שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פרנצ'סקה פיורני
פרנצ'סקה פיורני

הוא היה בעל מוח פורה, ואף על פי שלמד ציור, היה גם כתבן כפייתי ומתבונן בלתי נלאה בפלאי הטבע. במשך חייו הארוכים צייר באופן אובססיווי ותמיד נשא מחברת בכיסו כדי לשרבט מחשבות או סקיצות. הוא לא צייר הרבה, והציורים שצייר בכל זאת נהפכו לאבני בניין בתרבות המערבית. הוא כתב אלפי דפים, באיטלקית ובכתב ראי (הוא היה שמאלי). קשה לקרוא את הכתוב ללא מראה, והטקסטים שלו עוסקים בכל נושא אפשרי, מבוטניקה לאנטומיה, אופטיקה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, הידראוליקה, אמצעי לחימה, הנדסה מלחמתית, קוסמוגרפיה, ציור, פיסול ועוד. תוצריו הספרותיים והאמנותיים היו בלתי רגילים וניפצו את המוסרות הדיסציפלינריים של הידע הרנסנסי, והוא נחשב לאיש אשכולות. מסלול הכשרתו לעומת זאת, היה נטוע עמוק בנורמות של החברה הרנסנסית ובמנהגיה.

התבוננותו החדה של ליאונרדו בתופעות הטבע ויכולתו המופלאה להציג את חוקי הטבע בתמונות הפכו חיש מהר את הציור הרנסנסי על פיו. בדומה לידידיו האמנים האחרים רצה גם ליאונרדו ליצור את אשליית העומק על פני המשטח החלק של הציור, להציג רגשות ולתאר תנועות גוף. אבל שלא כמו אמני רנסנס אחרים, הוא האמין שהאמן צריך ללמוד את הסיבות הפנימיות ואת החוקים המפעילים את החפצים והגופים האנושיים שצייר. תאוותו לדעת את החוקים הבסיסיים של הטבע נהפכה למחקר מקיף של העולם שנמשך כל ימי חייו; היו לו כמה תקדימים בקרב הפילוסופים הגדולים של הזמן העתיק, אבל לא היה לו אח ורע בקרב אמנים.

בחייו נהנה ליאונרדו מיוקרה חסרת תקדים לאמן. מלכים, אפיפיורים ונסיכים התחננו לפניו כדי להשיג תמונה שלו או לפחות רישום, אבל הוא מילא בקשות אלה רק לעתים נדירות. אפשר להדגים את מעמדו החברתי הרם באמצעות אנקדוטה בדיונית על מותו, שסיפר הביוגרף שלו, האמן הפלורנטיני והסופר ג'ורג'ו וזארי. וזארי דיווח שעל ערש דווי ניצב למראשות מיטתו של ליאונרדו מלך צרפת והוא מת בזרועותיו. לאחרונה התגלו מסמכים המעידים שבאותו יום היה מלך צרפת במקום אחר לגמרי, טרוד בענייני הממלכה, אבל הסיפור הזה משמש אינדיקציה למעמדו היחיד והמיוחד של ליאונרדו בין עמיתיו הציירים ומשמש תזכורת לכך כמה ארוכים ועמוקים הם שורשיה של האגדה הליאונרדית.

המחקר של ליאונרדו בתחום הציור החל בבעיה שהתעוררה אצלו בעת ציור תמונה - איך לצייר תנועה, איך להציג את הממד השלישי או איך להביע רגש. אבל עד מהרה חרגה ההתבוננות מעבר לתחומי העניין של יתר האמנים והתפתחה למחקר מקיף בתחומים שונים כמו בוטניקה, גיאולוגיה, אנטומיה, אסטרונומיה, הידראוליקה ואופטיקה. הוא סבר שהאנטומיה האנושית הכרחית לשם הצגה נכונה של תנועות הגוף ומחוותיו ושהתנועות מגלות את הרגשות ואת הלכי הנפש. הוא הצטרף לרופאים בניתוחי גופות וצייר מספר רב מאוד של רישומי עצמות, שרירים ועצבים שהיו יחידים במינם בזמן ההוא ברמת הדיוק והיעילות בחשיפת חלקיו הפנימיים של הגוף.

חוקי האופטיקה הסבירו את התפשטות האור, וליאונרדו יצר מערך חדש של ניסויים עם נרות, אורות צבעוניים, אשנבים וגופים אטומים ושקופים. מטרתו היה להבין את בריאת הסוגים השונים של האור והצל ולהתמודד עם השאלה כיצד להעתיק אותם למשטח ולהציג עולם תלת ממדי. בוטניקה, גיאולוגיה, הידראוליקה וקוסמולוגיה העניקו לו הסבר על הצמחים, הסלעים, הנהרות וההרים שצייר כרקע לציוריו המפורסמים, כמו למשל "הבתולה על הסלעים" או "הבתולה וישו העולל עם הקדושה אנה והקדוש יוחנן העולל".

תצפיותיו של ליאונרדו והניסויים שעשה בתחילה כדי לשפר את ציוריו, התפתחו והיו לדפים על דפים של הערות ורישומים שבהם תיעד את מחשבותיו על כל תופעה אפשרית. יש בידינו יותר מ-6,000 דפים כתובים שיצאו תחת ידיו. ההערכה היא שמדובר רק בשליש מכלל תפוקתו האמיתית. כמה מהמחברות הללו אינן אלא כרכים עבים שהכין בעת מחקריו. לעומתן, יש מחברות קטנות שנשא בכיסו. כולן כתובות בכתב ראי, ויש להשתמש במראה כדי לפענח אותן. ומה שחשוב לא פחות: אף אחת מהן לא גמורה, יש בהן דפים ריקים רבים וגם הרעיונות המופיעים בהם לא הוצאו אל הפועל מעולם.

חוסר יכולתו לגמור משהו, ויהא זה ציור, ספר או ניסוי, היא תכונה אופיינית לליאונרדו, ממש כמו התעניינותו בכל תחום מתחומי הידע. אפילו המונה ליזה לא הגיעה מעולם לסוחר המשי הפלורנטיני שהזמין אותה כדיוקן אשתו. כתיבתו מלאה חזרות, ניסוחים מחודשים, טיוטות ואקספוזיציות אפשריות, שכולם מציגים באופן שאין לטעות בו את הקושי שהיה לליאונרדו למצוא דרך ברורה ומספקת למסור את תגליותיו. במאמרו הידוע הסביר זיגמונד פרויד את כישלונו של לאונרדו בהשלמת דברים באמצעות פירוש פסיכואנליטי של תמונותיו וכתביו. בעיני פרויד החליפה תשוקתו הבלתי מסופקת של ליאונרדו תשוקות אחרות, ובמיוחד את תשוקתו המינית אל אמו. לפירוש הפסיכואנליטי של פרויד באשר לחוסר יכולתו של ליאונרדו להשלים דברים נוספת גם העובדה שהוא היה חסר השכלה פורמלית בכתיבה, בקריאה ובמדעי הרוח, ובהעדרה לא ידע כיצד להציג בעיה, לבנות טיעון ולהגיע למסקנה. פרט שמוסיף להססנותו היה אופיו של המחקר שערך ליאונרדו, שהתבסס על "ניסיון" רב, כפי שכינה אותו. ליאונרדו תמיד ניסה לנסח את הנתונים שבידיו לחוקים כלליים, אבל ברגע שהצליח להגיע לנוסח מסוים, שוב ניפצו ניסויים חדשים ותצפיות חדשות את מחקריו.

למרות האי סדר השורר במחברותיו של ליאונרדו ולמרות העובדה שלא הושלמו מעולם הן וגם רישומיו הם אוצר בלום לחוקרי הרנסנס המודרניים בתחומי האמנות, התרבות והמדע. החומרים הללו עדינים, קשים לקריאה והם פזורים בכל רחבי העולם. כדי לאפשר את העיון בהם ולשפר את הגישה אליהם פורסמו במהדורות פקסימיליות מהודרות באיכות גבוהה כל כך עד שהן מחליפות בהצלחה את המסמך המקורי לרוב מטרות המחקר. המהדורות הללו יקרות מאוד ואי אפשר להשיגן בישראל.

המחקר בכתבי היד הללו אטי וקשה, אבל הם מאפשרים לעקוב אחרי תהליך המחשבה של ליאונרדו. אפשר לעקוב אחר מחקריו בסוגיית יחסי הגומלין העמוקים המתקיימים בין הגוף האנושי לאדמה, בין ציור לאופטיקה, בין מחשבה למראה או שאפשר להרהר באסוציאציה שלו בסוגיית הקשר בין תנועת המים לתנועת הדם, קולות, משקלים, כדורי רובה ושיער. מעל לכל אנו עומדים משתאים אל מול רישומיו, בהם השיג שלמות שחמקה מכתיבתו. ברישומים מתבררת האחידות בין אמנות למדע שהדריכה את מחשבותיו ושההתמחויות השונות של הידע בעולם המודרני שיבשו ללא תקנה.

תירגמה מאנגלית עלית קרפ פרנצ'סקה פיורני היא פרופסור באוניברסיטה של וירג'יניה, ומומחית ביצירת ליאונרדו דה וינצ'

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ