שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פיצויים עונשיים: הבעת סלידה ממעשיו של המזיק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עו"ד ברוך קצמן

לפני כמה שבועות ביטל בית המשפט העליון בארה"ב פיצויים עונשיים בסך שמונים מיליון שקל שנפסקו לטובת אלמנה של מעשן. בית המשפט הגיע למסקנה כי ניתן לפסוק פיצויים עונשיים רק בהתחשב בנזק שנגרם למגיש התביעה עצמו. בית המשפט האמריקאי לא יצא נגד עצם הזכות לפסוק פיצויים עונשיים ולא קרא להגבלת הסכומים שניתן לתבוע במסגרת פיצויים עונשיים, אלא דווקא שב והדגיש את החשיבות של פיצויים אלה.

פסיקה זו של בית המשפט האמריקאי חידדה את ההבדל בין המצב בארה"ב למצב בישראל בסוגיית הפיצויים העונשיים. ההבדל בין שתי שיטות המשפט הוא כמרחק מזרח ממערב. בעוד בארה"ב נפסקים סכומים אדירים כפיצויים עונשיים, בישראל פסיקת פיצויים עונשיים נדירה ביותר.

כדי להבין את הקושי שטמון בפסיקת פיצויים עונשיים בשיטת המשפט הישראלית יש להתחקות אחר מטרתם הכללית של דיני הנזיקין ולהבין מהם פיצויים עונשיים. מדובר בפיצויים שמשולמים לניזוק, אמורים להעניש את המזיק ולהביע את סלידת בית המשפט ממעשיו. לפיכך - הפיצויים העונשיים אינם עולים בקנה אחד עם עקרון העל בדיני הנזיקין - השבת המצב לקדמותו. הם לא באים לשקף הערכה כמותית של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי העוולה, ולא באים להעמיד את הניזוק במצב בו היה נתון לולא העוולה הנזיקית.

הפיצויים העונשיים ייפסקו בישראל רק אם מדובר בעוולות חמורות ביותר מבחינה מוסרית, שמבוצעות מתוך כוונה זדונית לפגוע באחר. בפסיקת פיצוי עונשי אמור בית המשפט לבטא את סלידתו מהתנהגות המזיק. כאמור, בשיטתנו המשפטית מדובר במקרים נדירים.

פיצויים כאלה נפסקו פה רק כאשר ברור כי מדובר במקרה מובהק של עוולה שיסודה בכוונה להרע ולפגוע או בזדון, דהיינו "פעולה זדונית במלוא מובן המילה" (ת"א (ירושלים) 1751/06, דבורה גרוס נ' פז גז חברה לשיווק). בתי המשפט שמים דגש על כוונת הזדון לגרימת הנזק ולא על חומרת התוצאה. גם מקרים של רשלנות חמורה, שלא נובעת מכוונת זדון, לא יזכו את התובע בפיצויים עונשיים. כך, למשל, במקרה שבו גילה צוות רפואי רשלנות חמורה וזלזול מדאיג בחולים לא פסק בית המשפט פיצויים עונשיים - שכן נקבע כי לא ניתן היה לגלות זדון או כוונה בהתנהגות הצוות הרפואי.

הפסיקה הקיימת מודעת, כמובן, לכל השיקולים שעומדים בבסיס פסיקת פיצויים עונשיים. פסיקה "ליברלית" יותר בכל הנוגע לפסיקת פיצויים עונשיים היתה יכולה, אולי, להקטין את מקרי הנזיקין. מזיק פוטנציאלי שידע כי אם יתרשל בצורה חמורה יחויב בפיצויים גבוהים, ייתכן שהיה עושה מאמצים גדלים יותר שלא להתרשל. פסיקת פיצויים עונשיים יכולה להביא לפיקוח הדוק יותר ולתשומת לב רבה יותר, משום שהמזיק הפוטנציאלי יידע שלרשלנותו יכול להיות מחיר של עשרות מיליוני דולרים.

למרות הפסיקה שדוחה פסיקת פיצויים עונשיים, אפשר למצוא ניצנים של שינוי. בתי המשפט שמים דגש על הפן ההרתעתי, על הערכים החברתיים שפיצויים עונשיים יכולים לשרת ואף נפסק כי במקרה של "רשלנות מקוממת" ניתן יהיה לפסוק פיצויים עונשיים. נראה כי לא ירחק היום ופיצויים עונשיים ייפסקו - בתחילה לא כדבר שבשגרה, אך הם יחלחלו לדיני הנזיקין. הפיצוים העונשיים, למרות שאינם עולים בקנה אחד עם עקרון העל של דיני הנזיקין, משרתים עקרונות חשובים לא פחות, אותם עקרונות שהביאו את בית המשפט העליון לשנות את "הלכת השנים האבודות" לאחר יותר משני עשורים. אין ספק כי פסיקת פיצויים עונשיים מידתיים עולה בקנה אחד עם המגמה החדשה שמתפתחת בדיני הנזיקין.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ