסני הספרייה שוכבים עוד מאות ארכיונים פרטיים, חלקם יקרי ערך, שאיש אינו יודע מה יש בהם.

תהליך התנתקות

לאור הקשיים, הגישה ב-2004 ועדה בראשות השופט יצחק זמיר דו"ח לנשיא האוניברסיטה העברית, שהמליץ על שינוי כולל במעמד הספרייה: המוסד ייהפך לספרייה לאומית, שהבעלות עליו תתפצל בין האוניברסיטה העברית (25%), המדינה (50%) ומוסדות שמייצגים את העם היהודי, דוגמת הסוכנות היהודית (25%). עוד המליצה הוועדה, שתקציב הספרייה יוגדל ומעמדה יוגדר בחוק.

ברוח דו"ח זמיר, הגיש ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) הצעת חוק לכנסת הקודמת, שאושרה בקריאה טרומית וכיום מנסה ועדת החינוך להמשיך בקידומה. הממשלה הבטיחה להגיש הצעת חוק משלה בנושא, אולם טרם עשתה זאת.

בינתיים החלה האוניברסיטה העברית בתהליך התנתקות הדרגתי מהספרייה, שבמסגרתו מונתה מועצה מנהלים ציבורית שתנהל אותה עד להפיכתה לחברה בת, כשלב ראשון בדרך לעצמאות. לאחרונה נקלעה הספרייה למשבר נוסף לאחר שמנהלה, דורון אביטל, התפטר על רקע חילוקי דעות בינו למועצה הציבורית, אותה האשים שאינה עושה די לשינוי מצב הספרייה. צפריר מונה כמנהל זמני, והמנכ"ל הקבוע החדש, שמוליק הר-נוי, עתיד להיכנס לתפקידו בימים הקרובים ולצדו יכהן מנהל אקדמי.

בלומברג לא מכחיש שהספרייה סובלת מבעיות רבות, אבל מבטיח שהשינוי המיוחל בדרך. לדבריו, "קודם כל אנחנו צריכים להגדיר מה יהיה אופי הספרייה הלאומית וסביב זה לבנות אותה. בסך הכל יש דיון טוב מול הממסד. יש פתיחות לעניין בכנסת, במשרד המשפטים ובמשרד האוצר".

בלומברג, בנקאי לשעבר, מבסס את חזונו על כך שקרן "יד הנדיב" של משפחת רוטשילד הציעה לממן הקמת בניין חדש לספרייה. לדבריו, בתוך ארבע שנים ניתן יהיה להקים את הבניין כמונומנט השלישי על גבעת רם - לצד הכנסת ובית המשפט העליון. בבניין, כשייבנה, מתוכנן מוזיאון ספר, יוצגו בו האוספים והפריטים הנדירים והוא ישמש כאכסניה לחוקרים מכל העולם. עם זאת, על אף ההצהרות, תכנון הבניין או הליכי אישור הקמתו טרם החלו. "אסור להסתכל על הספרייה הלאומית דרך הבעיות שלה, אלא דרך מה שיכול להיות בה בעתיד", אומר בלומברג.



הספרייה העברית בירושלים, בשבוע שעבר. קרן "יד הנדיב" הציעה לממן הקמת בניין חדש לספרייה בתוך 4 שנים, ואולם התכנון טרם החל


בתצלומים: בית הספרים הלאומי בירושלים, בשבוע שעבר. למדינת ישראל אין כל חלק במוסד, על אף מעמדו המיוחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו