בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבויי מלחמה או סתם פושעים

האם אפשר להאשים לוחמי חיזבאללה שנלקחו בשבי בזמן מלחמת לבנון בעבירות פליליות כמו רצח וחטיפה? לשם כך על בית המשפט להכריע אם נלחמו בשירותה של מדינה או כארגון טרור. תשובתו יכולה להשפיע גם על גורלם של החיילים הישראלים בשבי בלבנון

תגובות

שבועיים לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, נקרא מוחמד סרור על ידי מפקדיו בחיזבאללה לשירות מילואים ונשלח להשתתף באימון באחד מבסיסי הארגון בבקעת הלבנון. עם פרוץ המלחמה, האימון הופסק וחניכיו התפזרו. סרור חזר לכפרו עייטא א-שעב, שבדרום לבנון, שם הוא פגש את חוסיין סלימאן, שהופקד מטעם חיזבאללה על הגנת הכפר. סלימאן צייד אותו בכמה אמצעי לחימה, בהם גם טילים נגד טנקים, והציב אותו באחת העמדות בפאתי הכפר.

חיילי צה"ל, שכבשו את עייטא א-שעב ב-4 באוגוסט, לקחו בשבי גם את סרור וגם את סלימאן. כעבור חמישה ימים הם שבו גם את מאהר כוראני, שהוצב, מצויד אף הוא בטילי נ"ט, במארב ממזרח לעיירה שיחין. שלושתם, שעצורים עד היום בכלא השרון, עומדים מאז במרכזה של התדיינות משפטית ופוליטית, ששאלת היחסים בין חיזבאללה לבין השלטון המרכזי בלבנון ניצבת במרכזה.

לוחמים בלתי חוקיים

פרקליטות המדינה רואה בסרור, בסלימאן ובכוראני "לוחמים בלתי חוקיים", ולכן העמידה אותם לדין על פי החוק הפלילי הרגיל. ב-18 בספטמבר הוגשו נגדם כתבי אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת. הם הואשמו בשורה של עבירות פליליות, בהן "מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת", "אימונים בנשק באיראן ובלבנון ללא אישור הממשלה", "קשירת קשר לביצוע פשע" ו"קשירת קשר לביצוע רצח".

סלימאן הואשם גם ברצח ובחטיפה, משום שלקח חלק בהיערכות לקראת חטיפת אודי גולדווסר ואלדד רגב, ב-12 ביולי, והשתתף במארב שנועד לפגוע בחיילים שירדפו אחרי החוטפים. בעקבות הודאתם של סלימאן וכוראני שהשתתפו בנובמבר 2005 בהתקפה על מוצב צה"ל בכפר ראג'ר, הם הואשמו ב"ניסיון לרצח" ו"בקשירת קשר לביצוע חטיפה".

עורכי הדין סמדר בן נתן ואיתי הרמלין, המייצגים את העצורים מטעם הסנגוריה הציבורית, כפרו בטענה שמדובר בלוחמים בלתי חוקיים, וטענו כי כל המעשים המוזכרים בהם בוצעו "במסגרת לחימה", כי הנאשמים "נלקחו בשבי הישראלי במסגרת פעילותם כלוחמים" וכי הם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, כולל כל הזכויות הנגזרות מכך לפי אמנת ז'נווה (עורכי הדין הגישו בנוסף עתירה לבית המשפט המחוזי, לאפשר לעצורים לקבל ביקורים סדירים של נציגי הצלב האדום, זכות הנמנעת מהם מאז מעצרם).

השופט המחוזי דחה על הסף את עמדת הפרקליטים, ואלה ערערו על כך לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את ערעורם, אך קבע, מפיו של השופט אליקים רובינשטיין, כי בית המשפט המחוזי בנצרת יקיים דיון ענייני בטענותיהם, שיתקיים במסגרת הדיון בטענותיהם המקדמיות של הצדדים. כלומר, עוד לפני תחילתו של הדיון בכתב האישום עצמו. מועד הדיון נקבע ל-10 באפריל .

שלושת לוחמי חיזבאללה טוענים שארגונם קשור קשר הדוק ביותר לממשלת לבנון ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהכוחות המזוינים הסרים למרותה. ישראל שוללת את הטענה הזאת, וקובעת שחיזבאללה פועל באופן עצמאי, אין לו כל זיקה לצבא לבנון והוא כפוף לממשלת איראן הרבה יותר מאשר לממשלת לבנון. נציגי המדינה מסתמכים בדיון המשפטי הזה על חוות דעת מקצועית שנכתבה על ידי אחד מראשי אגף המודיעין בצה"ל; אנשי חיזבאללה מציגים חוות דעת שקיבלו מאחד מבכירי השב"כ בעבר.

בין הצדדים אין מחלוקת על כך שמעמדם של שלושת אנשי חיזבאללה ייגזר מהתשובה שבית המשפט ייתן לשאלה בדבר היחסים ששררו בזמן המלחמה בין חיזבאללה לבין השלטון המרכזי בלבנון: אם בית המשפט יקבע כי חיזבאללה פעל במלחמה כ"חלק מהכוחות המזוינים של לבנון", תיאלץ המדינה להחיל עליהם את אמנת ז'נווה ולהכיר בלוחמי חיזבאללה כשבויי מלחמה. אם הוא יקבע, לעומת זאת, שחיזבאללה פעל באופן עצמאי וללא כל כפיפות לצבא לבנון, ייאלצו שלושת העצורים לוותר על דרישתם למעמד של שבויים.

הגדרת חיזבאללה

כדי לבסס את טענתם שחיזבאללה היה חלק מהכוחות המזוינים הממלכתיים של לבנון, משתמשים הרמלין ובן נתן גם בדברים שאמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ביום שבו פרצה המלחמה, וגם בקביעות הכלולות בחוות הדעת המקצועית שהכין בעבורם ראובן פז, מי שכיהן בשנות ה-80 כראש מחלקת המחקר של השב"כ, שמנהל היום את הפרויקט לחקר תנועות איסלאמיות במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומשמש גם כיועץ לסוכנויות בממשל האמריקאי החוקרות את הטרור האיסלאמי.

"ההתקפה הרצחנית שאירעה הבוקר", אמר אולמרט ביום שבו חטף החיזבאללה את גולדווסר ורגב, "איננה פעולת טרור. זאת פעולה מלחמתית של מדינה, של מדינת לבנון, נגד מדינת ישראל בשטחה הריבוני (...) ממשלת לבנון, שחיזבאללה הוא חלק ממנה, מנסה לערער את היציבות האזורית. לבנון היא האחראית, ולבנון תישא בתוצאות פעולותיה". פרקליטות המדינה, אומרים פרקליטיהם של אנשי חיזבאללה, מתכחשת עכשיו לדברים החד משמעיים שאמר ראש הממשלה עם פרוץ המלחמה.

חוות דעתו של פז מתבססת על מספר רב של ציטוטים מפיהם של אישים לבנוניים בכירים, שביקשו לתאר את מקומו של חיזבאללה (או, בז'רגון הפוליטי של לבנון, "ההתנגדות הלאומית") במסגרת המערך הממלכתי הלבנוני. פז מצטט, בין השאר, את הנשיא אמיל לאחוד ("חיזבאללה הוא כוח התנגדות לאומי, המשלים את כוחו של צבא לבנון"), את ראש הממשלה פואד סניורה ("ההתנגדות הלבנונית היא ביטוי נאמן וטבעי לזכותו הלאומית של העם הלבנוני להגן על אדמתו וכבודו לנוכח התוקפנות, האיומים והשאיפות הישראליות"), את שר ההגנה לשעבר עבד אל כרים מוראד ("בהתחשב במשאביה הדלים של לבנון, חיזוק ההתנגדות הוא השיטה הרצויה לחיזוק כוחה הצבאי של המדינה"), ואת הרמטכ"ל מישל סוליימן ("חיזוק ההתנגדות הוא אחד העקרונות המרכזיים של הדוקטרינה הצבאית הלבנונית").

"לסיכום", כותב פז, "אני מחווה את דעתי שלפי הצהרותיהם ומדיניותם של ראשי הממשל הלבנוני בעת הרלוונטית, ארגון חיזבאללה הוא בעל תפקיד בתפישת הביטחון הלאומית הלבנונית, הוא פועל ופעל כבעל תפקיד צבאי לבנוני לאומי, כמשלים של צבא לבנון בהגנה על לבנון ובעימות מול ישראל, תוך ניצול יתרונותיו על פני צבא לבנון בלחימה מול צה"ל, וכי הממשל הלבנוני החליט שלא לפרק את חיזבאללה מנשקו גם אחרי המלחמה, כל עוד צבא לבנון חסר את הציוד והיכולות שבידי הארגון, ואולי גם לאחר שירכוש יכולות אלו".

"המציאות הלבנונית היא מאוד דינמית", אומר עו"ד הרמלין. "מאז המלחמה, שרי חיזבאללה פרשו מהממשלה ואופי היחסים בין חיזבאללה לממשל המרכזי השתנה במקצת. אבל לצורך ההליך המשפטי שאנחנו עוסקים בו, המציאות הקובעת היא זו שהיתה קיימת בזמן המלחמה ובמציאות של אותם ימים אין לי ספק שחיזבאללה תפקד כחלק מהכוחות המזוינים של לבנון".

הפרקליטות טוענת לעומת זאת שחיזבאללה הוא ארגון טרור ולכן אין לראות בו חלק מהכוחות המזוינים הלגיטימיים של לבנון. "ארגון חיזבאללה", כתבו נציגיה לבית המשפט, "הוא ארגון טרור, פשוטו כמשמעו, שחבריו אחראים למותם של מאות רבות של אזרחים ישראלים תוך רמיסה ברגל גסה של דיני הלחימה. ארגון זה פועל בכוונה להשמיד את מדינת ישראל ולהרוג באזרחיה, ואינו בוחל ברצח של אזרחים חפים מפשע תוך ניצול האוכלוסייה האזרחית בלבנון כ'מגן אנושי'.

"המאשימה סבורה, שעובדות אלו, והעובדה שארגון זה פועל כארגון טרור, אינן צריכות ראיה והנן בגדר 'ידיעה שיפוטית', בוודאי אחרי מאורעות הקיץ האחרון שבו ניתכו על צפון הארץ אלפי רקטות שירה ארגון זה לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית". סגנית פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד מורן מרגלית, ומנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המחוז, עו"ד מירית שטרן, מבססות את עמדתן גם על חוות דעת שכתב סגן ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, אדם ששמו אינו מוזכר במסמכים הגלויים שהוגשו לבית המשפט.

"ארגון חיזבאללה", כתבו על בסיס חוות הדעת שלו, "איננו חלק מהכוחות המזוינים של לבנון, אינו פועל על פי הוראות ממשלת לבנון, ואנשיו אינם מתמנים לתפקידיהם על ידה. הארגון מהווה כוח צבאי עצמאי, גרורה איראנית, הפועל בלבנון באופן עצמאי ומשחק בה 'משחק כפול', בין המערכת המוסדית הלבנונית למטרותיו העצמאיות. ארגון זה פועל בלבנון על פי האינטרסים שלו והנחיות גורמים זרים, לעתים אף בעימות עם הממשלה, כבימים אלה. במצב זה, המענה לשאלה אם חיזבאללה מהווה חלק מהכוחות המזוינים של לבנון אינו תלוי בהתבטאויות בתקשורת, אלא בבחינה עובדתית מעמיקה של השאלה האם חיזבאללה ככוח מזוין פועל על פי הוראותיה של ממשלת לבנון ונשלט על ידה. לטענת המאשימה, התשובה לשאלה זו הנה שלילית".

השאלה האם סרור, סלימאן וכוראני יוכרו כשבויי מלחמה או יעמדו לדין פלילי תוכרע אם כך על פי העמדה שבית המשפט יאמץ במחלוקת סביב מעמד חיזבאללה בלבנון. אלא שלשאלת מעמדם של השלושה בישראל יש היבט נוסף, שאותו העלה עו"ד הרמלין בפני בית המשפט בצורה מרומזת ועדינה. עמדתה המשפטית של ישראל עולה אמנם בקנה אחד עם עמדתה המדינית, שלפיה חיזבאללה הוא ארגון טרור שאינו זכאי להכרה בינלאומית כלשהי, אך עלולה בתוך כך לפגוע בסיכויי החזרתם של שני חיילי צה"ל השבויים בידיו.

"לא נוכל לסיים פרק זה", כתב הרמלין במסמך שבו סיכם בעבור בית המשפט את טיעוניו המשפטיים, "בלי להתייחס לתבונה שבהצגת מעורבות הנאשמים במלחמה כמעשה פלילי, והעמדתם לדין פלילי, חלף החזקתם כשבויי מלחמה. זאת, בשעה שחיילים ישראלים מוחזקים בלבנון, והאינטרס הישראלי המובהק הוא בביצורו של מוסד שבויי המלחמה (...) בימים שבהם חיילים ישראלים מוחזקים בלבנון ראוי שבית המשפט יחזק את מעמדו של מוסד שבויי המלחמה ולא יחלישו". בתשובתה, נמנעה הפרקליטות מלהתייחס להיבט הזה של הפרשה.



סלימאן, סרור וכוראני בבית המשפט. טוענים שארגונם קשור קשר הדוק לממשלת לבנון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו