בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סבא שוב מגשים סיפורים

מאיר שלו יצר בספרו "הגשם של סבא אהרן" מעין "סיפור סבא" במובן הפשוט של המלה: סיפור הרפתקה פנטסטי, מושך ומצחיק

תגובות

הגשם של סבא אהרן מאיר שלו. אייר: יוסי אבולעפיה. הוצאת עם עובד, עמ' לא ממוספרים, 59 שקלים

שלושה חקלאים זקנים החיים בכפר קטן בעמק גדול הם גיבורי ספרו החדש לילדים של מאיר שלו. סבא אהרן (הגבוה והרזה, "שאהב לספר סיפורים והיה מומחה לעצי פרי"), סבא נחום (הרחב והעבה, "שאהב לאכול והיה מומחה לפרות") וסבא יצחק (הקטן והנמוך, מומחה לארנבות). שלושה זקנים, שכמו ילדים נמשכים אחרי סיפור טוב גם כשהוא קצת מופרך, ואף מצליחים להגשים אותו, לשמחתם המלאה של קוראי הספר הקטנים.

ממערב לכפר מתנשא ההר הגדול. "בראש ההר יש מערה גדולה, ובה גרים העננים וממנה הם יוצאים בסתיו", סיפר סבא אהרן בעל הדמיון העשיר לשני חבריו, ואלה כרגיל קיבלו את סיפורו באהדה סלחנית. בשנת בצורת אחת שבה מתרחש הסיפור, כשענני הגשם מבוששים לבוא, מצליח סבא למשוך את שני חבריו למסע קשה ומפרך במעלה ההר. השלושה, בעזרתם הנדיבה של בעלי החיים מהמשק, מצליחים לשחרר את העננים מהמערה החסומה בסלע כבד, ולהמטיר סוף סוף הרבה גשם טוב על הכפר.

"יום שלם טיפסנו בין קוצים וסלעים עד שהגענו למעלה, וכל הלילה הסתובבנו וחיפשנו את מערת הגשם, עד ששמענו אותם נוהמים ומרעימים. סלע גדול נח על פתח המערה והעננים לא יכלו לצאת. אנחנו התחלנו למשוך את הסלע. ראז דווא, ראז דווא, בכל הכוח. אנחנו משכנו בחוץ והעננים דחפו בפנים, עד שהסלע נפל וכל העננים התפרצו החוצה, וצירקין עוד הספיק לקפוץ על ענן אחד וירד ישר לבית שלו יחד עם הגשם".

הקטע הזה, המסופר בגוף ראשון מפי סבא, אינו לקוח מ"הגשם של סבא אהרן", אף כי מלבד השוני בשמות הגיבורים הוא תואם לחלוטין את ההתרחשויות. זהו אחד מסיפוריו הרבים של סב ספרותי אחר לחלוטין, החלוץ הנודע מירקין, המלעיט את נכדו, "היתום של מירקין", בסיפורי עלייה שנייה מיתולוגיים מספרו של מאיר שלו "רומן רוסי", שראה אור לפני כמעט עשרים שנה (עם עובד, 1988).

גם גיבורי סיפוריו של סבא מרקין הם שלושה - חברי "חבורת העבודה על שם פייגה", צירקין, ליברסון ומירקין עצמו - שהקימו בתחילת המאה את הכפר. סופם שהם נקברים באדמת המטעים הידועה של מירקין, שהופכת בידי נכדו לבית קברות משגשג ומכניס, שבו טמונים זקני דור הנפילים של הציונות: "בית העולם לחלוצים". "'העננים נולדים מן ההר', סיפר לי סבא כשהייתי קטן", מדווח ברוך, המספר הרשמי של "רומן רוסי", הנכד המגודל שלא הצליח לבנות לו חיים תחת צלם הכבד של גיבורי העלייה השנייה המזדקנים, שסיפוריהם מילאו את חייו. "שנינו הלכנו בשדה, מחכים לגשם, וכמו סבא האהלתי אף אני את ידי על עיני. הוא פורר אדמה בין אצבעותיו והביט נכחו, אל ההר" ("רומן רוסי", עמ' 127).

בגרסה העכשווית של הסיפור של מירקין ויתר מאיר שלו על האוזן הילדית החפצה הזאת שבתוך העלילה עצמה, ועל המורכבות הבין-דורית האירונית, שהיא עיקרו של רומן זה. כעת יצר שלו "סיפור סבא" במובן הפשוט של המלה: סיפור הרפתקה פנטסטי, מושך ומצחיק, מלא אהבה לגיבוריו ולנמעניו הצעירים, החוגג את כושר ההמצאה של מספרי הסיפורים הזקנים. ציוריו של יוסי אבולעפיה, הפרטנר הקבוע של שלו לסיפורי הילדים שלו, מעשירים את האווירה המחויכת, ומשווים לשלושת הזקנים, בעיקר בהבעות פניהם ובמחוות הגוף, תכונות מובהקות של ילדים. כך, אף שאין בסביבה הסיפורית של הספר ולו ילד אחד, ילדים נוכחים בו כל העת.

עם זאת, האלוזיה הספרותית ל"רומן רוסי" כל כך חזקה, שלנו, המבוגרים שבחבורה, חבל לוותר על אופציית הקריאה המהדהדת אותו תוך כדי קריאת "הגשם של סבא אהרן". בעבורנו, לא שלושה זקנים יש בסיפור הזה, אלא שישה. שלושה זקנים בעלי עוצמה מיתית אך גם כוח הרס משתק כלפי דור הבנים, ושלושה זקנים-ילדים שוחרי טוב שאי אפשר שלא לאהוב אותם ולהתמסר להם ולזכות באמצעותם בסיפור טוב. התהום הפעורה בין שתי העלילות הזהות - זו הצינית והאירונית, שמשיכה נוסטלגית וביקורת קשה משמשות בה חליפות, וזו הסלחנית והאוהבת שאין בה מתום - מספרת גם סיפור שלישי.



איור של יוסי אבולעפיה מתוך הספר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו