בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשיח יהיה מוסיקאי

בשנת 1806, באחד ממסעותיו ברחבי אוקראינה, תיאר רבי נחמן מברסלב באוזני שני חסידים את חזון הגאולה שלו; אחד מהם רשם את הדברים, אבל הטקסט נותר חסוי במשך כ-200 שנה. עכשיו, לראשונה, נחשפת "מגילת סתרים" בספר חדש. אז למי יהיה דומה המשיח? ולמה לא יהיה לו צורך בבית מקדש?

תגובות

מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב צבי מרק. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 253 עמ', לא צוין מחיר

המתח בין השאיפה לחשוף את הרזים ולהפיצם לבין הכורח להסתיר אותם ולהעלימם מעיני הרבים הוא מן המאפיינים הבולטים של המיסטיקה בכלל ושל זו היהודית בפרט. ככל שמדובר בראשית החסידות, מתח זה התגלם יותר מכל בדמותו ובמורשתו הרוחנית של ר' נחמן מברסלב (1772-1810). כפי שמציין מחבר הספר שלפנינו, צבי מרק, "בעולמו של ר' נחמן מברסלב תפס העיסוק בסוד מקום חשוב מאוד (...) אנו יודעים על ספר אחד שר' נחמן גנז, ועל ספר אחד שהוא שרף, ועל סיפורים שאסר לגלותם לזר" (עמ' 18). ואולם יותר מכל ביקש ר' נחמן להעלים מעיני הרבים, ובכלל זה ממרבית חסידיו, את סוד הגאולה.

בראשית חודש אב תקס"ו (1806), בעודו עושה את דרכו בעגלה באחד ממסעותיו ברחבי אוקראינה, החל ר' נחמן לתאר באוזני ר' נתן מנמירוב ור' נפתלי, שני החסידים הקרובים לו ביותר, את "כל סדר ביאת הגואל צדק". ר' נתן רשם את הדברים, והטקסט שיצא מתחת ידיו נקרא בפי חסידי ברסלב "מגילת סתרים". אמנם ספרותה הענפה של חסידות ברסלב משופעת בעדויות על עצם קיומה של מגילה זו וברמזים על תוכנה, אלא שהמגילה עצמה נותרה חסויה במשך כ-200 שנה. הישגו המפתיע והמרשים של מרק מתבטא קודם כל בכך שעלה בידו לשכנע אותם שומרי חותם בקרב חסידי ברסלב לחשוף לפניו את הטקסט הכמוס ולהרשות לו לפרסמו ברבים. יתרה מזו, אחדים מהם אף התגייסו לסייע לו לפענח נכונה את נוסח המגילה שנכתב בראשי תיבות ובקיצורים אניגמטיים. עניינו של הספר שלפנינו הוא איפוא בחשיפה, בפענוח ובפירוש רחב של סוד הגאולה כפי שחזה אותו ר' נחמן מברסלב.

תחילה סוקר מרק את גלגולי המגילה מאז שנכתבה ואת כתבי-היד השונים ששרדו ממנה. דיון זה מוביל למסקנה שהנוסח של "מגילת סתרים" הנחשף כאן לראשונה מייצג נאמנה את הדברים שרשם ר' נתן מפי ר' נחמן. לאחר שהוא מציג נוסח מפוענח של המגילה, שאליו נלווה צילום מלא של כתב היד, פונה מרק לדיון מקיף בתכנים ובמשמעות של חזון הגאולה כפי שהגה אותו ר' נחמן, כשהוא מתבסס, בין השאר, על האמירות הרבות בעניין הגאולה שפיזר ר' נחמן בכתביו. לשון אחר: המשמעות של "מגילת סתרים" מתחוורת על ידי העמדתה בתוך ההקשר הרחב של הספרות הברסלבית. מהלך פרשני זה נסמך על בקיאות מרשימה בספרות הענפה והמורכבת של חסידות ברסלב וכן על קריאה שקולה, רגישה ויצירתית שלה.

הקביעה החשובה הראשונה של מרק באשר לחזון הגאולה הברסלבי היא שהמשיח מתואר בו "כצדיק בן דמותו של ר' נחמן מברסלב" וכי ימות המשיח מצטיירים בו "כמימוש מושלם של מסכת הערכים הברסלבית" (עמ' 63). אכן היומרות המשיחיות של ר' נחמן עולות מתוך דברים רבים שהשמיע באוזני נאמניו. חשיבות מיוחדת נודעת לאמרה של ר' נחמן: "כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל אני יכול לעשות, רק שהחילוק הוא שמשיח יגזור אומר ויקום אבל אני (...) איני יכול לגמור עדיין" (עמ' 64).

מתברר איפוא שר' נחמן ראה את עצמו כמי שניחן בכל האיכויות הנדרשות כדי להיות משיח. מה שמנע את מימוש הפוטנציאל המשיחי הוא היעדר ההכרה בו מצד הציבור. אכן, הפער החריף בין הדימוי העצמי שלו לבין חוסר הבשלות של בני הדור להכיר במעלתו, רדף את ר' נחמן

כל ימי חייו, שכן ר' נחמן ראה את עצמו לא רק כגדול שבין צדיקי הדור, אלא כגדול הצדיקים של כל הדורות. גם כאשר חלה וידע שמותו קרוב, לא אמר ר' נחמן נואש: אמנם הוא עצמו לא יזכה להשלים בחייו את השליחות המשיחית, אך תורותיו ושיחותיו הן שיפעלו וישפיעו לאחר מותו.

ביטוי פיוטי להשקפה זו יש באמירתו: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח"; כפי שמציין מרק, אמירה זו נתפרשה בעיני חסידיו לא רק כנבואה אלא גם כצוואה שעליהם מוטלת החובה למלאה. אמירה נוספת של ר' נחמן שהזינה את תודעת השליחות המשיחית של חסידיו היתה, ש"לעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב". ההכרה במעלת ר' נחמן ובערך של בשורתו והגאולה המשיחית הן איפוא שני הצדדים של אותה מטבע.

כיצד ייראו איפוא ימות המשיח על פי חזונו של ר' נחמן מברסלב? מהי דמותו של הגואל, מהן המשימות המוטלות עליו ובאילו אמצעים הוא עתיד למלא שליחותו? אחד הטקסטים המכוננים של התודעה המשיחית בהיסטוריה היהודית הם פרקים י"א-י"ב מתוך הלכות מלכים של הרמב"ם. בבקשו לקבוע אמות מידה שבהן חייב לעמוד כל מי שמתיימר להיות משיח, מנה הרמב"ם, בין השאר, את הניצחון ב"מלחמות ה'", היינו המלחמות שתכליתן לשחרר את עם ישראל ואת ארץ ישראל מעול הגויים.

ר' נחמן, לעומת זאת, סילק מחזון הגאולה שלו את הפרק המלחמתי. המשיח של ר' נחמן אינו זקוק למלחמות, שכן "כולם יתבטלו אצלו בלי רעש ומלחמה רק מחמת החן וההשתוקקות אליו...". וכל כך משום ש"עיקר כלי זינו של משיח הוא התפילה". התפילה שמילאה תפקיד מרכזי הן בעולמו הפנימי של ר' נחמן הן במורשת שהנחיל לחסידיו היא גם האמצעי העיקרי שבכוחו יכבוש המשיח את לב אומות העולם. בנדון זה ניכר הדמיון בין המשיח של ר' נחמן לבין שבתי צבי, שגם הוא לא התיימר לפעול באורח צבאי אלא באמצעות תפילות (וזאת בניגוד ליעקב פרנק, למשל, שחזונו המשיחי היה רווי במיליטריזם).

ואולם, אם ויתר ר' נחמן על היסוד המלחמתי בתמונת הגאולה שצייר הרמב"ם, הוא לא ויתר על היסוד האוניברסלי הכלול בה. הרמב"ם כתב כי המשיח "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...". החזון של תיקון עולם במלכות שדי מעוגן כידוע בדברי הנביאים. אלא שבימי הביניים נחלקו בעניין זה הוגים וסופרים בני יהדות ספרד ואשכנז: בעוד הראשונים הוסיפו לטפח חזון משיחי שיש בו קווים אוניברסליים, בחרו השניים לעצב חזון משיחי פרטיקולריסטי שאחד ממרכיביו הוא נקמת האל באומות העולם על העוולות שעשו לעם ישראל. ר' נחמן זנח את המסורת האשכנזית ובחר להמשיך דווקא את זו שאיפיינה את יהודי ספרד.

לפיכך, השליחות שהועיד למשיח ביחס לאומות העולם עומדת בסימן של חמלה וקירוב לבבות. לאחר שיתקבל כמלך על כלל ישראל יפנה המשיח אל מלכי אומות העולם "ויעשה להם נימוסים סמוך לדת ישראל", היינו ינחיל להם דפוסי התנהגות מתוקנים הקרובים באופיים לדת ישראל. זאת ועוד, המשיח גם "יתקן להם תפילה" ובכך יגשים את חזון הנביא: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).

כאמור, מרק טוען כי דמות המשיח העולה מ"מגילת סתרים" היא מעין השתקפות דמותו של ר' נחמן. ודוק: לא זו בלבד שלר' נחמן יש ייעוד משיחי, אלא שהמשיח הוא בבחינת מימוש האיכויות והיכולות הגלומות באישיותו של ר' נחמן. לפיכך אין פלא שהניגון, שמילא תפקיד כה נכבד בעולמו של ר' נחמן, עתיד למלא תפקיד מכריע גם בעידן המשיחי.

אחת הסגולות שייחס ר' נחמן לניגון היא העלאת נשמות "שנפלו בתוך האפיקורסות". ואולם דומה שעיקר תפקידו של הניגון הוא לסחוף את השומעים לריקוד שבמהלכו "הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאוד מאוד". מדובר אפוא בחוויה של אקסטזה מיסטית שאותה מחולל ר' נחמן באנשיו בכוח הניגון שלו. והנה גם המשיח עתיד לפעול באמצעות הניגון: "ויעשה כלי זמר וניגונים חדשים כי חוכמת הניגון יהיה בקי בו מאוד מאוד ויגלה חדשות בחוכמה זו עד שתכלה נפשם של השומעים ניגונים שלו". נמצא שחידושיו של המשיח בתחום המוסיקלי הם בין הגורמים הקוסמים לאנשים רבים, ומביאים אותם גם להכיר בסמכותו: "עד אשר בסוף יתבטלו כולם אליו מחמת החן וההדר והאהבה והשתוקקות שיכספו וישתוקקו כולם אליו עד שיתבטלו בפניו לגמרי".

סגולה נוספת שייחס ר' נחמן לעצמו, ואשר את מימושה הותיר בידי המשיח, היא יכולת הריפוי. ר' נתן, תלמידו הקרוב של ר' נחמן, מספר כי בידי רבו היה ספר שכלל תרופה לכל מחלה המצויה בעולם. אלא שר' נחמן בחר שלא להשתמש בספר זה ודן אותו לשריפה. המשיח, לעומת זאת, עתיד לשתול פרדס שבו יצמחו מיני עשבים וצמחים המשמשים לרפואה. יתרה מזו, המשיח גם עתיד להציע לכל חולה וחולה תרופה שתביא ארוכה למחלתו.

ומה באשר לטבעו של העולם הנגאל? כידוע היו מי שכרכו את העידן המשיחי עם שינוי סדרי בראשית. אחרים גרסו כי "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד" (ברכות לד, ע"ב). ר' נחמן הלך בעניין זה בעקבות הרמב"ם, שטען: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם. או יהיה שום חידוש מעשה בראשית. אלא עולם כמנהגו נוהג" (הלכות מלכים, יב, א).

לא זו בלבד שסדרי הטבע לא ישתנו, אלא שגם טבע האדם והחברה לא ישתנו. אמנם תחול התקדמות באיכותם של אלה ו"כל דבר ודבר יהיה נאה מקודם". אך עם כל זאת יצר הרע לא ייעלם בעידן המשיחי, ועל כן יידרשו גם מערכות שיפוט ואכיפה של החוק. כיוצא בכך, גם הריבוד בין אנשים בעלי מדרגה רוחנית שונה יישאר בתוקפו ועל כן ההתקדמות הרוחנית תחול על כל יחיד ויחיד "לפי בחינתו" ומדרגתו.

ההסתלקות מן המאפיינים הנסיים של האמונה המשיחית מעוררת את השאלה כיצד יצליח המשיח לגאול את ארץ ישראל מידי האומות. את תשובתו של ר' נחמן לשאלה זו מתאר מרק כ"ציונות מדינית", וכמי ש"אין לה אח ורע בספרות היהודית שקדמה לר' נחמן". והרי חזון שיבת ציון של ר' נחמן כפי שסיכם אותו מרק: לא בחיל ולא בכוח ישיב המשיח את ארץ ישראל לעם ישראל, אלא בעזרת מה שכונה לימים "ציונות מדינית". בעזרת מערכת של הסכמי חילופי קרקעות המושתתים על עסקאות כלכליות שיש להן רבדים מדיניים יקבל המשיח את השלטון על ארץ-ישראל בדין וברשות העמים. ורק אז יהיה קיבוץ גלויות, ויסעו כולם לארץ ישראל "ואז יהיה מלך ישראל" (עמ' 139).

דומה שההפתעה הגדולה ביותר המצפה לקוראי "מגילת סתרים" גלומה דווקא במה שנעדר ממנה: בית המקדש. בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות נתפסו מאז ומתמיד כמרכיבים חיוניים של הגאולה המשיחית. ואולם המקדש נעדר כליל מחזון הגאולה של ר' נחמן. על משמעותו של היעדר זה כותב מרק כי ההיעדרות של בית המקדש מ"מגילת סתרים" מבליטה את מה שנמצא במגילה: דמותו של המשיח כאישיות העומדת במרכז העידן המשיחי. נחדד ונאמר: הרושם המתקבל הוא שאת התפקיד שאמור היה למלא בית המקדש באחרית הימים ממלא מלך המשיח.

מה הניע אישים מרכזיים מקרב חסידי ברסלב לחשוף את "מגילת סתרים" ולאפשר את פרסומה ברבים? הדעת נותנת כי עשו זאת משום שעל פי השקפתם שפרסום חזון הגאולה של ר' נחמן עשוי לקדם את מימושו, אך ספק אם כל הזרמים בחסידות שלמים עם המהלך. בין כה וכה, קוראים רבים ישמחו לגלות את הקווים הפציפיסטיים, ההומניסטיים והאוניברסליסטיים בדמות המשיח שחזה ר' נחמן. יש בגילוי זה משהו מרענן לנוכח האופי הלוחמני של השיח המשיחי האקטואלי הנישא בפיהן של קבוצות קיצוניות, למן המשיחיות הלאומנית-טריטוריאלית של "גוש אמונים" ועד למשיחיות הפרסונלית של חוגי "המשיחיסטים" בחסידות חב"ד.

פרופ' עמנואל אטקס מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו, "בעל השם, הבעש"ט: מאגיה, מיסטיקה, הנהגה", ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר



איור: מיכל בוננו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו